אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42193-04-15 אברג'ל נ' בן צבי

ת"א 42193-04-15 אברג'ל נ' בן צבי

תאריך פרסום : 06/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42193-04-15
29/09/2015
בפני השופטת:
יסכה רוטנברג

- נגד -
מבקש/נתבע :
מאיר אברג'ל
משיב/תובע :
מאיר אברג'ל
החלטה
 

 

בקשה לחייב את המשיב (התובע) להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המבקש (הנתבע) מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 ("התקנות").

1.מדובר בתביעת לשון הרע בסכום של 100,000 ₪.

לפי האמור בכתב התביעה, הרקע לתביעה הוא סכסוך עסקי בין התובע לשני שותפיו לעסקים שאחד מהם היה מיודד עם הנתבע. אותה עת שירת הנתבע במשטרת ישראל בדרגת רב פקד. לטענת התובע הוא ושותפיו ייבאו ארצה יהלום נדיר שנמכר ברווח רב, אך שני השותפים האחרים נישלו אותו מחלקו ברווח. במסגרת זו, נטען, השותף שהיה מיודד עם הנתבע פנה אליו וביקש ממנו לאיים על התובע בכך שאם הוא לא ייעתר לבקשות חברו, הוא יגרום לכך שייפתח נגדו תיק פלילי.

לטענת התובע, כדי להוסיף "נופך חמור" למעשה הסחיטה, הוסיף הנתבע והוציא את דיבתו רעה, בשני מקרים בהם שוחח עם בא כוחו כאשר באותן שיחות ייחס הנתבע לתובע פעולות חמורות של איום ברצח, גרימת חבלה גופנית חמורה, "פעילות בשיטות אלפרון" ועוד. התובע טוען שדברים אלו מוציאים דיבתו רעה, על אחת כמה כאשר הם נשמעים מפיו של מי ששירת במשטרה, בתפקיד רב פקד.

2.הנתבע טוען שתביעה זו אינה אלא המשך של תביעה קודמת שהתנהלה בין הצדדים, אף היא בגין עסקת היהלום. אותה תביעה הוגשה נגד תשעה אנשים, חלק מהנתבעים הגיעו עם התובע להסכמות כאלו ואחרות, ואילו התביעה נגד הנתבע ונגד שלושה נתבעים נוספים נמחקה, תוך שהתובע חוייב בהוצאות שטרם שולמו (ת.א. 22731-07-10; "ההליך הקודם").

לגופו של עניין, טוען הנתבע, אין בתביעה כל ממש, ואין בדברים שנאמרו על ידו לב"כ התובע כל לשון הרע.

3.בבקשה זו מבקש הנתבע לחייב את התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו בסכום של 100,000 ₪. לטענתו סיכויי התביעה קלושים, היא הוגשה בחוסר תום לב וללא כל עילה בדין, וכל מטרתה להפעיל על המבקש לחץ ולעשותו ללעג וקלס בעיני הבריות. התנהלות המשיב מעידה כי הוא אינו משלם את ההוצאות הנפסקות לחובתו, וגם בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים לא שילם המשיב את ההוצאות בהן חוייב.

זאת ועוד, במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין בהליך הקודם, הוסכם כי אם תוגש על ידי המשיב תביעה נוספת נגד המבקש, יהא המבקש זכאי לעתור בבקשה למתן ערובה להוצאות, וגם משום כך, יש לחייב את המשיב בהפקדת הערובה.

4.המשיב טוען שלא נתקיימו התנאים שקבעה הפסיקה לחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, הוא אזרח ישראל, יש לו כתובת קבועה בארץ, אין בבקשה כל טענה להיעדר יכולת כלכלית, סיכויי התביעה טובים, והבקשה לא באה אלא כדי למנוע ממנו לממש זכויותיו.

ובאשר לפסק הדין שניתן בערעור, פסק הדין אינו רלוונטי, מאחר ותביעה זו אינה תביעת המשך להליך הקודם, היא הוגשה בעילה שונה, לפי חוק לשון הרע, ועילה זו שונה מהותית מהעילה הכספית שביסוד ההליך הקודם.

5.סבורני כי בענייננו אין צורך לבחון אם נתקיימו התנאים הקבועים בפסיקה לשם חיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, מאחר ובקשה זו יש להכריע על יסוד נימוק אחר, הוא פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק הדין בהליך הקודם (ע"א 863/14).

כאמור, בין הצדדים התנהל הליך קודם בגין עסקת היהלום, בו תבע המשיב את המבקש ושמונה נתבעים נוספים לשלם לו 3,430,000 ש"ח. לאחר הליכים רבים שאין צורך לפרטם, לרבות מתן פסק דין חלקי ביחס לחלק מהנתבעים, ניתן, ביום 14.01.14, פסק דין לפיו התביעה נגד ארבעה נתבעים ובהם המבקש נמחקה, והמשיב, חוייב בהוצאות כל אחד מהנתבעים בסכום של 20,000 ₪ סה"כ 80,000 ₪.

בסיום פסק הדין קבע בית המשפט המחוזי כך:

"אני מורה על התניית תביעה כלשהי נגד מי מהם (=ארבעת הנתבעים, בהם המבקש – י.ר), בקשר עם הפרשה נושא התביעה, בתשלום הוצאות, בהתייחס לאותו נתבע שביחס אליו תוגש תביעה כאמור" (נספח א לבקשה).

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה דלקמן:

"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט לפיה פסק דינו של בית המשפט קמא ישאר על כנו באופן שסכום ההוצאות שנפסק לחובת המערער יעמוד על כנו. עם זאת, תבוטל ההתניה לפיה לא תוגש תביעה חדשה טרם שולמו ההוצאות. מנגד, מובן כי ככל שתוגש תביעה חדשה אזי המשיבים (הנתבעים הפוטנציאליים בתביעה החדשה שתוגש אם תוגש), יהיו רשאים לטעון במסגרת בקשה שתוגש על ידם לפי תקנה 519 כי נוכח המצב הייחודי בתיק ונוכח ההוצאות שהושתו על המערער, יש להשית עליו ערובה משמעותית להבטחת הוצאותיהם במסגרת תקנה 519".

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין (פסק דינו של כב' השופט עמית, צורף להודעת המבקש מיום 08.09.15).

את הבקשה בפני יש לבחון בראש ובראשונה על יסוד פסק הדין האמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ