אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42755-01-14 מטוסובסקי נ' שגב ואח'

ת"א 42755-01-14 מטוסובסקי נ' שגב ואח'

תאריך פרסום : 18/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42755-01-14
14/10/2015
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעת:
אנה מטוסובסקי
עו"ד אלי פישר
הנתבעים :
1. ליאור שגב
2. אלכס מיידני (נמחק)
3. א.מ. יד חרוצים מזון בע"מ (הסתיים 15.6.2015)

עו"ד משה קורמן
פסק-דין

1.שניים – התובעת ונתבע 1 – אוחזים בחניה, המוצמדת לדירת-מגורים בבית משותף. זו אומרת: "כולה שלי" וזה אומר: "כולה שלי". לא זו בלבד, שכל אחד מהם נשבע כי לוֹ היא במלואה, אלא שמטֶּבע-הדברים לא ניתן ליטול הימנה חלקים – לא מחצית, אף לא רביע. יש למסרה בשלמותה לשימושו של הזכאי לכך.

 

שניים – בית-משפט השלום ובית-המשפט המחוזי – אוחזים בסמכות. זה אומר: "סמכות נגררת היא ונובעת מסעד יחיד שנתבקש – סילוק-יד". זה – את דברו יאמר, אפשר, בהליך של ערעור.

 

העובדות

2.בבית-מגורים משותף ברחוב סוקולוב בחולון מצויה דירה. היא רשומה במרשם המקרקעין כתת-חלקה מס' 12, בחלקה מס' 5, בגוש שמספרו 7170. מוצמד לה מקום-חניה ושטחו שמונָה מטרים רבועים. עד לשנת 1992 החזיקה בדירה, כבעליה, גב' לאה לוי ז"ל. למרבה הצער, שוב אין היא בין החיים. כאותו "אָלֶף" מן ההרצאות בדיני-הקנין אין היא, אף לא יורשיה, חלק מן ההליך הזה. הם הותירו את "בֵּית" – התובעת, ואת "גִימַל" – הנתבע, להתמודד עם הקושי שיצרו. לא קושי סְתם הוא כי אם "תסבוכת משפטית מרובה" (כבוד השופט משה זילברג בע"פ 112/50 יוסיפוף נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ה 481, 502 (1951)).

 

3.בתאריך 22.6.1975 נקשרה הגב' לוי ז"ל עם אביו המנוח של הנתבע, מר יצחק שגב ז"ל, בהסכם. המנוח, שלא היה בעל-דירה בבית-המשותף אלא החזיק באטליז בבנין סמוך, חכר את מקום-החניה, ואותו בלבד, למשך 999 שנים. "המוכרים מתחייבים בזאת", קבע ההסכם, "להעביר ולרשום את הנכס הנ'ל בלשכת רישום המקרקעין על שם הקונים – וזאת בתאריך 30.9.75. המוכרים מסכימים בזאת כי תרשם 'הערת אזהרה' במשרד ספרי האחוזה בקשר לעסקא זו" (נספח ג(1) לתצהיר-ההגנה). החְזקה נמסרה. בקשה לרישום החכירה במרשם-המקרקעין הוכנה. מסיבה, שאינה נהירה, לא נרשמה החכירה מעולם. אפילו הערת-אזהרה לא עיטרה את המרשם. לימים נפטר המנוח. הוא הוריש את המחסן לבנו, הנתבע. זה מחזיק בו עד היום.

 

שנים חלפו ומקץ כשני עשורים נקשרו יורשיה של הגב' לוי ז"ל עם התובעת בעִסקה למכירתה של דירת-המגורים. הסכם-מכר בא לעולם ביום 10.2.1992. חלקוֹ הרלוונטי קבע כך:

 

"לנכס צמודים [במקור] ההצמדות הבאות: חנייה בשטח 8 מ'ר המסומנת בתשריט באות ה', לגביה יש ספק אם אכן בבעלות המוכר[,] דבר הידוע היטב לקונה ואין ולא תהיינה לו או למי מטעמו או מכוחו או אחר כל טענות בהקשר לכך" (המבוא להסכם. נספח ה' לתצהיר-הנתבע. ההדגשה הוספה).

 

חרף הספֵק הזה נקשרה התובעת בהסכם. היא עשתה זאת, לדבריה, לאחר שעיינה בתשריט שהוצג לה ובו סומן מקום-החניה צמוד לדירה הנרכשת. רק לאחר שבירכו על המוגמר נפנתה התובעת לסלק את הספק. "אחרי שעשיתי חוזה" היא העידה בבית-המשפט, "אני הייתי בנסח טאבו [בלשכת רישום-המקרקעין]" (פרוטוקול, בעמ' 19, ש' 5-4). "הלכתי לטאבו כדי לפתור את הספק, כדי להתיר את הספק, ואז מצאתי ברישום בטאבו כי הדירה בת 3 חדרים עם חניה צמודה בת 8 מ'ר" (הפִסקה הרביעית לתצהיר עדותה הראשית). במרשם-המקרקעין, כבר ידענו, לא הופיעה חכירה-לדורות. החניה נותרה רשומה, כמות-שהיא, צמודה לדירת-המגורים. "היה הכול נקי", מצתה התובעת, "היה כתוב שיש לי דירה פלוס חנייה " (פרוטוקול, בעמ' 19, ש' 6-5). התובעת השלימה את רישומו של הנכס – הדירה ומקום-החניה – על שמה במרשם המקרקעין (נספח א' לכתב-התביעה).

 

מובנת אפוא הפתעה שאחזה בתובעת, כך לכל הפחות לדבריה, בעת שפקדה לראשונה את מקום-החניה. היא ראתה שם את אביו של הנתבע, מחזיק במחסן של בית-העסק שלו. "הלכתְּ לראות את החנייה של הדירה שלך?", היא נשאלה בחקירתה הנגדית והשיבה: "כן. רק אחרי שאני חתמתי חוזה" (פרוטוקול, בעמ' 19, ש' 9, 15 ו-27). אפילו לאחר שעמדה לאשורו על מצב-דברים זה – שנים ארוכות קודם שהגישה את תביעתה שבפנַי – לא עמדה התובעת על סילוק-ידו של המחזיק במקרקעין. ברוח טובה ובהעידהּ על עצמה כי היא סולדת מעימותים – "לא רציתי לריב עם שכנים. הוא היה בן אדם מכובד. אנחנו היינו שכנים טובים" (בעמ' 20, ש' 24-23) – סיכמו התובעת והמנוח כי האחרון יוסיף להחזיק במקרקעין. תַחְתם, נקבע, הוא יעמיד לרשות התובעת פיסת-קרקע אחרת והיא תוכל להחזיק בה כרצונה. היה זה, לשון התובעת בתצהירה מחודש מאי 2015, "לפני כעשר שנים" (הפסקה הששית לתצהיר). על חשבונה, ובהשקעה כספית לא מבוטלת, הקימה התובעת בקרקע החלופית מחסן משל עצמה. היא החזיקה בו במשך שנים, עד שלפי טענתה אולצה להשיבו לידי הנתבע. בְּמה, שייחסה התובעת להתבגרותם שלה ושל בן-זוגה ולצורך שלהם במקום-חניה, היא תלתה את החלטתה לחזור בה, מצִדה, מאותה הסכמה ולעתור להשבתה של ההחְזקה במקום-החניה לידיה.

 

עסקאות נוגדות

4.השאלה הצריכה לפְנים היא מהו המנגנון המשפטי, שלפיו תוכרע התנגשות זו בין טענות סותרות לזכות להחזיק. כמו מאליה מוליכה האינטואיציה המשפטית לרעיון העסקאות הנוגדות. טבען של עסקאות כאלו, שהן יוצרות מצב משפטי מורכב מן הרגיל. הדין – וכוונתי לסעיף התשיעי לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ולאופן שבו הוא יושם בפסיקתו של בית-המשפט העליון – מספק מענה אפילו לבעיות מורכבות כמו, כפי שיובהר מייד, זו שבפנינו. ההוראה שבחוק קובעת כך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ