אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 4283-02-09 המועצה הדתית עכו נ' איגמי כח אדם והשקעות בע"מ

ת"א 4283-02-09 המועצה הדתית עכו נ' איגמי כח אדם והשקעות בע"מ

תאריך פרסום : 06/12/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
4283-02-09
01/12/2015
בפני השופטת:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
תובעת:
המועצה הדתית עכו
נתבעת:
איגמי כח אדם והשקעות בע"מ
החלטה
 

 

1.התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 139,600 ₪.

 

2.לטענת התובעת היא התקשרה עם הנתבעת בהסכם לפיו תעסיק הנתבעת משגיחי כשרות אשר יספקו שירותי השגחה בעסקים להם מעניקה התובעת שירותי השגחה. החל בשנת 1998 מונתה ועדת חקירה לבדיקת כשלים בהתנהלות שירותי הדת בעכו בין היתר אצל התובעת. המכרז וההסכם האמור התנהלו בתקופת כהונתם של ראשי התובעת אשר הודחו מתפקידם בעקבות ממצאי אותה ועדת חקירה. לשיטתה של התובעת נפל פגם במכרז אשר די בו להביא לבטלותו נוכח זהות בין יועצה המשפטי של התובעת אותה עת, לבין בעל הזכויות ב- 40% אצל הנתבעת. בתום תקופת ההתקשרות בין התובעת לנתבעת, הועסקו משגיחי הכשרות האמורים על ידי התובעת חלף העסקתם על ידי הנתבעת.

 

3.ממשיכה התובעת ומפרטת כי בדיעבד התברר כי הנתבעת לא שילמה למשגיחי הכשרות את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם על פי דין ובהתאם לחובתה על פי דין ועל פי ההסכם בין הצדדים. המשגיחים הגישו תביעה לבית הדין לעבודה בחיפה עב 3002/01 מזרחי נ. אגמי כח אדם והשקעות בע"מ (להלן: "התביעה בביה"ד"), הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד התובעת. פסק דין זה נבחן על ידי ערכאת הערער בביה"ד הארצי לעבודה במסגרת ע"ע 556/07 המועצה הדתית עכו נ. איגמי כח אדם והשקעות בע"מ.

 

4.מטיעוניה של התובעת ניתן ללמוד כי ביה"ד לעבודה חייב את התובעת לשלם למשגיחים והיא אכן עשתה כן ושילמה סך של 127,048 ₪. במסגרת הדיון בערכאת הערעור קבע ביה"ד כי לא היה מקום לקביעת ביה"ד לעבודה כי התובעת היא האחראית לתשלום זכויותיהם של המשגיחים. לפיכך טוענת התובעת כי היא זכאית כי הנתבעת תשיב לה את הסך של 127,028 ₪ ששלמה. בכתב תביעתה מפרטת היא את הזכויות השונות ששל המשגיחים שנפגעו ובגינם נדרשה היא לאותו תשלום.

 

5.הנתבעת מאשרת כי הצדדים התקשרו בהסכם ביום 27.4.00. בחודש יולי שנת 2000 פורסמו מסקנות ועדת החקירה המוזכרת אולם לשיטתה של הנתבעת אלו לא התייחסו כלל להתקשרות בין הצדדים. יחד עם זאת נקלעה הנתבעת לעין הסערה אשר פרצה לאחר פרסומו של אותו דו"ח. בחודש 2/01 הודיעה התובעת לנתבעת על הפסקת ההתקשרות לאלתר. הנתבעת עתרה לקבלת צו מניעה עתירה שנדחתה. המועצה שבה להעסיק את המשגיחים והעמידה לרשותם את בא כוחה לצרוך הגשת תביעה בבית הדין לעבודה כנגד הנתבעת בגין הזכויות האמורות. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד התובעת דכאן. לשיטתה של הנתבעת ביה"ד לעבודה קבעה כי התובעת היא אשר הייתה מעבדתם של המשגיחים לכל אורך התקופה ולפיכך חייב אותה לשלם למשגיחים את תביעתם. לשיטתה של הנתבעת ביה"ד הארצי לעבודה קביל את הערעור על ביה"ד מכוח העובדה כי התובעת צורפה כצד ג' להליך ולא כנתבעת ולפיכך לא יכל לחייבה לשאת בעלות תביעת התובעים שם, המשגיחים. אולם, פסק דינו זה המקבל את הערעור של התובעת ניתן לאחר שהתובעת הודיעה כי שלימה למשגיחים קלטה אותם לשורותיה והסכסוך תם.

 

6.על מנת להכריע בסוגיה, האם יש בהליכים בביה"ד לעבודה כדי להוות מעשה בי דין בין הצדדים יש לבחון את לשונו של פסק דינו של ביה"ד הארצי לעבודה. רק הוא אשר יקבע.

לשון פסה"ד חד משמעית לטעמי. היא מבטלת את החיוב של התובעת שבפני "...הננו קובעים כי בנסיבות המקרה הספציפי, ולאור הודעת צד ג', לא היה מקום לקבוע כי המועצה הדתית הינה בגדר מעבדתם של משגיחי הכשרות וחבה להם ישירות מכוח מעמדה זה בתשלום זכויותיהם כעובדים." עוד מוסיף ביה"ד הארצי ומבהיר כי הנתבעת כאן רשאית לתבוע את התובעת ככל שהיא חושבת שהתובעת מחזיקה בכספיה. איני מוצאת כי הוראה זו סותרת את זכותה של התובעת לתבוע אם היא חשה באופן הפוך. העובדה כי בפסק הדין צוין כי המשגיחים קיבלו את כספיהם מן התובעת כאן, אינה סותמת את הגולל על תביעתה. אמריה זו נועדה על מנת לפיס את הדעת כי המשגיחים אינם ממשיכים להינזק מהמשך המחלוקת בין הצדדים. ביה"ד לעבודה מלמד כי המקום לדון במערכת היחסים בין הצדדים אשר לפני הינו בבית משפט השלום אשר בוחן את מערכת היחסים החוזית בין הצדדים.

 

7.הנתבעת הוסיפה וטענה להתיישנות תביעתה של התובעת משהתביעה הוגשה שמונה וחצי שנים לאחר ההתקשרות בין הצדדים. איני דנה בשאלה מה המועד בה קמה עילת התביעה, שכן בכל מקרה איני מוצאת כי התיישנה. תקופת הזמן אשר התנהלו ההליכים בבית הדין לעבודה אינה נספרת לצורך בחינת שאלת ההתיישנות. ניתן ללמוד כי ההליכים בבית הדין לעבודה על ערכאותיו השונות נמשכו בין שש לשבע שנים. מכאן כי אין התיישנות גם לשיטתה של הנתבעת.

 

8.לפיכך, התביעה אינה נדחית על הסף.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ