אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43285-04-12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

ת"א 43285-04-12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 11/11/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
43285-04-12
03/09/2014
בפני השופטת:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
התובעת:
שלמה תחבורה (2007) בע"מ
הנתבעים:
1. מדינת ישראל – משרד הבטחון
2. עידו יצחק

פסק דין
 

 

 

התובעת הינה חברה גדולה העוסקת בהשכרת רכבים, לרבות לגופים מוסדיים.

 

הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת), היא המדינה, פרסמה בשנת 2008 באמצעות משרד הבטחון מכרז לשכירת שירותי השכרת רכב לצורך שימושם של אנשי משרד הבטחון, לרבות חיילים. התובעת זכתה במכרז, והתקשרה עם הנתבעת בהסכם שתנאיו יפורטו בהמשך.

 

עניינה של התביעה ברכב מסוג קאיה ריו מ"ר 2207072 שבבעלות התובעת (להלן: הרכב) אשר הושכר לנתבעת במסגרת תנאי ההתקשרות במכרז, אשר תוקפו ההסכמי הוארך.

 

הרכב היה בחזקתו של הנתבע 2, שהיה קצין בקבע בעת האירוע (להלן: הנהג). ביום 8.6.11 נסע הנהג עם חברתו ברכב לחוף גמלא בכנרת, החנה את הרכב בשטח פתוח סמוך ששימש כחניון לרכבי המתרחצים, ובעת תמרון הרכב ליציאה מהחניון, התחפר הרכב בקרקע ונתקע. כשהנהג הלך לחפש עזרה בחילוץ הרכב, בעוד חברתו יושבת ברכב המונע, ארעה התלקחות והרכב הוצת וניזוק כליל.

 

נסיבות האירוע בעיקרן אינן שנויות במחלוקת. בעדותו המצולמת והמוקלטת של הנהג נראה מקום התאונה בשטח פתוח בסמוך לחוף גמלא, ששימש באותו יום כחניון מאולתר לרכבי מתרחצים רבים שהחנו רכביהם בשטח הפתוח וירדו בשביל הולכי רגל לרחוץ בכנרת. לא נראית בשטח צמחיה רבה ופני הקרקע ישרים ולא נראים שוקעניים, כך שלמראית עין לא נחזה כל סיכון מיוחד בנהיגה וחניה באותו שטח פתוח, בדומה לכל דרך עפר/כורכר אחרת. מהעדות עולה כי במהלך תמרון בשטח החניון המאולתר התחפרו הגלגלים הקדמיים של הרכב בקרקע לא מוצקה ונסיונות הנהג לחלצו משם בנהיגה לא צלחו. לפיכך השאיר את הרכב מונע, כשחברתו בתוך הרכב, וירד לקרוא לעזרה בחילוץ הרכב. בהתאם לחוות דעת מומחה השריפות, ארעה במשך דקות אלה התלקחות מתחת לרכב, כתוצאה ממגע בין עצם לוהט בגחון הרכב, כנראה ממיר קטליטי, לבין עשביה שהיתה על הקרקע, פרצה שריפה והחל לעלות עשן סביב הרכב. חברתו של הנהג הבחינה בעשן והצליחה להחלץ ולברוח מהרכב, יידעה טלפונית את הנהג, ובינתיים המשיכה האש להתפשט עקב הרוחות במקום, לעבר כלי הרכב האחרים שחנו במגרש. הנהג קרא לכוחות הכיבוי, מד"א וכוחות הביטחון, וכן התריע בפני בעלי הרכבים האחרים ששהו בחוף, להזיז את רכביהם מהמקום. בעלי הרכבים מיהרו להניע את רכביהם ולהסתלק ממקום השריפה, למעט רכב אחד שנהגו לא הגיע למקום ועל כן נשאר בשטח ונשרף גם הוא, כפי שנראה בסרט השחזור.

 

לעניין קיום שילוט האוסר חניית ו/או נסיעת רכבים במקום האירוע, צויין בחוות דעת מומחה השריפות כי בשביל הכניסה לאזור ניצב שלט האוסר על כניסת כלי רכב למקום. ברם, מיקומו המדוייק של השלט הנטען ע"י התובעת לא הוכח. הנהג וחברתו מסרו בתצהיריהם כי השלט הוצב בכניסה לשביל גישה להולכי רגל, היורד לחוף, ולא בכניסה לדרך הכורכר המובילה לכיוון מגרש החניה המאולתר. בדיסק הצילום שנערך ע"י החוקר מטעם התובעת לא נראה השלט הנ"ל. לפיכך אני קובעת כי הטענה לא הוכחה.

 

ברי, כי מחד גיסא אין מדובר במגרש חניה מוסדר, ומאידך גיסא מדובר בשטח פתוח בו הציבור הרחב עשה שימוש לחניית רכבים בסמוך לחוף הרחצה, ואשר על פניו לא ניכרה בו כל סכנה מיוחדת לנסיעת כלי רכב וחנייתם.

 

לפיכך, גם אם הפר הנהג תקנה כלשהי מתקנות התעבורה, אין לראות באופן נהיגתו, עת נסע בחניון המאולתר ותמרן את הרכב כדי לצאת מהחניה בו, כפי שעשו כל נהגי הרכבים האחרים שחנו במקום, משום רשלנות או רשלנות רבתי. זאת ועוד, גם אם יש מי שיסבור כי נהיגה של רכב פרטי בשטח כורכר לא סלול עלולה להביא להתחפרות גלגלי הרכב ולנזק שייגרם עקב כך, עדיין אין צפיות סבירה לאירוע של התלקחות ופריצת שריפה כתוצאה מהתחפרות הגלגלים בקרקע, כך שלא קיים קשר סיבתי משפטי בין ההתרשלות לבין סוג הנזק שנגרם והיקפו. גם הותרת הרכב מונע לאחר שגלגליו הקדמיים התחפרו בעפר, אינה בגדר רשלנות, שכן נהג סביר לא היה יכול לצפות שהותרת המנוע דולק תיצור סכנה מוגברת לרכב בנסיבות העניין, לרבות סכנת התלקחות. לא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין הותרת המנוע דולק לבין ההתלקחות, שהרי לפי חוות דעת מומחה השריפות, הממיר הקטליטי של הרכב היה לוהט כתוצאה מהנסיעה, וכך היה נשאר גם לו כיבה הנהג את המנוע לאחר ההתחפרות, כך שההתלקחות לא היתה נמנעת.

 

לפיכך, אחריות מי מבעלי הדין לנזקי הרכב תחתך בהתאם לחלוקת הסיכונים החוזית ביניהם, ולא מכח דיני הנזיקין בכלל ועוולת הרשלנות בפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ