אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42257-10-15 סוידאן נ' מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר

ת"א 42257-10-15 סוידאן נ' מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר

תאריך פרסום : 10/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
42257-10-15
27/12/2015
בפני השופט:
1. יעקב וגנר
2. שופט בכיר


- נגד -
מבקשים:
מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר
משיבים:
זידאן סוידאן
החלטה

נתוני רקע ועובדות

1. לפני בקשה לדחות על הסף את התביעה מחמת חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט והיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית.

2. המשיב היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה שהוגשה אסיר בכלא צלמון (להלן: "הכלא") תביעה זו הוגשה ע"י המשיב לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש, פגיעה ברגשות ובפגיעה באוטונומיה שנגרמה לו לטענתו כתוצאה מהתנהלותם הקלוקלת של מפקד הכלא ופקודיו אשר כפו עליו, במשך למעלה משישה חודשים, להסתפר בניגוד לרצונו, מצפונו ודתו, תוך שהם מפעילים עליו סנקציות קשות ומתעמרים בו, בכוונה להניעו מלגדל שיער מטעמי דת.

3. מכתב התביעה עולה כי אמו של המשיב, הגב' רחמה סוידאן, נדרה נדר חמור לפיו עד שהמשיב לא יבוא בברית הנישואין, נאסר עליו בתכלית האיסור, להסתפר. ביום 11.08.07, בעיצומו של הנדר, נעצר המשיב ע"י משטרת ישראל, ובסיומה של החקירה נלקח לבית המעצר המחוזי כאשר שיערו נושק למרגלות כתפיו. המשיב עבר מספר מתקני כליאה עד שהורשע בגרימת חבלה גופנית חמורה, התקוטטות, החזקת נשק ואיומים על אחר באמצעות נשק. על המשיב נגזרו 4 שנים ושבעה חודשי מאסר אותם נשלח לרצות בכלא צלמון. בתחילה, הסביר משיב את עניין הנדר והותר לו להמשיך ולגדל את שערו. בראשית יוני 2010, בחלוף שנתיים ימים מהיום שהותר לו לגדל את שערו, החליט מפקד כלא צלמון לאכוף ביתר שאת את נהלי השב"ס והפקודות, ובכלל זה את נושא הופעת האסירים בכלא ואת סוגיית תספורת האסירים בפרט. המשיב זומן למשרדו של רב הכלא ושם נאמר לו כי למרות המכתב שיש בידו מאיש דת, עליו להמציא תוך 7 ימים מסמך מבית דין אשר קובע כי לא ניתן להתיר את הנדר שנדרה אמו. אם לא יעשה כן ינקטו כנגדו הליכים משמעתיים בשל סירובו לגזור את שערו.

4. ביום 14.6.10, הועמד המשיב לטענתו בפני אולטימטום לפיו אם לא יסתפר הוא יוכנס לצינוק. המשיב סירב להסתפר והוכנס לתא צינוק שם המתין להעמדתו לדין משמעתי וזאת בטרם חלפו 7 הימים שניתנו לו על מנת להמציא אישור הקובע כי לא ניתן להתיר את הנדר שנדרה אמו. לאחר שהועמד לדין משמעתי נגזרו עליו 7 ימים בבידוד, לרבות שלילת ביקורים למשך חודש ימים. ביום 17.6.10, לאחר שב"כ המשיב שיגר מספר קובלנות אל מפקד הכלא, הוצא המשיב מהבידוד אל משרדו של מנהל הכלא. לטענת המשיב במשרדו של מנהל הכלא נאמר לו כי יש פסק הלכה, שלא בכתב, אשר מאפשר את התרת הנדר. המשיב טען כי בתיקו יש מכתב של איש הלכה שקובע כי לא ניתן להתיר את הנדר ולפיכך הוא עומד על סירובו להסתפר. כתגובה לסירובו טוען המשיב כי תנאיו בכלא הורעו ואף איימו עליו כי לא יקצרו לו שליש מגזר דינו. למרות האמור המשיב סירב להסתפר ולפיכך זומן שוב למשרדו של מנהל הכלא ושם לטענתו שוב איימו עליו כי ככל שימשיך לדבוק בסירובו יהיו לכך השלכות חמורות.

5. כשלושה שבועות לאחר מכן התייצב המשיב יחד עם בא כוחו מול וועדת השחרורים (להלן: "הועדה") לשם דיון בבקשתו לשחרור על תנאי ממאסרו. בדיון בוועדה הציגה ב"כ היועמ"ש מידע מודיעיני המצביע לכאורה על התנהגות שלילית רצופה של המשיב ועל מעורבותו בקטטות וסכסוכים בין אסירים בכלא. בהסתמך על דברים אלה דחתה הועדה את בקשתו של המשיב לניכוי שלישי ממאסרו. המשיב המשיך לרצות את מאסרו כאשר לטענתו הסנקציות שננקטו כנגדו עקב סירובו להסתפר המשיכו.

6. ביום 1.9.10 הופגש המשיב עם איש דת מוסלמי מכפר מג'ד אל כרום אשר הסביר לו כי מבחינה הלכתית ניתן להתיר את הנדר. המשיב ביקש מאיש הדת שישוחח עם השייח אבו היישאם אשר טען כי לא ניתן להתיר את הנדר אולם איש הדת סירב. על אף האמור המשיך המשיב לעמוד בסירובו להסתפר. לטענתו סירובו זה העלה את חמתו של רב הכלא, אשר החל לאיים עליו כי יעבירו אותו למתקן כליאה אחר וינקטו בסנקציות שונות כנגדו.

7. ביום 7.9.10 הגיש המשיב, באמצעות בא כוחו, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת בדרישה כי מנהל הכלא ינמק מדוע הוא מתעקש כי המשיב יסתפר וזאת למרות הוראות פקנ"צ 04.57.00 אשר מתירות גידול שיער מטעמי דת, במיוחד מאחר והמשיב הורשה משך למעלה משנתיים ומחצה לגדל שיער מטעמי דת על בסיס פסק הלכה. ביום 7.12.10 לאחר מס' דחיות, קיבל בית המשפט המחוזי את עתירתו של המשיב וקבע כי החלטת השב"ס המחייבת את המשיב להסתפר, וכן הסנקציות שהוטלו בעקבות סירובו לפעול על פיה, מבוטלות.

8. תביעה זו הוגשה כאמור ע"י המשיב לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש, פגיעה ברגשות ובפגיעה באוטונומיה שנגרמה לו לטענתו כתוצאה מהתנהלותם הקלוקלת של מפקד הכלא ופקודיו אשר כפו עליו, במשך למעלה משישה חודשים, להסתפר בניגוד לרצונו, מצפונו ודתו, תוך שהם מפעילים עליו סנקציות קשות ומתעמרים בו, בכוונה להניעו מלגדל שיער מטעמי דת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ