אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42551-07-13 עוז עמק החיות הקסום ( 1991) בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

ת"א 42551-07-13 עוז עמק החיות הקסום ( 1991) בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 29/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
42551-07-13
22/06/2016
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
תובעים:
1. עוז עמק החיות הקסום ( 1991) בע"מ
2. יוסף עוז

עו"ד דניאל עזריאל
עו"ד אסף עזריאל
נתבעים:
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. עיריית ירושלים

עו"ד חלי לסר
עו"ד מאיר חי כבודוב
פסק דין
 

 

מבוא

 

  1. התובע 2, יוסף עוז (להלן: עוז) והתובעת 1, עוז עמק החיות הקסום בע"מ (להלן: החברה, בהמשך הדברים לא נערוך הפרדה בין עוז לבין החברה, אלא כאשר הדבר דרוש, ונתייחס אליהם, כפי שעשו הצדדים, כגוף אחד), הפעילו עסק לטיפול ואילוף של כלבים וסוסים בשכונת רוממה בירושלים. על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 1997 נדרש עוז לפנות את העסק מהשטח בו פעל (להלן: הקרקע ברוממה), אלא שהובטח לו על ידי הנתבע 1, מנהל מקרקעי ישראל שלימים הפך לרשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות או המנהל), והנתבעת 2, עיריית ירושלים (להלן: העירייה), כי הרשות והעירייה ימצאו עבורו קרקע חלופית להפעלת העסק.

     

  2. על סמך הבטחת הנתבעות, פינה עוז את העסק משכונת רוממה. בסיוע העירייה אותרה על ידי הרשות קרקע באזור עין יעל (להלן: הקרקע בעין יעל), ועוז התקשר עם המנהל בהסכם הרשאה למשך תקופה של שנתיים. עם חלוף תקופת ההרשאה ההסכם לא הוארך, ולטענת התובעים הסיבה לכך היא אי עמידתן של הנתבעות בהבטחתן כלפי התובעים. אלא שבכך לא תמו הדברים. לאחר שהסכם ההרשאה עבור הקרקע באזור עין יעל לא חודש, אותרה על ידי הנתבעות קרקע אחרת, שנמצאת בקרבת שכונת רמות (להלן: הקרקע ברמות או הקרקע בליפתא) והנתבעות ביקשו להביא לפתרון בעיית התובעים בדרך של הקצאת הקרקע להם. משהוברר שאין מנוס מפרסום מכרז, נערך מכרז ופורסם. התובעים שהיו המתמודדים היחידים במכרז, זכו בו. בעקבות הזכייה נחתם חוזה פיתוח, אלא שמיד אחר כך התברר כי לא כל חלקיה של הקרקע ברמות מצויים בבעלות הרשות. לאחר שעוז הפנה את תשומת לבה של הרשות לכך, בוטל ההסכם והסכום שהתובעים שילמו עבור הקרקע ברמות, הוחזר להם.

     

  3. התובעים טוענים כי ההתחייבות שניתנה לעוז בתמורה להסכמתו לפנות את העסק משכונת רוממה, מגלמת הסכם מחייב בין התובעים לבין שתי הנתבעות ולחלופין יש לראות את הנתבעות כמי שנתנו לתובעים הבטחה מנהלית, שאותה הפרו: בפעם הראשונה כאשר לא הסדירו את השימוש של התובעים בשטח בעין יעל ובפעם השנייה כאשר לא צלחה מכירת הקרקע ברמות. התובעים מוסיפים כי הרשות הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בכך שפרסמה מכרז בנוגע למקרקעין אשר אינם בבעלותה וכי פרסום המכרז היווה התרשלות מצידה. אשר לנזק שנגרם להם, התובעים ממקדים את טענותיהם בכך שהוצאת העסק מהמקום בו פעל ברוממה הביאה לקריסתו המוחלטת ועל כן הנזק הנתבע על ידם הוא שווי העסק, כפי שהיה נכון לשנת 1999 – וזאת בשל טענתם לאבדן העסק בשלמותו.

     

  4. נקודת המבט של הנתבעות להתרחשויות ולאחריותן היא מטבע הדברים שונה. אף שהנתבעות אינן כופרות בכך שניסו לסייע לעוז לאתר קרקע חלופית, ובסופו של יום קרקע חלופית לא הוקצתה לעוז, אין המדובר בהבטחה המנהלית או בהתחייבות, שבצדן חובה משפטית שהפרתה מקימה זכות לפיצוי, אלא בכוונה לעשות את המאמץ האפשרי כדי להביא להקצאת קרקע או לסייע לעוז להשלים את המעבר מרוממה למקום אחר. מכל מקום, עמדת הנתבעות היא כי כך או כך לא ניתנה כל התחייבות ולא מתקיימים התנאים אשר מקנים תוקף להבטחה מנהלית, באופן המצדיק את אכיפתה או מתן פיצוי חלף האכיפה. הנתבעות מוסיפות כי לא הציגו כלפי עוז מצגי שווא ועל כן אין לפצות את התובעים וכל שנאמר הוא כי העירייה והרשות ישתדלו לסייע, וכך אף עשו.

     

  5. העירייה טוענת כי עוז הוא שפנה אליה, וכי הובהר לו כל העת שמהות הסיוע היא איתור קרקע אפשרית ומתן המלצה לרשות להקצות לו את הקרקע ותו לא, שכן העירייה אינה 'בעלים' של קרקע שניתן להעבירה לשימוש פרטי ואין לה יכולת ואפשרות להתחייב להקצאת קרקעות, פרסום מכרזים וזכייה בהם. העירייה מפנה לכך שהקרקע ברוממה, זו שממנה פינו התובעים את העסק הייתה קרקע פרטית וכי עוז הצטווה לפנותה מכוח פסק דין שהורה על פינוי, וזאת על רקע יחסיו עם בעלי הקרקע. לכן, כך העירייה, אין היגיון בכך שהעירייה הבטיחה לו קרקע חלופית בתמורה לפינוי.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ