אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח. נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

ח. נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

תאריך פרסום : 23/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42908-07-15
18/05/2018
בפני השופט בכיר:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
תובע:
ד. ח.
נתבעים:
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
פסק דין

 

 

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1983 , טכנאי ב"הוט" במקצועו, עבר ת"ד ביום 08.09.11. התאונה הוכרה כתאונת עבודה והמל"ל קבע לתובע נכות משוקללת בשיעור כ-23%. הצדדים הגישו תחשיבי נזק ובית המשפט הכין הצעה שלא השתכללה לכלל הסכם פשרה בתיק והתיק הועבר להוכחות. ביום 22.10.17 הפניתי את הצדדים להליך גישור, שגם לא צלח. משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר בינם לבין עצמם או דרך גישור וגם לא מוכנים להסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך על דרך הפשרה, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

 

לטענת ב"כ התובע, מאז התאונה סובל התובע מתחושת שריפה קבועה ברגל ימין וכאבי גב חזקים, התובע נפגע בצורה קשה בברך ימין ורגלו קובעה באמצעות ברזלים שמחודרים לשוק כי יש הכרח שהרגל תישאר באותה תנוחה למשך תקופה. לטענת ב"כ התובע נכותו התפקודית גבוהה יותר מנכותו בפועל וכי על ביהמ"ש לבחון הנתונים וכי קביעת הנכות הרפואית של במל"ל אינה משקפת במלואה את נכותו התפקודית, מה גם שהמל"ל הפעיל תקנה 15.

התובע אושפז בביה"ח מאיר כחודש שם עבר 2 ניתוחים. לטענת ב"כ התובע לאחר האשפוז בביה"ח מאיר עבר התובע לאשפוז מלא במשך שלושה וחצי חודשים בביה"ח לוינשטיין ושם עבר ניתוח נוסף. מוסיף ב"כ התובע, וטוען כי בכל התקופה ניידתו של התובע הייתה מוגבלת, כאשר במשך חודש היה מרותק למיטה ולאחר מכן עבר לכיסא גלגלים ורק לקראת סיום אשפוזו עבר להתהלך בקביים. ב"כ התובע מציין כמפורט בתצהיר התובע, כי נוצר עומס גדול למשפחתו בכל תקופת האשפוז והעובדה כי אשתו הייתה בהריון מתקדם ודאגה לשני התינוקות הם נדרשו לעזרה משמעותית מההורים. לטענת ב"כ התובע אמו של התובע הייתה צמודה למיטתו והייתה ישנה בביה"ח כאשר אביו של התובע היה מגיע לבקר ומחליף את האם להתרעננות, עוד מציין ב"כ התובע כי מדובר במרחק לא מבוטל שמשפחתו ואשתו היו נאלצים לעשות באופן יום יומית. ב"כ התובע מוסיף כי לתובע אושר שימוש בקנאביס רפואי לשיכוך הכאבים. לטענת ב"כ התובע, עבד התובע במועד התאונה ולפניה בעבודה פיזית, ומשלח ידו בזמן התאונה היה מתמחה/עוזר חשמלאי, וכי מאז התאונה לא יכול לחזור לעבוד כחשמלאי ולא בשום עבודה פיזית אחרת וכל הכשרתו המקצועית ירדה לטמיון. בסעיף 27 לסיכומי התובע מציין ב"כ התובע כי גם המל"ל אישר שאינו יכול לחזור לעבוד כחשמלאי. ב"כ התובע מודה כי בעבר עבר התובע תאונות קלות ועל כך אין מחלוקת, אך אלו לא השפיעו עליו בשום צורה או מגבלה, והתובע המשיך לעבוד רגיל. אך מאז התאונה נשוא התיק היא זו שסתמה את אפשרותו של התובע להמשיך ולעבוד בעבודה פיזית.

 

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד, במהלך שמיעת הראיות בתיק התגלתה תמונה מורכבת ושונה לגבי עברו התעסוקתי של התובע. תקופת רבות ישב התובע בבית ללא עבודה ופוטר משני מקומת עבודה בהם עבד עובר לתאונה. לטענת ב"כ הנתבעת התאונה הוכרה ע"י המלל כתאונת עבודה בשיעור של 23.05% ולא כטענת התובע בסיכומיו. ב"כ הנתבעת מציין שנכותו התפקודית של התובע נמוכה וגם המל"ל בדו"ח קבע כי אין חוסר מוטורי גס בגפיים התחתונות, (סעיף 8 לסיכומי הנתבעת).

ב"כ הנתבעת טוען כי השימוש בקנאביס בשל הפרעה תפקודית נדונה לכישלון, שכן פרט לשתי קבלות בלבד לא הוצגה אף קבלה נוספת המעידה על שימוש בקנאביס והתובע לא הציג רישיון לשימוש. מוסיף ב"כ הנתבעת כי התובע הפסיק זמן קצר לאחר התאונה את השימוש בקנאביס כאשר החל לעבוד כנהג במעברי הגבול, (סעיף 10 לסיכומי הנתבעת). ב"כ הנתבעת מדגיש כי המל"ל הפעיל את תקנה 15 רק לאחר שני ערערים וכי התובע לא היה צריך להזכיר זאת כלל, תקנה 15 לא יכולה להוות ראיה, ואם ביקש התובע להוכיח הגבלה תפקודית היה עליו לבקש מינוי מומחה תעסוקה או שיקום, מטעם ביהמ"ש, (סעיף 13 לסיכומי הנתבעת).

 

 

 

דיון והכרעה

משאין מחלוקת בין הצדדים בעניין החבות אדון בשאלת הנכות והנזק.

 

הנכות הרפואית והתפקודית

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. לטענת ב"כ התובע נכותו התפקודית גבוהה יותר מנכותו בפועל וכי על ביהמ"ש לבחון הנתונים וכי קביעת המל"ל אינה משקפת במלואה את נכותו התפקודית. נכותו התפקודית עולה באופן משמעותי לאור מקצועו כחשמלאי אשר כרוכה בעבודה פיזית שמגבלות תנועה מהן סובל התובע לא מאפשרות לו לעסוק בכך כלל. לטענת ב"כ הנתבעת יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע כשיעור הנכות המוטורית שנקבע על 10%.

וכך העיד התובע (עמ' 16 שורות 15-21):

ש.לפי הדוח פתחת עסק עצמאי ב 9/12, למה אמרת שפתחת את העסק שנה וחצי אחר התאונה ולא שנה וחצי לאחר התאונה, בסע' 31 לתצהירך?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ