אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כ' נ' הראל חברה לביטוח

כ' נ' הראל חברה לביטוח

תאריך פרסום : 22/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
42582-12-13
25/08/2015
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
מבקשת :
ש' כ'
משיבה:
הראל חברה לביטוח
החלטה
 

 

1.לפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום יתר לחת דם, וזאת לשם הוכחת נכותה של המבקשת.

2.המדובר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975. המבקשת, אשר נפגעה לטענתה בתואנת דרכים שארעה ביום 19.3.2013 עתרה למינוי מומחים בתחום אורתופדי, פסיכיאטרי, כירורגית בית חזה, נויגלוגי, פנימי, נפרולוגי. לטענתה, היא נפגעה בתאונת דרכים, הובהלה לבית החולים רמב"ם, שם אובחן שבר ביד , שפשוף, חבלה בכתף ימים וחבלה בצוואר ובגב. ידה של התובעת הושמה בגבס ושוחררה לביתה כעבור מספר שעות.

3.בהחלטה מיום 17.11.2014 ולאחר שבחנתי את המסמכים הרפואיים הוריתי על מינוי מומחה בתחום האורתופדי ומומחה בתחום הנפשי. הוריתי עוד כי המומחה בתחום האורתופדי יחווה שעתו בצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ולאילו המומחה בתחום הפסיכיאטרי יחווה דעתו בצורך במינוי מומחה בתחום יתר לחץ דם.

4.בעקבות החלטתי הנ"ל הוריתי על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי – ד"ר לריה . על פי חוות דעתו של ד"ר לריה מיום 15.6.15 נותרה למבקשת נכות נפשית בשיעור 15% בגין "הפרעת אימה". ביום 20.7.15, במענה לשאלת הבהרה, כתב ד"ר לריה כי על פי הספרות ישנו קשר בין דחק נפשי לבין יתר לחץ דם, אך לא הוכח קשר של גרימה ביניהם, במיוחד כשמדובר ב-"הפרעת אימה" ועל כן, לטעמו, אין מקום לפנות למומחה בתחום יתר לחץ דם, ככל שהשאלה היא הקשר בין ההפרעה הנפשית לבין הופעת יתר לחץ דם ממושכת. אולם הוא הוסיף כי אם ישנה טענה כי פגיעה פיזית מסוימת היא הגורמת ליתר לחץ דם, כי אז יש בהחלט מקום למנות מומחה בתחום זה.

5.הצדדים חלוקים לגבי פרשנותה של תשובת ד"ר לריה לשאלת ההבהרה.

6.המבקשת נאחזה בסיפא של התשובה, וטענה כי ד"ר לריה קבע כי יש מקום למינוי מומחה, ועל כן עתרה למנות מומחה ואף להשית שכרו על כתפי המשיבה, בהתאם לפסיקה ולפרקטיקה הנוהגת.

7.לעומתה המשיבה תמכה יתדותיה ברישא של התשובה וטענה כי על פי האמור בחוות הדעת אין כל מקום למינוי מומחה בתחום יתר לחץ דם. לטענתה, ההמלצה האופרטיבית של ד"ר לריה הינה כי אין למנות מומחה, והסיפא של התשובה היא אמרת אגב אשר מותנית בהתקיימותו של תנאי – קיומה של פגיעה פיזית הקשורה ליתר לחץ דם והיא נובעת מ"גישה רפואית זהירה". המשיבה טוענת כי במקרה דנן אין כל ראשית ראייה לנכות - שכן במסמכים הרפואיים מופיעות אך תלונות סובייקטיביות, ולא זו בלבד אלא שלפני התאונה סבלה המבקשת מהשמנת יתר ומיתר לחץ דם, כמפורט בתגובה. על פי המשיבה אין אף ראשית ראייה לקשר סיבתי בין פגיעתה של המבקשת לבין הנכות, כעולה מחוות דעתו של ד"ר לריה, לפיה על פי הספרות לא נמצא קשר של גרימה בין יתר לחץ דם לבין דחק נפשי. על כן עתרה המשיבה לדחיית הבקשה תוך הושתת הוצאות על המבקשת, ולחלופין להתניית המינוי בהפקדת מלוא שכר טרחת המומחה ע"י המבקשת.

8.לטעמי דין הבקשה להידחות.

9.ברע"א 4911/09 ‏ ‏סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (29.7.2009) הרחיב בית המשפט את הדיבור אודות דרישת הקשר הסיבתי, כתנאי למינוי מומחה, וכך נאמר שם:

"מומחה רפואי על ידי בית המשפט ... אם קיימת ראשית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת הדרכים... ודוק: הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 23.3.2006)). אכן, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית-המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991)). עם זאת, אין לרוקן מתוכן את הדרישה לקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כך, למשל, במקרה בו המסמכים הרפואיים מעידים על פגיעה בחלקים מסוימים בגופו של התובע, ואילו האחרון מבקש למנות מומחים רפואיים בגין פגיעות בחלקים אחרים בגופו שאין ראיה לכך כי נפגעו בתאונה, אין להתיר את הדבר. על הבדיקה להיעשות בזהירות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת, לבחון את סבירות היתכנותו של קשר סיבתי ולנמק את החלטתו. בקשה למינוי מומחים אינה משמשת כלי לדֵייג ראיות רפואיות שאין להן כל אחיזה".

10.מלכתחילה סברתי כי אין בחומר הרפואי ראשית ראייה לנכות בתחום יתר לחץ דם, ועל כן הוריתי בהחלטתי מיום 17.11.14 על מינוי מומחה פסיכיאטרי, אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחה בתחום יתר לחץ דם. זאת, כיוון שהתלונות בעניין זה צויינו בעת המעקב הפסיכיאטרי (נספח 20 לבקשה למינוי מומחים), וסברתי כי ייתכן שישנו קשר בין התופעות הפסיכיאטריות לבין יתר לחץ דם (באותו מסמך נרשם: בוכה, לחוצה, עלה ל.ד") אולם בפועל, כעולה מתשובתו של המומחה, על פי הספרות לא הוכח קשר של גרימה (קשר סיבתי) בין נכות הקשורה ליתר לחץ דם לבין דחק נפשי מן הסוג ממנו סובלת התובעת ועל כן סבור ד"ר לריה שאין למנות מומחה בתחום הנפשי. מינוי מומחה בתחום זה לא יוכל להועיל, ככל שהטענה היא כי הפגיעה נגרמה מדחק נפשי. זאת, אף אם יוכח כי למבקשת נכות צמיתה עקב יתר לחץ דם, ואף אם יוכח כי הפגיעה אירעה לאחר התאונה או כי חלה החמרה לאחר התאונה.

11.עם זאת, המומחה ד"ר לריה הותיר פתח למינוי המומחה, והוסיף כי ככל שישנה טענה לפגיעה פיזית שהובילה ליתר לחץ דם, יש למנות מומחה, אף שהוא עצמו לא הפנה לפגיעה מסויימת עקב התאונה, שנגרמה למבקשת אשר יכולה להוות סיבה ליתר לחץ דם. אלא שגם המבקשת לא הצביעה על פגיעה שכזו אשר עלולה לגרום ליתר לחץ דם שכן לתובעת נגרמו פגיעות אורתופדיות לרבות שבר ביד, וממילא לא הראתה כל ראשית ראייה לקשר סיבתי בין יתר לחץ דם לבין התאונה. על כן, לטעמי, אין כל מקום למינוי מומחה בתחום זה, אף לפי הגישה הליבראלית שאימץ בית המשפט בעניין כשרי (ראו גם רעא 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.05.2012)). זאת, כיוון שאין כל ראשית ראייה לנכות ואף לא ראשית ראייה לקשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות הנטענת. אוסיף, כי העליה בלחץ דם , כך עולה מן המסמכים החלה לפני התאונה (ראו מסמך 21 לבקשה למינוי מומחים והאמור בו).

 

12.יחד עם זאת, ככל שתובא בפני ראשית ראיה לגבי קיומו של "ראשית קשר" בין פגיות פיזיות של התובעת לבין עליה בלחץ דם, אשקול בשנית את החלטתי.

13.הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

 

 

ניתנה היום, י' אלול תשע"ה, 25 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ