אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43147-05-12 עירית חולון נ' ספיגולנט מוצרי בטון 2003 בע"מ

ת"א 43147-05-12 עירית חולון נ' ספיגולנט מוצרי בטון 2003 בע"מ

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43147-05-12
16/02/2015
בפני השופטת:
יסכה רוטנברג

- נגד -
תובעת/מבקשת:
עירית חולון
נתבעת/משיבה:
ספיגולנט מוצרי בטון 2003 בע"מ
החלטה

בקשה לקבוע כי חלק מטענות ההגנה אינן נתונות לסמכותו העניינית של בית משפט זה, ולפיכך אין לדון בהן ואין להביא בעניינן ראיות.

1.מדובר בתביעה כספית, שיסודה בחובות נטענים בגין אי תשלום ארנונה והיטלים שונים. הנתבעת חולקת על החיובים הנטענים מנימוקים רבים. בין היתר נטען שמדובר בתביעה כללית ושרירותית הנעדרת מסמכים לביסוסה, נטען שהתביעה הוגשה לאחר שהנתבעת נאלצה להגיש שתי עתירות מנהליות בגין הליכי גבייה מנהליים שננקטו נגדה ועתירות אלו נתקבלו, נטען שהנתבעת אינה חבה לתובעת דבר, נטען שככל שיש חיוב יש לקזז נגדו את הנזקים וההוצאות שנגרמו לנתבעת כתוצאה מהליכי הגבייה המנהליים שננקטו נגדה שלא כדין, נטען שמרבית השטח בגינו חייבה התובעת את הנתבעת מצוי בתחום עיריית ראשון לציון ולא בתחומה המוניציפאלי של התובעת, נטען שמדובר בשטח פתוח שעל פי דין אין להטיל בגינו ארנונה, נטען שהתובעת אינה נותנת בשטח המוחזק כל שירותים על כן היא אינה זכאית לגבות בגינו תשלומים, נטען שהנתבעת הגישה שתי השגות שלא נענו ובכך האמור בהשגות הפך חלוט, וטענות נוספות.

2.בבקשה זו טוענת התובעת שלמעט הטענה להעדר חזקה בנכס, מצויות כל טענות ההגנה מחוץ לגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה, על כן אין לאפשר הבאת ראיות להוכחתן ואין לדון בהן.

בכל הקשור לחובות הארנונה, מבססת התובעת טענתה על חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו – 1976 ("חוק הארנונה"). התובעת טוענת שבהתאם לחוק זה, הסמכות הייחודית לדון בטענות בענייני ארנונה היא למנהל על הארנונה אליו ניתן לפנות בהשגה, והחלטתו נתונה לביקורת וועדת הערר ובית משפט לעניינים מנהליים, כאשר הטענה היחידה שניתן להעלות בבית משפט היא טענה להיעדר החזקה בנכס (סעיף 3(א)(3) לחוק). לאור זאת, טוענת התובעת, למעט טענה זו אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בכל טענות ההגנה שעלו.

ובאשר להיטלים, התובעת טוענת שהחלטה בדבר גביית היטלים היא החלטה מנהלית, והערכאה המוסמכת לדון בתוקפה של החלטה זו היא בית משפט לעניינים מנהליים, כשמקור סמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים הוא פריט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס - 2000. לאור זאת, נטען, בית משפט זה אינו מוסמך להיזקק לטענות הנתבעת בכל הקשור להיטלים בהם היא חוייבה.

3.הנתבעת טוענת שאין לחסום טענותיה, הן מהטעם שתביעה זו הוגשה לפי החלטת בית משפט לעניינים מנהליים במסגרת העתירה המנהלית שהגישה (עת"מ 54337-12-11) וטענות התובעת כיום הן בגדר שימוש לרעה בהליכי בית משפט, הן מהטעם שלבית משפט זה סמכות לדון במכלול הטענות שעלו כסמכות נגררת והן מהטעם שטענות ההגנה מבוססות בעיקרן על מחלוקת בדבר השטח שנמדד, ואף התובעת מודה שטענות אלו נתונות לסמכותו העניינית של בית משפט זה.

4.תחילה יש להעיר כי אין מדובר בטענה מקובלת להיעדר סמכות עניינית של בית משפט להיזקק לתובענה שהוגשה בפניו; אלא מדובר בטענה לפיה אין לאפשר לנתבעת לטעון את טענות ההגנה שהיא חפצה לטעון. בהתאם לפסיקה טענה להיעדר סמכות עניינית מוכרעת לפי הסעד לו עותר התובע בכתב התביעה (למשל ע"א 510/82 חסן ואח' נ' פלדמן; ע"א 8130/01 מוחמד מחאג'נה נ' מוחמד אגבאריה; סעיף 6 לפסק הדין). מאידך, טענה לפיה אין לאפשר לנתבע לטעון כל טענותיו מוכרעת על יסוד עקרונות משפטיים שונים, כגון הכללים לעניין מעשה בית דין או הוראת דין הקובעת שיש לברר מחלוקת מסויימת בפני ערכאה מסויימת ובפניה בלבד (בר"ע (י –ם) 870/09 פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ נ. שאול, פסקה 6 לפסק הדין).

לאור זאת אין לקבל את טענת התובעת לפיה בית משפט זה נעדר סמכות לדון בנושאי ארנונה מאחר ונושאים אלו אינם כלולים בגדר סעיף 51 לחוק בתי המשפט, מכוחו שואב בית משפט זה סמכותו. התובענה דנן היא תובענה כספית לתשלום כסף שלטענת התובעת חבה לה הנתבעת, זהו הסעד המבוקש, ובתובענה מעין זו מוסמך בית משפט זה להכריע (בהתאם לסכומה).

5.בחנתי את הטענות והגעתי למסקנה שאין לקבל את הבקשה, ודאי לא באופן הגורף בו היא הוצגה. מספר טעמים לדבר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ