אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42803-03-14 אמיר ואח' נ' צפדיה חסידים ואח'

ת"א 42803-03-14 אמיר ואח' נ' צפדיה חסידים ואח'

תאריך פרסום : 24/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
42803-03-14
17/07/2016
בפני השופטת:
ליאת הר ציון

- נגד -
תובעים:
1. טל אמיר
2. לימור אמיר

נתבעים:
1. טובה צפדיה חסידים
2. רחמים צפדיה

החלטה

לנוכח הודעת הצדדים כי לא עלה בידם להגיע להסכמות, להלן החלטתי בבקשת התובע לכך שהנתבע 2 ימונה כחליף של הנתבעת 2 ז"ל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נחה דעתי כי אין מקום להעתר לבקשה.

בהקשר זה אפנה לפסיקה אשר הובאה על ידי המבקש בתמיכה לבקשתו בענין עא 4923/09 ‏עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ.

באותו ענין נפסק :

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לדיון בבקשה לחילופי משיב עקב פטירתו, קבועה בתקנה 426 לתקנות סדר הדין האזרחי, המחילה על הליכי ערעור את תקנות 36 עד 43 שעניינן חילופי בעל-דין. תקנה 36 קובעת כי תובענה – ואף ערעור – אינם פגים על שום שאחד מבעלי-הדין נפטר, כל עוד העילה בעינה עומדת. הגישה המקובלת הינה כי עיזבון המנוח הינו חסר אישיות משפטית, ולפיכך אינו יכול לשמש חליף למנוח (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 98 (2009); בועז קראוס דיני ירושה ועיזבון חלק ג 22.1(ב)). לפיכך, נדרשים חליפים אחרים. בהתאם לכך, קובעת תקנה 38 לתקנות כי במקרה של פטירת בעל-דין רשאי בית-משפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העיזבון, או היורשים, או הנאמנים, או חליף אחר של בעל-הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי-הדין. יוער כי על דרך הכלל, צו לחילופי בעל-דין יינתן במעמד צד אחד, אולם החליף שצוּרף רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינויו (ראו: תקנות 39 ו- 42 לתקנות).

בנסיבות בהן הסכסוך נשוא ההליך הערעורי נושא אופי כלכלי-כספי תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוח, דרך המלך היא כי מנהל העיזבון או יורשי המנוח יהוו את חליפיו. באופן זה תינתן הזדמנות למי שהינם בעלי עניין בדבר, להביא בפני ערכאת הערעור את טענותיהם. אשר על כן, על דרך הכלל יהא זה מן הראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם יינתן צו לחילופי המשיב-המנוח בערעור (ראו למשל: ע"א 2900/09 פרלמן נ' מרקו קאירי בע"מ ([פורסם בנבו], 8.6.2010); ע"א 4138/07 אברהם נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 12.11.2009); ע"א 5404/06 בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף חדרה נ' עדרי ([פורסם בנבו], 1.8.2007)).

ואולם מה הדין כאשר המערער עומד על בירור ערעורו כנגד המשיב שנפטר, אך במשך תקופה ממושכת אף אחד מהיורשים הפוטנציאליים לא ביקש צו קיום צוואה או צו ירושה, ולא מונה לעיזבון מנהל או גורם אחר שרשאי לייצגו? כיצד ייקבעו חליפיו של המשיב-המנוח בנסיבות כאמור? נראה כי במצב הדברים המתואר, עומדות בפני המערער שתי דרכי פעולה אפשריות (בלא לשלול קיומן של אפשרויות פעולה נוספות):

האפשרות האחת היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך הערעורי. לשון אחר; אם ידוע שהמנוח הותיר צוואה – לבקש כי הזוכים הפוטנציאליים על-פי הצוואה יהיו חליפיו. אם המנוח לא הותיר צוואה (או למצער לא ידוע על קיומה של צוואה) – לבקש כי שאיריו של המנוח שעשויים להיות יורשיו לפי דין, יהיו חליפיו. ברי כי בקשה כאמור צריכה להיתמך בתצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן – מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על-אף חלוף זמן ממושך מעת הפטירה; וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 209 (1995, מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין)). על-פני הדברים, דרך פעולה זו אפשרית היא, שכן לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי אין חובה כי חליפיו של בעל-דין שנפטר יהיו מנהל עיזבונו או יורשיו, ובית-המשפט רשאי להורות לפי שיקול-דעתו גם על "חליף אחר", ובכלל זה יורשיו הפוטנציאליים של המנוח בהעדר צו שיפוטי המצהיר על זהותם. חסרונה של דרך זו נעוץ בכך שהמערער נוטל על עצמו סיכון שמא בסופה של דרך יתברר כי מי שחשב כיורשיו הפוטנציאליים של המנוח אינם יורשיו ו/או ישנם יורשים נוספים שלא ידע על קיומם. מאחר ואלה לא צורפו להליך כחליפיו של המנוח, הרי שפסק-הדין בערעור עשוי שלא לחייבם (ראו והשוו: רע"א 2006/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נגר ([פורסם בנבו], 14.1.2009); ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, בסוף פסקה 4 ([פורסם בנבו], 9.7.1998)) .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ