אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 430-10-14 צור ואח' נ' שפירא ואח'

ת"א 430-10-14 צור ואח' נ' שפירא ואח'

תאריך פרסום : 28/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
430-10-14
03/11/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
מבקש:
נסים צור
משיבים:
1. רפי שפירא
2. שפירא נכסים
3. חגי מזרחי
4. עזר חי
5. דורית חי פוגרונד

החלטה
 

 

המבקש, הטוען לזכויות כדייר מוגן יחד עם אמו בחנות המשמשת אותו כמחסן ברח' הקישון 58 תל אביב (שבחלקה 250 גוש 7084; להלן: הנכס), עתר נגד המשיבים 2-1, רוכשי הבניין, לסעד זמני שימנע דיספוזיציה שלהם בנכס, ומניעת הפרעה לשימוש בנכס. המשיבים 5-3 הם שהשיבו, והמבקש השיב לתשובתם. הבקשה באה שלא בגדרי כתב תביעה, שהוגש לבסוף רק כמעט חודש לאחר הבקשה, ולאחר שלטענת המבקש המשיבים פעלו לפינוי תכולת הנכס ונעילתו.

 

טענתם העיקרית של המשיבים 5-3 (שטענו שהם המשיבים הנכונים), היא שהמבקש נטש את הנכס. טענות אחרות נסבו על טיב השימוש המותר בנכס, נוכח קיומן של גרסאות שונות של הסכם השכירות. נוכח האמור, וכיוון שהדין בעניין היעדר האפשרות שזכות דיירות מוגנת תתפוגג מאליה גם בהינתן עילת פינוי, הצעתי לצדדים בהחלטתי מיום 27.10.14, על מנת לייתר את הבקשה לסעד זמני (ובמידת הניתן את ההליך העיקרי כולו) אפשרות לבחון את שימור ה"סטטוס קוו" בכל הקשור לחזקה והשימוש, אך בלא לאפשר דיספוזיציה בנכס (אלא בנתון לזכות הדיירות המוגנת, כמובן), ובלא למנוע מן המשיבים לעתור לפינוי.

 

המשיבים 5-3 הודיעו ביום 2.11.14 כי אינם רואים כל תוחלת בהגשת תובענה לפינוי. המבקש הרי נטש את הנכס, זרים נכנסו תחתיו ופונו בידי המשיבים בכוח הזרוע, ולפיכך מה בצע למשיבים עתה לעתור לצו פינוי שעה שהנכס פונה.

 

מצאתי להכריע בבקשה על יסוד הכתובים, שכן חרף המחלוקות העובדתיות המסוימות, אין הן משליכות על הבקשה לסעד זמני.

 

מובן שבהיעדר תגובה של המשיבים 2-1, אין לאלו פתחון פה נגד מתן הצו. אשר למשיבים 5-3: נניח לכך שהמשיבים 5-3 החליטו להפוך עצמם למשיבים לבקשה, אף שזו הוגשה נגד אחרים. לגוף הדברי, עובדתית, טוענים המשיבים 5-3 כי החנות ננטשה והיו מצויים בה אחרים, עד שהורחקו. סברתם של המשיבים כי הם פטורים מהגשת הליך פינוי, כאילו נטישת הנכס (הנטענת) הפקיעה את זכות הדיירות המוגנת, נוגדת את הפסיקה, שאליה הפניתי אף בהחלטתי הקודמת. כפי שביאר בית המשפט העליון: "כל עוד לא ניתן פסק דין של פינוי נגד הדייר המוגן, זכות השכירות שלו שרירה וקיימת, ועצם מציאותה של עילת פינוי נגדו אינה מעלה ואינה מורידה. לפסק דין של פינוי יש אופי קונסטיטוטיבי, ולא דקלרטיבי, במובן זה שרק בעקבותיו מגיעה לקצה זכות השכירות של הדייר המוגן" (ע"א 264/76 מרקוס נ' שלף, פ"ד לא(2) 622, 626-625 (1977)). קרי: משאין חולק כי למבקש הייתה אי אז בימים זכות דיירות מוגנת (אפילו יש מחלוקת בשאלה מה השימוש המותר בגדרה), זו אינה נעלמת כלא הייתה רק מחמת נטישה נטענת, ואין המשיבים פטורים מהגשת תובענה לפינוי, שבמהותה נועדה להכריז על המבקש כמי שזכויותיו אבדו, גם אין לשיטת המשיבים אין עוד צורך בפינוי בפועל.

 

מכאן, שעל מנת למנוע מצב שבו זכויות הדיירות המוגנת יופקעו עד תום בכוח הזרוע, יש ליתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה של מי מן המשיבים בנכס, אלא בנתון לזכויות הדיירות המוגנת של המבקש. יוזכר שהמשיבים עצמם, עת רכשו את הבנין שבו מצוי הנכס, עשו זאת בהסכם שציין מפורשות את זכויות הדיירות המוגנת האמורות. מובן שאין באמור כדי למנוע מן המשיבים או מי מהם להגיש תביעה לפינוי המבקש, ככל שהם גורסים כי קמה עילת פינוי.

 

שאלה נפרדת היא תפיסת החזקה בנכס. עד כמה שניתן להבין מן הבקשה, המבקש ואמו עשו שימוש בנכס כמחסן. קשה לומר כי באו לכך ראיות או הדגמה. בכל מקרה, בין המועד האחרון שבו עשו המבקש ואמו שימוש בנכס כמחסן, עובר בגילוי ה"פינוי" הנטען של המחסן (ביום 28.9.14), ועד להגשת כתב התביעה (ביום 26.10.14, ולהבדיל מן הבקשה לסעד זמני, שהובהר כי לא תידון כל עוד לא הוגש הליך עיקרי) עבר כחודש. קשה גם לזהות בבקשה איזה נזק ייגרם למבקש אם תימנע ממנו האפשרות להשתמש בנכס כמחסן (להבדיל מאשר אם הזכויות בנכס יימכרו לאחר, שלא בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת שלו). בנסיבות אלה, אין מקום למתן צווים שיורו על מסירת החזקה בנכס למבקש, וזאת במנותק מן המחלוקת העובדתית שבין הצדדים באשר לנטישת הנכס, שממילא אין להכריע בה במסגרת ההליך הזמני.

 

נוכח כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בנכס, כהגדרתו במבוא להחלטתי (ובפרט – השכרה או מסירת חזקה בה) אלא בנתון לזכותו של המבקש כדייר מוגן בנכס. אין באמור כדי לחייבם למסור למבקש חזקה בנכס, או למנוע מהם את האפשרות להגיש תביעה לפינוי בעילת נטישה (או כל עילה אחרת), כשיטתם, ואיני מחווה דעה לגוף תובענה ממין זה.

 

הצו ייכנס לתוקפו לאלתר, ויותנה בהפקדת ערבון בסכום שהוא על הצד הנמוך (על מנת שלא למנוע ממי שזכותו כדייר מוגן אינה מוכחשת למעשה את אפשרותו לגונן על הזכות האמורה), של 2,500 ₪. הערבון, להבטחת נזקי המשיבים כתוצאה מן הצו אם יפקע הצו מכל סיבה, יופקד בקופת בית המשפט עד יום 10.11.14, תוך מסירת הודעה על כך למשיבים, שאם לא כן יפקע הצו מאליו בלא צורך בהחלטה נוספת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ