אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 42170-08-13 אינדיקטור נ' טובול שלם 16 במרס 2015

ת"א 42170-08-13 אינדיקטור נ' טובול שלם 16 במרס 2015

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42170-08-13
16/03/2015
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובע::
גד טובול שלם
הנתבע::
שנאור אברהם (אבי) אינדיקטור
החלטה

1.בתיק זה ניתן ביום 19.3.2014 תוקף של פסק-דין להסכמה מפורטת של הצדדים. לפי פסק-הדין, יפַנה הנתבע את הנכס נושא-התביעה כנגד תשלום של דמי-פינוי בשיעור של 60 אחוזים מגובה דמי-המפתח, שיעריך שמאי מטעמו של בית-המשפט. נפסק כי "השמאי יעריך, בהתאם לכללי השמאות המקובלים, את שווי דמי המפתח שניתן לקבל עבור הנכס". עוד נפסק, כמוסכם, לוח זמנים לפעולה: התובע נדרש לשלם את דמי-הפינוי עד לתאריך 20.12.2014, בהפקדה בנאמנות אצל בא-כוחו של הנתבע. עד לתאריך 31.12.2014 היה על הנתבע לפנות את המושכר, למסור את החזקה בו לתובע, להמציא אישורים בדבר תשלומם של חובות הארנונה, החשמל והמים, ואז יעביר לידיו בא-כוחו את דמי-הפינוי. מדמי-הפינוי, נקבע עוד, יקזז התובע סכום של 15,000 ש"ח. הנתבע יהיה פטור מתשלום הפרשים עבור דמי-שכירות בגין העבר ועבור יתרתה של תקופת-השכירות עד יום הפינוי המיועד – 31.12.2014.

פסק-הדין הוסיף וקבע כי "לכל אחד מהצדדים עומדת זכותו, במקרה שמסיבה כלשהי לא יקוים פסק הדין או חלק מחלקיו, לפנות לבית משפט זה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט". ועוד נכתב: "בהחלטה נפרדת יודיע בית המשפט [את] זהותו של השמאי המוסכם. כאמור, לכל אחד מהצדדים עומדת כל זכות שלפי דין לפנות לבית המשפט במידת הצורך".

2.ביום 19.6.2014 מינה בית-המשפט לשמאי, בהסכמת הצדדים, את מר מוטי מערבי. ביום 30.9.2014 הגיש השמאי המוסכם את חוות-דעתו, ובה אמד את שוויים של דמי-המפתח בסכום של 430,000 ש"ח. השמאי הדגיש בחוות-דעתו כי ביצע את האומדן בהתאם לגישות היוון ההכנסות וההשוואה – הגישות המקובלות בשמאות, וכי חוות הדעת נערכה על-פי תקנות האתיקה המקצועית של שמאֵי-מקרקעין.

3.בבקשה הראשונה שלפנַי עתר הנתבע לביטולה של חוות-הדעת, לביטול מינויו של מר מערבי ולמינוי שמאי אחר תחתיו. את בקשתו הוא נימק בכך שהשמאי קיבל מבא-כוחו של התובע, ללא ידיעתו של בא-כוחו-הוא, חוות-דעת ישנה על אודותיו של הנכס נושא-התביעה; נתונים כספיים של נכסים בסביבה; הערכה של דמי-שכירות מבוקשים ומכתב המתייחס למצבו של שוק הנדל"ן המניב בשכירות חופשית ובשכירות מוגנת בסביבה. כל אלה, נטען, מעלים חשש להשפעה פסולה על השמאי ולמשוא-פנים מצדו. בנוסף נטען בבקשה נגד מקצועיותה של חוות-הדעת ובכלל זה אי-שימוש במקדם מתאים להשוואה, התייחסות לנכס כחנות אחת ולא כשתיים, התעלמות מנסיקתם של מחירי-הדיור בשנים הרלוונטיות והסתמכות על נתונים שאינם מהימנים.

על כך השיב התובע כי המצאת המסמכים, הנתונים וחוות-הדעת הישנה לשמאי נעשתה בתום לב ולפי בקשתו המפורשת מהצדדים, לאחר שביקר בנכס בנוכחותם. חוות-הדעת הישנה ממילא אוזכרה באחד מנספחיו של כתב-התביעה, שהשמאי ביקש את העברתם לידיו והעתק ממנה הועבר לבא-כוחו של הנתבע. גם הנתבע, באמצעות בא-כוחו, העביר לשמאי מסמך מטעמו. עיון בחוות-הדעת הישנה אינו מגלה משוא-פנים וזו, על פניה, נראית מקצועית ואובייקטיבית. את השמאי ניתן לזמן לעדות או להפנות אליו שאלות הבהרה. לבסוף, נטען, הלכה היא כי פסילת מומחה שמונה על ידי בית-המשפט תיעשה רק במקרים נדירים, כשמדובר בפגם היורד לשורשו של ענין, שיש בו לגרום עיוות-דין או במקום שבו פעל המומחה שלא בתום-לב. במיוחד חריגה היא לאחר כשהמומחה כבר נתן את חוות-דעתו.

4.בקשות אלו יש לדחות. אמת, הכלל הוא כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, בהעדר טענות הנוגעות לשורש תפקודו – כגון בדבר מהימנות או נטייה לטובת אחד הצדדים – ובהעדר התרשמות מחוסר מקצועיותו, תשמש חוות-הדעת את בית-המשפט בסיס לפסיקתו. משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. על מנת שתקום הצדקה לפסילתו צריך שיתקיים חשש ממשי לפגיעה בזכותו של מי מהצדדים. חוות-דעתו לא תיפסל אלא אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין. פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך הוא, במיוחד, במקום שזה כבר הגיש את חוות-דעתו וקם חשש כי תוצאתה היא שמשפיעה על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו. ראו: רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' חלפון, בפסקה הרביעית לפסק-דינו של השופט תאודור אור (פורסם באתר הרשות השופטת, 30.5.1999); רע"א 2600/04 בנא נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, בפסקה השלישית להחלטתו של השופט אליעזר ריבלין (פורסם באתר הרשות השופטת, 30.8.2004); רע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, בפסקה השנייה להחלטתו של השופט ריבלין (פורסם באתר הרשות השופטת, 20.4.2006); רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.7.2006); רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (פורסם באתר הרשות השופטת, 21.10.2007); ת"א (מחוזי תל אביב) 1617/06 לוי מ' מועצה מקומית מזכרת בתיה, בפסקה החמישית להחלטתה של השופטת ענת ברון (פורסם במאגרים, 15.3.2015). השוו לרע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה בפסקה החמישית להחלטתו של השופט ריבלין (פורסם באתר הרשות השופטת, 14.3.2004); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, בפסקאות החמישית והשישית להחלטתו של המשנה לנשיאה ריבלין (פורסם באתר הרשות השופטת, 31.1.2011).

5.בנסיבות המקרה דנן סבורני כי לא מתקיימים אותן נסיבות חריגות ואותם פגמים, היורדים לשורשה של חוות-הדעת ומצדיקים את פסילתה. לא התרשמתי ממשוא פנים, מהתנהלות פסולה או מחוסר מקצועיות של השמאי. ההפך הוא הנכון: השמאי, בהתאם להסכמת הצדדים, קבע שומתו לפי כללי השמאות המקובלים. אותה הסכמה, ופסק-הדין שניתן בעקבותיה, לא הגבילו את המסמכים הרלוונטיים, שעליהם יוכל השמאי להסתמך בחוות-דעתו. פנייתו לשני הצדדים כאחד להציג לפניו מסמכים שכאלו הייתה גלויה ופשוטה, ושני הצדדים נענו לבקשתו. לו חפץ מי מהצדדים להגביל את היקף המסמכים הרלוונטיים שלהם ייחשף השמאי, יכׂל לעשות כן בגדר ההסכמה, אלא שממילא ספק אם בית-המשפט היה נעתר לאותה הגבלה ומעגנה בפסק-דין. יתרה מכך, הנתבע העלה את בקשתו לפסילתה של חוות-הדעת רק לאחר שהתברר לו תוכנה, וזה קושי עיקרי בבקשתו.

זאת ועוד, האופן שבו נוּסחה הסכמתם של הצדדים, והקורא מופנה שוב אל לשונו של פסק-הדין ואל הכוונה הברורה העולה מן הדברים שבפרוטוקול, מלמד על כך שהיא סימנה את נקודת הסיום בהתדיינות המשפטית ולא נועדה לגרור אחריה הכרעה שיפוטית נוספת. אמת, יסוד בפסק-הדין שניתן היה סופיות-הדיון. פירושה לא רק קבלתם של הצדדים על עצמם כל שיקבע השמאי בחוות-דעתו, אלא גם פעולה לפי התחנות ולוח הזמנים המוסכם שנקבע בפסק-הדין. טעם ממשי לפגם מצוי בכך שבקשת הנתבע לדחיית מועדו של הפינוי באה לאחר המועד הפסוק, ורק לאחר שהוגשה בקשת התובע לנקוט נגדו בסנקציות בגין ביזיון בית-המשפט.

6.חוות-דעתו של המומחה נותרת אפוא על כנה. הוראותיו של פסק-הדין על מכונן יישארו. הימנעות הנתבע מלפנות את הנכס במועד שנקבע אינה מתיישבת עם קיומו המלא של פסק-הדין. עליו לפנותו באופן מיידי וללא דיחוי. את יתר הוראותיו של פסק-הדין יש לקיים כלשונן. דומני, שבזאת יש למצות גם את הבקשה בענין ביזיון בית-המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ