אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43247-11-14 ששון ואח' נ' כזום

ת"א 43247-11-14 ששון ואח' נ' כזום

תאריך פרסום : 20/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43247-11-14
16/08/2015
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובעים:
1. דניאל ששון
2. שולמית ששון

נתבע:
מנשה כזום
החלטה
 

השאלה שעל הפרק: האם קיימת אפשרות להותיר על כנו כתב תביעה בלתי נהיר, המתיימר לבוא כהמשך להליך קודם שהסתיים בפסק דין וסתם את הגולל על עיקר תביעתם של התובעים, זולת פתח צר שנותר להם, שהתביעה הנוכחית אינה נכנסת בו.

 

1.ברקע הדברים: בעלי הדין הם שכנים, מבוגרים כולם, שלמגינת הלב יש לומר כי הם משקיעים מזה זמן את מרצם בהתכתשויות משפטיות ובהטחת האשמות קשות זה בזה. לשני הצדדים חצרות סביב בתיהם, וביניהם חומה. בחצרם של התובעים – עץ לימון, בין היתר, בחצרו של הנתבע – עצי ברוש גבוהים.

 

2.בחודש מרץ 2010 הגישו התובעים תביעה קודמת (ת"א 5067-03-10). בגדרה עתרו לחיוב הנתבע בגיזום הברושים, שגובהם עד 30 מטר, עד לגובה של שני מטר, בתואנה כי אלו משירים עליהם לחצר התובעים. כן עתרו הם להרחקת עצים אחרים מן החומה, להסרת יתד, ולפיצוי בסך כ-68 אלף ₪ בגין שלל נזקים, לרבות בגין פגיעה נטענת בעץ הלימון. תמיכה בתביעה מצאו התובעים בחוות דעתו של שמאי המקרקעין מר אלי סידאווי, מחודש פברואר 2010. התביעה נידונה לפני כב' השופט שוורץ. לאחר שהתקיים אף ביקור במקום, נתן בית המשפט את פסק דינו ביום 12.6.12 (נספח 1 לכתב התביעה הנוכחי). הבקשה לגיזום עצי הברוש עד לגובה של שני מטר, נקבע, תימחק, תוך שמירת זכות התובעים לנקוט בהליך נוסף בעתיד, "תוך צירוף חוות דעת מתאימה וספציפית". יתר הבקשות לצווי עשה נמחקו אף הן מטעמים שונים, והסעדים הכספיים נדחו, זולת חיוב בסך 1,800 ₪ בגין פגיעה בחומה ובעץ הלימון.

 

3.ועתה – התביעה הנוכחית. המדובר בתביעה לאקונית, שהתובעים הגישוה ללא ייצוג, והדבר ניכר בה. פענוח בקשותיהם המדויקות של התובעים אינו משימה פשוטה. ננסה כמובן. התביעה, עד כמה שניתן לשפוט מן הפתיח לה, מייסדת עצמה על פסק הדין בהליך הקודם. התובעים מאזכרים את זכותם לנקוט בהליך עתידי נוסף ותוך צירוף חוות דעת מתאימה וספציפית. לדעתם, יש בידם חוות דעת, של אגרונום זו הפעם, מר עודד יפה (נספח 2 לכתב התביעה; ויוער כבר עתה: זו אינה חוות דעת, פרט לקושי לעגן את הסעד המבוקש). על יסוד האמור עותרים התובעים להנמכת עצי הברוש כדי מחצית גובה הבתים ואף לפיצוי כספי בגין הלכלוך שגרמו. בעיצומה של התביעה מופיעה טרוניה נוספת, שעניינה בהרעלה נטענת של עץ הלימון בידי הנתבע בינואר 2014, אף היא נתמכת במסמך המכונה חוות דעת (שאינו כזה) מטעם מר יפה מחודש יולי 2014, ובגין כך חפצים התובעים בפיצוי כספי ובחיוב הנתבע להוצאת עץ הלימון מהאדמה והחלפת האדמה. יצוין כי המסמך היחיד שהוא אכן חוות דעת, ובא לעגן את התביעה, הוא שוב אותה חוות דעת של מר סידאווי, מחודש פברואר 2010.

 

4.הנתבע מצדו הכחיש נמרצות את הטענות נגדו. הוא הלין על כי התובעים הם מגישי תביעות סדרתיים, הנאבקים בין היתר בכל שכניהם. פרט לטענות לגוף הדברים, הוסיף הנתבע ועתר לסילוק התביעה על הסף, מן הטעם שאינה נכנסת בגדר הפתח שהותיר כב' השופט שוורץ בפסק דינו בהליך הקודם, לא מבחינת הסעד המבוקש (שכן התובעים שבים ועותרים להנמכת העצים, בעוד שהותר להם לבקש רק את גיזום העצים), לא מבחינת המתווה (שכן נדרשו להציג חוות דעת מתאימה וספציפית, ולא עשו כן).

 

5.כיוון שהמדובר בתביעה המאזכרת סכום תביעה הנמוך מסך 75,000 ₪, אך לוקה בחוסר בהירות, חוותה התביעה מבחינה מנהלתית ניתובים שונים, בתחילה כתביעה בסדר דין מהיר, בהמשך – כתביעה בסדר דין רגיל, ונוכח החלטה בדיון שהתקיים ביום 5.5.15 בתביעה בסדר דין רגיל (תוך שהנתבע חויב בהוצאות בהיעדר התייצבות) – הושבה התביעה לסדר דין מהיר ונקבעה לדיון לפניי, ליום 28.5.15.

 

6.בדיון שהתקיים לפניי, שבו הצדדים לא היו מיוצגים, ביקשתי להבהיר להם בפירוט את הסוגיות המשפטיות שעל הפרק ובעיקר ביארתי לתובעים קשיים שונים, מהותיים ודיוניים, המקשים על האפשרות לבירור תביעתם. בין היתר, עמדתי על דרישת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, נוכח אי התאמתה לאותו פתח שהותיר לה בית המשפט בפסק דינו בהליך הקודם. על מנת שלא להקשות על התובעים, התרתי להם אפשרות לשקול עמדתם ולהגיב באופן סדור בכתב לאחר הדיון. בתחילה, בסמוך לאחר הדיון, עתרו התובעים לתקן את כתב תביעתם, בבקשה נוספת שאינה נהירה במיוחד וודאי אינה עונה על הכללים הבסיסיים ביותר לתיקון כתב תביעה, ועל כן הבהרתי לתובעים כי עליהם להגיש את בקשתם בהתאם להוראות התקנות, שפירטתי. בסמוך לאחר מכן, הודיעו התובעים (בהודעה בכתב יד צפוף) כי הם נסוגים בהם מבקשת התיקון, וכי הם עומדים על כתב התביעה. הבהרתי בהחלטתי מיום 10.6.15 כי עליהם למסור אפוא עמדה סדורה באשר לבקשה לסילוק על הסף והקשיים הדיוניים הנוספים שעל הפרק, הכל כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 28.5.15, ואפשרתי להם שהות עד לסוף חודש יוני 2015 על מנת לעשות כן. מאותה עת הגישו שני מסמכים: הראשון היה בקשה הנחזית כבקשה לצרף שתי חוות דעת מטעם מר יפה, חלף שני המסמכים הקודמים שצורפו לכתב התביעה וברור גם לתובעים כי אינם חוות דעת (אף שגם המסמכים החדשים שנתבקש צירופם אינם עונים עדיין על ההגדרה של חוות דעת); בעניין זה הובהר כי עליהם למסור תגובה אחת סדורה; והודעה נוספת בת עמוד צפוף בכתב יד, שקשה היה לפענח האם היא אמורה להוות אותה תגובה סדורה לבקשה לסילוק על הסף. משלא הגיעה תגובה נוספת וסדורה כלשהי, גם לאחר המתנה ממושכת, ואף משהגענו לפגרת בתי המשפט, יש להניח כי התובעים אמרו דברם בהודעותיהם הקודמות. יש לומר עתה את דברינו.

 

7.דין הבקשה להימחק על הסף. שלושה טעמים לדבר.

 

8.ראשית, וזו הסוגיה המינורית יותר, מרגע שסווגה התביעה ככזו שיש לשומעה בסדר דין מהיר, הרי ששומה על התובעים לתומכה בתצהיר. בעלי הדין הונחו מלכתחילה לפעול בהתאם להוראות הדין בענין. כיוון שאינם מיוצגים, ביארתי את הנושא ספציפית גם בדיון שהתקיים. התובע הודיע עוד בדיון כי הוא ער לכך שעליו לתמוך את התביעה בתצהיר ואמר שיעשה כן "אם צריך על העובדות". עד הנה לא הגיש. ודאי שיש צורך בהגשת תצהיר בהליך המתברר בסדר דין מהיר, עוד לפני הגשת כתב הגנה ועוד לפני הישיבה המקדמית הראשונה (האמורה להיות גם היחידה), ולא ברור למה ממתין התובע. בהיעדר תצהיר, אין אפשרות לברר את התובענה, ודאי שאין אפשרות לקבל את התביעה. עם זאת, זו כאמור הסוגיה המינורית יותר, שניתן היה לכפר עליה בהוצאות ובהוראות נוספות לו הייתה עומדת לבדה. אך היא אינה לבדה.

 

9.שנית, וכאן קיים כבר קושי רב יותר, הוא היעדר האפשרות לברר את התביעה במתכונתה הנוכחית, לא בסדר דין מהיר, לא ככלל (ועיינו לעניין סמכויות בית המשפט לברר את התאמת כתבי הטענות לנדרש, בתקנות 214יא(ד)(1)-(2), ו-143(1)). כאן מדובר בתביעה בלתי נהירה, שלא ניתן לבררה, ודאי לא לקבלה במתכונתה הנוכחית. ודאי שאין היא תביעה היכולה להתברר בסדר דין מהיר, כפי שהגיעה לבסוף להתברר, בכוללה צווי עשה לרוב (ובכך אין כדי לגרוע מחובת התובעים לתומכה בתצהיר כל עוד לא סווגה כתביעה בסדר דין רגיל). אולם גם כתביעה בסדר דין רגיל קשה לבררה. התובעים, כפי בחירתם וזכותם המלאה, בחרו שלא להיות מיוצגים. שומה על בית המשפט לסייע גם למי שאינו מיוצג להבטיח את זכויותיו, וכך נעשה גם כאן. אולם לא ניתן לוותר על כל כללי המשפט ולשמוע תביעה שאינה ערוכה כיאות, אינה נהירה, נתמכת ב"חוות דעת" שאינן חוות דעת, ועוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ