אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42305-08-1013 אפריל 2015

ת"א 42305-08-1013 אפריל 2015

תאריך פרסום : 09/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
42305-08-10
13/04/2015
בפני השופטת:
עינת אבמן-מולר

- נגד -
התובע:
א' ע'
עו"ד צ' שמיר ואח'
הנתבעת:
1. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
2. רמי מור

עו"ד א' כרמלי ואח'
פסק דין
 

 

 

  1. התובע, יליד 1972, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.5.08 בדרכו לעבודה. התאונה ארעה בנסיבות בהן משאית צבאית פגעה בכבל חשמל/תקשורת שחיבר בין שני עמודי עץ, הכבל נגרר על ידי המשאית והפיל עמוד שפגע בתובע. לא היתה מחלוקת בנוגע לנסיבות התאונה ובאשר לחבותה של הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה. כמו כן, הוסכם כי התאונה ארעה בשטח C (הודעת הנתבעים מיום 1.7.13 והודעת התובע מיום 28.7.13) ולא היה חולק כי הדין החל במקרה זה הוא הדין הפלסטיני. המחלוקת התמקדה בשאלת הנזק שנגרם לתובע עקב פגיעתו בתאונה.

     

    הנכות הרפואית

  2. עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים. בקשת התובע נשלחה לתגובת הנתבעים. הנתבעים, בתגובה שהגישו ביום 3.7.12, הודיעו כי הם מתנגדים לבקשה "נוכח העובדה כי לתובע נקבעה נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהינו קביעה על פי דין" (ההדגשה במקור – ע.א.). התובע בתגובה שהגיש ביום 15.7.12 הודיע כי הוא מסכים שקביעת המוסד לביטוח לאומי תחייב בהליך זה. בהתאם לעמדת הצדדים, הדיון המשיך בהנחה שהנכות שנקבעה במל"ל היא המחייבת בהליך זה. יש לציין, ולעניין זה חשיבות כפי שעוד יפורט להלן, שעמדת הנתבעים הנ"ל בעניין מינוי מומחים ואופן קביעת הנכות הוגשה כחצי שנה לאחר שהוגש על ידם כתב הגנה מתוקן, בגדרו טענו כי התובע תושב שטחים והתאונה ארעה בשטחים, וכי ככל שישנה זכאות לפיצוי הרי שיש לבחון אותה על פי הדין החל בשטחים.

     

  3. על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין כריתת טחול.

     

  4. כאמור, נוכח הודעת הנתבעים מיום 3.7.12, ובהסכמת התובע, התנהל ההליך על בסיס הנכות שנקבעה במל"ל. אף על פי כן, בסיכומיו טען ב"כ הנתבעים כי התובע לא הוכיח את נכותו, שכן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לא חל במקרה זה ובדין הפלסטיני החל אין הוראה מקבילה להוראה הקבועה בסעיף 6ב לחוק הפיצויים. ב"כ הנתבעים סרב להתייחס בסיכומיו לשאלה מהי הדרך בה היה על התובע להוכיח את נכותו, וכל שטען שאין לקבל את קביעת המל"ל וביקש לקבוע כי לא הוכח שיעור נכותו של התובע (ראו סיכומי הנתבעים בפרוטוקול עמ' 12, שו' 21 עד עמ' 13 שו' 7). טענה זו אין לקבל.

     

  5. כאמור, לא היתה מחלוקת בענייננו כי הדין המהותי המחייב הוא הדין הפלסטיני. הדין הדיוני החל הוא הדין המקומי, קרי הדין הישראלי. הדרך להוכחת הנכות היא חלק מהדין הדיוני, ולכך הסכים גם ב"כ הנתבעים בסיכומיו (עמ' 12, שו' 25-24), ולפיכך יחול עליה הדין הישראלי (אציין כי עדות המומחה לעניין הדין הזר, עו"ד עווני יג'מור, תומכת במסקנה זו, שכן על פי עדותו, בדין הפלסטיני כל צד רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו וככל שישנה מחלוקת מעביר בית המשפט את העניין להכרעת וועדה רפואית של משרד הבריאות הפלסטיני, ואך ברור שדרך זו אינה ישימה בהליכים המתנהלים בבתי המשפט בישראל וכי קביעת הנכות צריך שתיעשה על פי הדין המקומי). משמצאנו כי הוכחת הנכות תיעשה על פי הדין המקומי, נשאלת השאלה איזה דין מקומי יחול לעניין מינוי מומחים, האם הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 או סעיף 6א לחוק הפיצויים והתקנות שהותקנו על פיו? בשאלה זו נחלקו הדעות בפסיקה (ראו בעניין זה החלטה מיום 9.1.13 בת.א(י-ם) 22769-09-10 שלבאיה נ' רבחי (פורסם במאגרים)). את דעתי בעניין, העולה בקנה אחד עם הקביעה בעניין שלבאיה הנ"ל, הבעתי במספר החלטות שניתנו בתיקים אחרים, אלא שבהליך שלפנינו אין צורך להכריע בעניין, שכן, כאמור, בתגובה לבקשת התובע למינוי מומחים ועוד בטרם ניתנה החלטה בעניין מינוי מומחים, הודיעו הנתבעים שהם מתנגדים לבקשה שכן לתובע נקבעה נכות במל"ל. כאמור, בתגובה לכך הודיע התובע שהוא מסכים שנכות זו תחייב. ויוזכר, עמדת הנתבעים הוגשה לאחר שכל הנתונים היו פרושים בפניהם ולאחר שאושרה בקשתם לתיקון כתב ההגנה, בגדרו טענו שהתובע תושב שטחים ושהתאונה ארעה בשטחים ואף טענו כי חוק הפיצויים אינו חל ויש לבחון את זכאות התובע על פי הדין החל בשטחים. משהביעו הנתבעים דעתם באותו שלב כי הנכות המחייבת בהליך זה היא הנכות שנקבעה במל"ל, והתובע הסכים לכך, מושתקים הם כעת מלטעון אחרת. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר הנתבעים לא טענו כנגד מסמכי המל"ל שהוגשו כחלק מראיות התובע ואף בקדם המשפט המסכם לא העלו כל טענה בעניין זה. יובהר, כי אין באמור כדי להביע דעה בשאלה האם סעיף 6ב לחוק הפיצויים הוא חלק מהדין המהותי או הדיוני. שאלה זו אינה טעונה הכרעה בנסיבות העניין שלפנינו, שכן, כפי שפורט, הנכות שנקבעה במל"ל מחייבת בהליך זה מכוח הסכמת הצדדים.

    למעלה מן הצורך אציין, כי אף אם היתה מתקבלת טענת הנתבעים והייתי סבורה שאין תוקף מחייב לנכות שנקבעה במל"ל, הרי שלנוכח המועד בו הועלתה הטענה ועל מנת שלא לקפח את התובע, הייתי מאפשרת לתובע להוכיח את נכותו בדרך של מינוי מומחים גם בשלב זה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ