אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42441-10-14 אמנון פורת נ' גבריאל אואקנין

ת"א 42441-10-14 אמנון פורת נ' גבריאל אואקנין

תאריך פרסום : 28/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42441-10-14
11/01/2015
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
תובע:
אמנון פורת
נתבע:
גבריאל אואקנין
עו"ד ד. קירשנבוים
פסק דין
 

 

מדובר בתביעה בגין פיצוי על לשון הרע שהוציא הנתבע על התובע במסגרת תצהירי עדות שהגיש הנתבע כעד בהליכים משפטיים שהתנהלו בין התובע ולבין אחרים. הנתבע טען בכתב הגנתו לסילוק התביעה על הסף, נוכח הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ונוכח ההלכה שנקבעה ברע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל – פורסם באתרים משפטיים.

 

נוכח טענות אלה ושעה שלא באה תשובה ממשית להן בכתב התשובה שהגיש התובע לכתב ההגנה, הוריתי לתובע, בהחלטתי מיום 10.12.14, כהי לישנא: "בהמשך להחלטתי הראשונה מהיום ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ועל רקע הטענה לפיה חלה הגנת סעיף 13(5) לחוק לשון הרע ובהעדר כל התייחסות של התובע לטענה זו בכתב תשובתו, אני מורה לתובע להגיב על טענה זו עד יום 20.12.14. זכות תשובה לנתבע עד יום 26.12.14. תז"פ 28.12.14. במועד התז"פ תינתן החלטה האם יש מקום לסלק את התביעה על הסף בשל הגנת סעיף 13(5) הנ"ל".

 

ביום 31.12.14 הגיש התובע לתיק הודעה שלפיה הוא מסביר כי לא התייצב לדיון שנקבע ליום 28.12.14 עקב כך שקיבל את ההזמנה רק ביום 29.12.14. במאמר מוסגר אציין כי בהזמנה הנ"ל, שנשלחה אל התובע על ידי המזכירות ואשר הייתה בעניין פגישת מהו"ת, נפלה טעות, שעה שבמקום לציין את מועד קדם המשפט שהיה קבוע כבר אז ליום 25.2.15, נרשמה בטעות כמועד הדיון, מועד 28.12.14, שהנו מועד התזכורת הפנימית שקבעתי בהחלטתי מיום 10.12.14.

 

מכל מקום, בעקבות הודעה זו של התובע ומשהסתבר לי כי אישור המסירה ביחס להחלטתי מיום 10.12.14 חזר בסימן "הנמען לא ידוע במען", למרות שדבר הדואר נשלח לכתובת שציין התובע בכתב התביעה ולמרות שלפי תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מדובר בנסיבות שכאלה בהמצאה כדין, מצאתי לנכון לאפשר לתובע, לפנים משורת הדין, הזדמנות נוספת להגיש תגובה לעניין סילוק התביעה על הסף. בהקשר זה אציין בשולי הדברים כי הודעת המזכירות מיום 14.12.14, שנשלחה אל התובע ארבעה ימים לאחר החלטתי מיום 10.12.14, התקבלה דווקא אצל התובע, כעולה מהודעתו מיום 14.12.14.

 

מכל מקום, להלן, אפוא, נוסח החלטתי הנ"ל מיום 31.12.14: "בתיק זה קבועה ישיבה מקדמית ליום 25.2.15 לשעה 8:30. עם זאת, בהחלטתי מיום 10.12.14 הוריתי לתובע להגיב לטענת הנתבע שלפיה הפרסום הנטען לא יכול להוות עילה לתביעה לפי סעיף 13(5) לחוק לשון הרע. החלטתי הנ"ל נמסרה לכתובת שצוינה על ידי התובע בכתב התביעה ככתובתו (ת.ד. 6467 ההסתדרות 36 חולון), אולם אישור המסירה חזר בסימן "הנמען לא ידוע במען". חרף זאת, מסירה כאמור מהווה מסירה כדין לפי תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי. למרות האמור, ולפנים משורת הדין, ניתנת לתובע הזדמנות נוספת ואחרונה למלא אחר החלטתי מיום 10.12.14 וזאת בהגשת תגובה עד יום 8.1.15 , שאם לא כן, תינתן החלטה בהעדר תגובה, שקרוב לוודאי תדחה את התובענה. תז"פ 10.1.15 . בשולי הדברים, מוצע לתובע לבדוק מדוע דבר דואר שנשלח לכתובת שציין בכתב התביעה ככתובתו, חזר בסימן "הנמען לא ידוע במען" וזאת כדי שלא תהיה תקלה גם הפעם וביחס להמצאת החלטתי זו לידיו".

 

עד היום, 12.1.15, לא הוגשה התייחסות התובע להחלטתי מיום 10.12.14 או להחלטתי מיום 31.12.14. כאמור, לפי תקנה 480 לתקסד"א, המצאת ההחלטה לכתובת שצוינה בתביעה מהווה מסירה כדין, גם אם אישור המסירה חזר בסימן "לא ידוע" או "עזב ללא מען". אם בעל דין עוזב מען שמסר בהליך משפטי ולא מודיע לבית המשפט על המען החדש, המען שנמסר ממשיך להיות מען רשמי לקבלת כתבי בי דין. הוראה זו מטרתה ברורה והיא להטיל את האחריות לתת הודעה על שינוי מען על בעל הדין ולמנוע ממנו להתחמק מלהמשיך ולקבל הודעות החלטות וכו' במסגרת הליך משפטי שכבר החל ושבו כבר מסר בעל הדין כתובת.

 

משנחה דעתי כי התובע קיבל מספיק הזדמנויות להגיב לטענה של סילוק על הסף (לה היה ער בוודאות, נוכח העובדה שהגיש כתב תשובה לכתב ההגנה וחרף זאת לא נתן בכתב התשובה התייחסות ממשית לטענה זו), יש מקום להכריע בה כעת.

 

לאמיתו של דבר, ההכרעה פשוטה בתכלית. על פי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ועל פי הפרשנות שניתנה לסעיף זה ברע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל – פורסם באתרים משפטיים, לא יכול להיות ספק כי יש למחוק את התביעה על הסף בהעדר עילה.

 

מכתב התביעה עולה בבירור כי דברי לשון הרע הנטענים ואשר משמשים כעילה לתביעה, נאמרו במסגרת תצהירים שהוגשו על ידי הנתבע, ששימש כעד במסגרת דיונים משפטיים בין התובע לאחרים. לפיכך, גם אם מדובר בדברים המהווים לשון הרע וגם אם הדברים נאמרו במכוון, אין עילת תביעה בגין דברים כאמור, לא לפי חוק לשון הרע ולא עילה אחרת, שהרי סעיף 13(5) קובע במפורש "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי...".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ