1.התובעת הינה בעלת דירה יוקרתית רחבת ידיים בקומה 8 ברחוב השדות ברמת השרון. הדירה נרכשה מחברת לנדמארק גרופ בע"מ אשר שכרה את שירותיה של חברת גיא ודורון לוי בניה והשקעות (נתבעת 1).
לאחר קבלת החזקה בדירה שכרה התובעת את שירותיו של משה שרון, הנתבע 2, אשר ביצע בדירה שינויים ותוספות, הכוללים, בין היתר, התקנת ריצוף וחיפוי. האריחים שהותקנו ניקנו וסופקו ע"י צורים שיווק ושירותי אדריכלים בע"מ, נתבעת 4, שמנהלה הינו אברהם צורים, הנתבע 5.
בין יתר השינויים, הותקן אמבט ג'קוזי בחדר השינה. חברת אל –גל תעשיות אקריליות בע"מ, נתבעת 8, היא אשר סיפקה והתקינה את הג'קוזי על אביזריו.
ק.י. השבחת מים בע"מ, נתבעת 7, התקינה בדירה מתקנים ואביזרים לטיהור ריכוך חימום וקירור מים, ואף תיקנה, לאחר מכן, דליפה במערכות אלו.
הנתבעת 6-הכשרת הישוב חברה לביטוח, ביטחה את דירת התובעת בפוליסה, הכוללת, בין היתר כיסוי לנזקי מים וצנרת.
2.התובעת קיבלה את החזקה בדירה בסוף שנת 2007, ואת השיפוץ בה ערכה בשנת 2008. על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2009, כתשעה חודשים לאחר התקנת הרצוף, הבחינה התובעת בכתמים באריחי המרפסות הבלתי מקורות של הסלון. לאחר חודשים מספר התפשטו הכתמים גם לשטחים מקורים בדירה כדוגמת הסלון והמטבח.
בסוף דצמבר 2008 התגלתה בעיית נזילה מצינור חיבור של הג'קוזי. הנתבעת 8 תיקנה את התקלה.
באפריל 2011 גילתה התובעת כי קיימת דליפה מצנרת כיור המטבח. התובעת פנתה לנתבעת 7, מתקינת אביזרי המים במטבח, וזו תיקנה את התקלה.
התביעה הוגשה לסכום של 958,440 ₪ בגין הרטיבות שפשטה בדירה כולה, החלפת הריצוף בדירה וההוצאות הכרוכות בכך.
3. במהלך ניהול ההליך הגיעה התובעת להסכמי פשרה עם הנתבעת 1, חברת הביטוח, והנתבעת 7.
4.טענות התובעת
התובעת טוענת כי הובטח לה מפורשות ע"י נתבעת 4, באמצעות מנהלה, הנתבע 5, כי האריחים היקרים שנרכשו מהם מתאימים לריצוף בדירה ובמרפסת. בדיעבד התברר כי אינם מתאימים לריצוף חוץ ואינם עמידים בפני רטיבות וגשמים היות והינם מכילים סיבי ברזל שמחלידים ויש צורך להחליפם .
באשר לנזילה מהג'קוזי טוענת התובעת כי הצינור הדולף אמנם הוחלף, אלא שלא נשאבו מים מהאגנית שמתחתיו, ולפיכך חלחלו המים ולאחר מכן התפשטה הרטיבות לכל הדירה ועלתה אף לשיפולי הקירות וגרמה לכתמי רטיבות. כך גם לגבי צינורית המים במתקן במטבח. לסיכום, טוענת התובעת כי רטיבות משלושה מוקדי מים שונים גרמו לרטיבות האזורים מפושטים של הדירה. לטענתה, קם צורך בהחלפה מלאה של ריצוף הדירה בשל הכתמים שהתפשטו ומכערים את כל חלקיה, לרבות המרפסת, בין היתר לצורך אחידות המראה.
לשיטת התובעת נזקי המים בדירה גורמים גם לירידת ערך, בגין מרכיב אי הודאות הכרוך בתיקון ובתוצאתו.
5.הנתבע 2
הנתבע 2 טען כי ביצע את העבודות בדירת התובעת לשביעות רצונה המלאה. כאשר נקרא לתיקוני רטיבות הסביר כי מריחת חומרי בידוד לא תסייע, שעה שהמצע מתחת הרצפות רטוב. לטענתו, הנזקים בריצוף אינם קשורים בעבודתו ולפיכך אין הוא נושא באחריות לכתמים שהתפשטו בו.
6.הנתבעים 4,5
לטענת נתבעים אלה, הנתבע 2 אשר ביצע את העבודות אחראי לליקויים, באריחים ובג'קוזי כאחד. לטענתם, עמדו לנגד עיניה של התובעת, בעת שבחרה את האריחים, מראם ויופיים, החליפה את הגוון שנבחר לאחר שסופק, ומרחה, באמצעות הנתבע 2 סילר . כאשר החלו להופיע הכתמים, הציעו לעשות יבוש וליטוש אך התובעת סירבה לשלם עבור העבודה. לשיטתם, הופיעו הכתמים עקב הרטיבות במצע מתחת הריצוף ולא בשל הגשמים ואף טענו כי הריצוף שנבחר מתאים לפנים ולחוץ ואינו נפגע מגשמים. לטענתם, לו הייתה מקבלת התובעת את הצעת הליטוש בשנת 2009, לא היה צורך בהחלפתו במלואו, שנים לאחר מכן.
לטענת הנתבע 5, אין מקום לחיובו אישית, וככל שייקבע כי יש צורך בהחלפת הריצוף בדירה כולה, יש לצמצם את ההוצאות ולא לפנות את התכולה והדיירים בדירה בעת העבודה.
7.הנתבעים 3, 8
הנתבעים מפנים אצבע מאשימה אף הם כלפי הנתבע 2. לטענתם, התקינו וסיפקו את הג'קוזי אך לא ביצעו את עבודות התשתית והאיטום שנדרשו וקדמו להתקנה, ואשר בוצעו ע"י נתבע 2. לשיטתם, הנזילה בג'קוזי החלה רק כאשר החל השימוש באמבט, בשלהי 2008, בדליפה מינורית שיובשה ותוקנה. לטענתם, התקנת האגנית והאיטום לג'קוזי בוצעו ע"י נתבע 2, אשר בנה אותה נמוך מדי, באופן שכל הצטברות של מים ממלאה את האגנית שעולה על גדותיה. לשיטתם, לו היה האיטום מתחת לג'קוזי מבוצע כדבעי, לא הייתה הרטיבות מתפשטת וחדרת לקירות החדר.
זאת ועוד, לטענת נתבעים אלו, עפ"י חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לא הייתה נזילה מהג'קוזי אלא בעת השימוש בו וכי היות והותקן בחדר השינה, ללא חגורת איטום מסביבו, "טיילו" המים לאחר שגלשו מהאגנית.
8.במהלך השנים ניהלו הצדדים הליכי גישור (במסגרתם הוסכם על מינוי מומחה), והתובעת אף הגיעה להסכמי פשרה עם חלק מהנתבעים.
מטעם בית המשפט מונה המומחה, אינג' מר יקי נחמן אשר התבקש לבחון את דירת התובעת ויבחן את הפגמים בה, ויקבע את דרך התיקון המומלץ על ידו ועלותו. בנוסף, התבקש המומחה לקבוע את מידת האחריות של כל אחד מהנתבעים בהיווצרות הליקויים. הביקור התבצע בשנת 2012, מספר שנים לאחר הופעת הכתמים והרטיבות.
9.ממצאיו של המומחה
עפ"י חוות הדעת, נמצאו בדירה שלושה מוקדי רטיבות שונים. האחד במרפסת, שם התגלו סימנים להתפוררות אריחי השיש, האחר באזור המטבח והסלון, והשלישי בחדר שינה, בסמוך לאמבט הג'קוזי. בדיקות איטום שביצע המומחה בחדרי הרחצה ובמעבר שבין המרפסת לאזור המגורים- נמצא תקין. עוד הזמין המומחה, בהתאם לכתב המינוי, גם בדיקות ממכון התקנים באשר לעמידותם של האריחים מסוג "פאשה" הרלבנטיים לעניינינו. עפ"י מימצאיו המפורטים, דרגת השחיקה לאריחים אלו, הרגישים לשחיקה ורטיבות, תקינה ליחדת הדיור אולם אינה מתאימה לחשיפה לרטיבויות שונות כגון טל ומי גשמים. המסקנה הנובעת מכך, שהכתמים במרפסת הופיעו עקב אי התאמת הריצוף לתנאי חוץ, וכי עובדה זו הייתה אמורה להיות מוסברת לתובעת.
לגבי הליקויים באזור השינה, נקבע כי מקורם בכשל הצנרת שהתגלה בג'קוזי, ואילו הליקויים באבן שנמצאו באזור המטבח, מקורם בכשל הצנרת שהתגלה במתקן המים המינרליים במטבח.
עמדתו של המומחה הייתה כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעים האחרים, אין הכשלים נובעים מעבודה לקויה של הנתבע 2, ולפיכך אינו נושא באחריות כלשהי.
לסיכום נושא זה כתב המומחה (ס' 7.7 לחווה"ד):
"לסיכום, המומחים השונים קושרים את הנזקים לריצוף השיש לרטיבות.
חלק מהמומחים ציינו שסוג הריצוף לקוי או אינו מתאים לתנאי חוץ.
חלק מהמומחים קשרו את הרטיבות לבעיות איטום שונות.
יכול להיות שקיימת תרומה שולית ביותר, בטלה בששים, של בעיות איטום לרטיבות שבאה במגע עם אבן השיש.
עיקר הרטיבות בתוך הדירה נובע מנזקי צנרת.
עיקר הרטיבות שבאה במגע עם הריצוף במרפסת מקורו במי גשם וטל."
באשר להוצאה הכספית הנדרשת קבע המומחה כי עלות תיקוני המרפסת, החלפת הריצוף והעבודה הכרוכה בכך- 178,957 כולל מע"מ בשעור של 16%, סלון- 111,083 ₪ (מע"מ- כנ"ל), ואגף השינה- 111,083 ₪. סה"כ- 424,981 ₪. עוד נקבע שם כי במהלך ביצוע העבודות יידרש פינוי הדירה.
10.הנני מקבלת את הטענה כי חרף העובדה שכל הליקויים נובעים מרטיבות, לא דומים נזקי מרצפות המרפסת, שניזוקו ממי גשמים, לנזקי הרצפות בפנים הדירה. הנתבעים 4,5 ניסו לטעון כי כל הנזקים מקורם במצע רטוב מתחת הרצפות והתפשטותו, אולם טענה זו נדחית על ידי מכמה טעמים, האחד, שכתמי המרפסת נצפו כנראה עוד לפני נזקי פנים הדירה, השני, שהאיטום במעבר בין המרפסת לדירה נמצא תקין, השלישי, שכבר בכתב התביעה שהוגש כשנתיים לפני עריכת חוות הדעת, תיארה התובעת את הכתמים באופן שונה. כך למשל, נכתב בסעיף 18 לכתב התביעה: " לאחר מספר חודשים הבחינה התובעת בכתמים עמומים ובולטים הרבה פחות מאשר הכתמים במרפסות החשופות לגשם. חלקם בצורת "טלויזיות" וחלקם כתמים צהובים חומים ברחבי הדירה..." . כך גם בחווה"ד שנערכה בשנת 2009 וצורפה ע"י התובעת לתביעתה.
מכאן, שמוקדי הרטיבות שונים, וכך גם האחראים להם.
11.באשר לאריחי השיש במרפסת- על פי חוות הדעת הנסמכת על התקן של מכון התקנים,
מסווגת האבן שנבחרה בדרגה 4, שדרגת השחיקה שלה רגישה להכתמה, לשינוי גוון ולהתפוררות.
התובעת טענה כי הנתבע 5, מנהל נתבעת 4 ידע כי השיש מיועד למרפסת אך לא התריע על אי התאמתו, ולהיפך:
"האם אבי צורים ידע שמדובר בריצוף במרפסת ולא בתוך הדירה?
ת.כן, אני שאלתי באופן מפורש האם השיש מתאים למרפסת ולתוך הבית. הוא אמר לי שזה מתאים, השיש מגיע מתורכיה, הוא בנה את הבימה ובניינים שבהם השיש הוא בחוץ. על פי המלצתו לקחתי את השיש לפנים הבית ולמרפסת.
ש.אבי צורים טוען שלא אמרת לו שהשיש מיועד למרפסת?
ת.אני חוזרת על כך שהוא סיפר לי על הבימה ועל תורכיה וכו', בנוסף, הוא היה בבית מספר פעמים.
ש.תאשרי לי שההיכרות שלך עם אבי צורים היתה בעת שביקשת לקנות שיש?
ת.נכון
ש.מתי זימנת את אבי צורים לבוא לדירה, לראשונה אחרי הריצוף?
ת.הוא היה מספר פעמים, לפני הנחת הריצוף ולאחר מכן. אחרי הכתמים, הזמנתי אותו ביולי 2009, מספר חודשים לאחר שנכנסתי לגור לאחר השיפוץ."
12. הנתבע 5 איננו מכחיש כי ידע שהאריחים מיועדים למרפסות אלא שלשיטתו ולטענתו,
אין הם רגישים למים וניתן להתקינם גם באזורים לא מקורים:
"האם התובעת שוחחה איתך בעת הזמנת האריחים?
ת.כל המו"מ בנושא המכירה, היא עשתה עם מנהל המכירות שלנו, נתן לה דוגמאות וכל סמך הדוגמאות עשינו הזמנה. אחרי שהתובעת היתה אצלי ושילמה מקדמה, וזה כל מה שאני באופן אישי עשיתי איתה.
ש.האם ידעת שהיא מתכוונת לעשות ריצוף גם בבית וגם במרפסת?
ת.ידעתי שהיא קנתה את השיש לריצוף
ש.ידעת איפה?
ת.היא לא אמרה ואני לא שאלתי. היה ברור שזה מיועד גם למרפסת
.....כשסיפקתי שיש לתובעת, סיפקתי שיש יבש, טוב ונקי וקיבלתי על זה את כל הכסף. אני לא מרגיש אחריות לגבי הרטיבות שמתעוררת בכתב התביעה. אני מבחינתי סיפקתי שיש מתאים."
13.בניגוד לעמדת הנתבע, עמד המומחה על דעתו כי יש צורך בהחלפת האריחים וכי ככל שיעשה ניסיון של ליטוש, אין כל ביטחון כי יצליח. יתר על כן, הנתבע 4 הציע בזמנו לבצע ליטוש בכפוף לגביית כספים עבור עבודה זו, שלכאורה היה עליו להציעה ללא כל עלות. התובעת סירבה לשלם סכום כלשהו ולפיכך נמנע ניסיון זה, ככל שהיה אמור להתבצע.
מכיוון שכך, אינני נזקקת לחישובי עלות ליטוש, שממילא אינו ישים עתה, בחלוף השנים, ואין כל ביטחון בהצלחתו.
14.המומחה נחקר על חוות דעתו ולא סטה ממנה: " משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם נראית לו סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א558/96 וע"א 1240/96 שכון עובדים נ' רוזנטל ואח', פורסם בנבו). הנני מאמצת את חוות דעת המומחה, מר יקי נחמן, שחוות דעתו הייתה מקיפה ומסייעת.
15.המומחה העריך כי הסכום שיש לחייב בו את הנתבעים האחראים לריצוף המרפסת ב- 178,576 ₪. סכום זה, כשהוא מתואם לשיעור המע"מ החל היום עומד על- 180,115 ₪. הסכום כולל עלויות פיקוח.
התלבטתי בשאלה האם יש להטיל על התובעת אחריות חלקית לעניין זה ומכיוון שלא ניתן מענה ופתרון ישים ע"י הנתבעת 5 בזמן אמת- אינני עושה זאת.
הנני מחייבת את הנתבעת 5 בסכום של 180,115 ₪. סכום זה יהא צמוד למדד תשומות הבניה מיום עריכת חוות הדעת.
16.הנתבע 4 , מנהל הנתבעת 5, לא ניהל מו"מ עם התובעת קודם שבחרה את הריצוף. הנני מקבלת את הטענה כי באירועים המתוארים בתביעה, לא הראתה התובעת מדוע יחויב גם המנהל באחריות החברה. הנתבעת פעילה , ולכאורה ניתן לגבות ממנה.
התובעת ציטטה את עקרון תום הלב שיש להחיל על אורגנים ונושאי המשרה בחברה : "גם בשוק חופשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים, והפוגע באותם כללים ייתן את הדין...עניינינו הוא ב"מוסר העסקים" בחיי המסחר והעסקים, וחריגה מאותו מוסר עסקים תחוייב בתגובתו של בית המשפט." ( ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פד"י מח(5) 705).
הנתבע 4 פעל במסגרת תפקידו ולא חרג ממנו, גם אם הייעוץ שנתן היה שגוי, היה זה במסגרת אותו תפקיד. הנני דוחה את התביעה כנגד מר אביהו צורים.
17.נתבע 2
הנתבע 2 ביצע את עבודות השיפוץ, לרבות התקנת האריחים. לאחר שהניח את אריחי המרפסת התריע בפני התובעת כי היות והינם מכילים סגסוגת ברזל, קיים חשש כי יתגלו בהם כתמי חלודה, אך האחרונה, על פי הייעוץ שקיבלה- הרגיעה אותו. לטענתו נאלץ, עקב ליקויים שאינם באחריותו, לבצע עבודות שונות פעם ופעמיים שלא קיבל תמורה עבורן.
לאחר שסיים את עבודתו, הותקנו מתקני המים השונים.
18.מומחה בית המשפט פתר את הנתבע מאחריות הואיל והנזקים בריצוף אינם קשורים בעבודתו. גם התובעת איננה מייחסת לו אחריות. בתשובתה לסיכומיו כתבה כי היה נתבע חיוני, בין היתר משום שהנתבעים האחרים הפנו כלפיו אצבע מאשימה.
הואיל ולאחר מתן חוות הדעת התבקשה התובע למחוק את תביעתה כנגד נתבע 2 וסירבה, הנני מקבלת את עתירתו לפסיקת הוצאות.
התביעה כנגד נתבע 2 תידחה. התובעת תישא בהוצאותיו בסכום של 15,000 ₪.
19.אריחי פנים הבית והאחריות לנזקיהם
כאמור, פוצלו הנזקים לשני מוקדים, אגף השינה והמטבח.
התובעת רכשה את הג'קוזי מהנתבעת 3 וקיבלה אותו מנתבעת 8. הנתבעות הללו הניחו את האמבט במקום המיועד לכך. לטענתן, החל השימוש בג'קוזי בשנת 2008,, והתובעת גילתה את הנזילה ממנו ב3/12/08. יום למחרת, כבר הגיע איש שירות מהנתבעות ותיקן אותה. בחוות דעת המומחה נקבע כי הליקויים באבן שנמצאו באזור חדר השינה מקורם בכשל הצנרת שהתגלה באמבט הג'קוזי, והעריך העלויות לתיקון בסכום של 111,08 ₪.
העבודות הנדרשות הינן עקירת הריצוף באגף השינה, פירוק ארונות, ג'קוזי ומקלחון (לשימוש חוזר), ועוד.
20.אינני מקבלת את הטענה שנתבע 2 לא ביצע איטום מתחת לג'קוזי כנדרש, או כי נדרשה חגורת בטון מיוחדת מסביבו, שכן על פי חוות דעת המומחה, לא נמצאו נזקים הנובעים מאיטום (ס' 6.7).
בעדותו, חזר המומחה על כך שאין מדובר באיטום:
"מה הכשל שהיה בג'קוזי ?
ת:היתה תקלה בחיבור של צינור המים.
ש:היתה זרימה של מים ? מה היה שם בדיוק ?
ת:הבנתי כי צינור הג'קוזי לא היה מחובר כראוי ונזל.
זה מה שאני יודע, באתי שנתיים אחרי.
ש:היתה זרימה של מים או נפלו טיפות ?
ת:אני יודע שהיתה דליפה של מים בכמות. לא טפטוף.
נמסר לי כי הצינור לא היה מחובר כראוי.
ש:אתה לא יכול לראות בזמן הבדיקה האם היה שם כמות של מים או שהיתה סתם רטיבות?
ת:לא. אני לא יכולתי לראות.
ש:האם היה חור בג'קוזי ?
ת:לא.
....
ת:זה לא נזילה של מים מהג'קוזי לרצוף זו נזילה מהברז. מהבדיקה שערכנו היה גם המרכיב הנתבעת 8, הוא אמר שהיתה בעיה בחיבור של הצנרת, משם נזלו מים כשהשתמשו בג'קוזי מים יצאו בצורה חופשית. הג'קוזי נמצא בחדר השינה, הוא לא משמש כמקלחת.
ש:אתה אומר שהנזילה היתה רק כאשר השתמשו בג'קוזי ?
ת:כן. כאשר הברז סגור אין טפטוף.
ש:אומר לי המתקין של הג'קוזי כשהוא בא לשם הוא לא ראה מים מתחת לג'קוזי, הוא אומר שהיתה לחות אך לא מים שלכאורה העיד הנציג שהיה שם מר עשור, כאילו היתה שם כמות של מים.
ת:זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהוא העיד כי החיבור היה רופף ומשם נזל מים. לא דיברנו על היקוות מים למטה, ואני לא טוען זאת.
.....
ש:האם בדקת את האיטום בין הג'קוזי לבין הריצוף ? יש איטום כמו בין מקלחת לבין הפרוזדור שהמים לא יכנסו למקומות הלא רטובים. האם בדקת ?
ת:לא. לא בדקתי, כי לא ניתן לבדוק. הג'קוזי עומד במרכז חדר השינה ולא בחדר אמבטיה. היות וזה לא מוגדר כחדר רטוב אין שם חציצה בין הג'קוזי לחדר.
ש:כלומר אין חציצה אין מניעה, אין איטום בין הג'קוזי לבין שאר החדר?
ת:אין איטום, אבל מצד שני אין מעבר נוזלים כי אין החרפה מאז שקרה הארוע, לא ראיתי שיש החרפה מאזור הג'קוזי באזור החדר. יש נזקים אך אתה לא רואה.. אם ממשיכים להשתמש בג'קוזי אין החרפה, וזה לא ראיתי.
אני יוצא מנקודת הנחה שהמשיכו להשתמש, הנזילה סודרה לפני שנתיים.
ש:כמה זמן בין הנזילה לבין התיקון ?
ת:לא יודע. אני בדקתי שנתיים אחרי התיקון. אני בדקתי בשנת 2013.
....
ש:כמה זמן לכאורה היתה נזילה ?
ת:אני לא יכול לומר. ביום הראשון שהפעילו את הג'קוזי הוא נזל.
כל מה שאני יכול להעיד עליו הוא מתוך התיעוד שנמסר לי.
מתוך התיעוד שאתה מציג לי, אני לומד שהוא הוזמן ביום 3.12.08, הוא הגיע למחרת. תיקן נזילה בדופן.
תעודת השירות מעידה כי הפעלת המערכת לראשונה ביום 20.7.08.
עברו כחמישה חודשים בין ההתקנה לבין התיקון. זה מספיק זמן כדי ליצור את הרטיבות ברצפה....
הדליפה של המים היתה מתחת לג'קוזי, לשם הלכו המים במשך זמן לא ידוע מתאריך ההתקנה ועד התיקון.
....
השבתי על זה. אם היה איטום מתחת לג'קוזי, היה ניזוק החדר בכל מקרה, כי הדליפה היתה דליפה שהשפיעה ועלתה למעלה, בכל מקרה היתה נזילה בחדר."
מימצאיו של המומחה תאמו את חוות הדעת מטעמה של התובעת ואף את חוות הדעת של חברת אינפראטק.
21.העד מטעמם של הנתבעים טען כי "אנחנו התקנו את סט מדופן ובו היתה בעיה של טפטוף רק בזמן מילוי הג'קוזי. אני טוען לחוסר פרופורציה בין הטפטוף לבין הנזק הנטען ע"י התובעת. זאת במיוחד לנוכח העובדה שהוזמנו, ומיד באנו ותיקנו. איך יכול להיות שב- 36 שעות נגרם נזק כל כך גדול."
בכתב התביעה תיארה התובעת כי קראה לנתבעת 8 זמן קצר לאחר התקנתו. לטענתה, בעת התיקון לא נשאבו המים מהאגנית, שהייתה רוויה במים, ולפיכך עלו המים על גדותיהם. בהעדר כל ממצא לסתור, יש לקבל טענות אלה.
אמת, קיים חוסר פרופורציה בין התיקון לבין גובה הנזק, אולם לא בהכרח תמיד קיימת קורולציה כזו. גם לוחות הזמנים לא הובהרו דיים, אולם לחוסר בהירות זה ייחסתי משקל בעת שמנעתי מהתובעת פיצויים נוספים, כפי שיבור בהמשך. הנני מחייבת את נתבעת 8 בסכום של 112,037 ₪ כולל מע"מ. גם סכום זה יהא צמוד למדד תשומות הבניה מיום עריכת חוות הדעת ואילך.
22.בכל הנוגע לנזקי הריצוף במטבח- התובעת הגיעה עם נתבעת 7 לידי הסכם פשרה. כך נעשה גם עם הנתבעת 6 אשר ביטחה את הדירה מפני נזקי מים.
23.לטענת התובעת, וכך אף בחוות הדעת, יש להוסיף לסכומים האמורים של החלפת הריצוף גם הוצאות אחסון, שינוע ומגורים חלופיים. אינני סבורה כך. נזקי הריצוף במרפסת, לו היו מתוקנים באופן נפרד, לא היו מחייבים את פינוי הדירה כולה ואילו לגבי הפינוי הנדרש בגין תיקון יתר חלקי הדירה, התובעת קיבלה פיצוי חלקי מהנתבעים עימם הגיעה לפשרה. לא ניתן להתעלם מהטענה כי הג'קוזי תוקן באופן מידי לאחר קריאת השירות. בנסיבות אלו, שעה שחייבתי את הנתבעת 8 במלוא עלות הנזק, סברתי כי אין להשית עליה עלות נוספת. הני קובעת כי ניתן להסתפק בסכומים שנקבעו ע"י המומחה כעלויות ישירות לתיקון, כסכומי הפיצוי הראויים.
24.ירידת ערך
התובעת טענה, ותמכה טענתה בחוות דעת שמאי, כי ערך הדירה יורד, שעה שהיא סובלת מנזקי רטיבות מתמשכים.
בחוות הדעת כתב המומחה השמאי מר סידאווי:
"נכס אשר קיימת בו תופעת רטיבות מתמשכת, חשוד בעיניו של רוכש פוטנציאלי, חשש זה אינו מבוסס, בכל זאת ישפיע יחד עם התיקונים הרבים שבוצעו בנכס על המחיר אשר יהיה אותו רוכש מוכן לשלם בעבור הנכס."
כך גם בעדותו:
" ש.אם אני מחליף את כל הריצוף, החול, את הפוגות וטיפול כללי בריצוץ בדירה, ומחליף את הארון, ואני אומר לך שמזה כ- 9 שנים אין רטיבות פעילה בדירה, למה יש ירידת ערך?
ת.אם יתקיימו התנאים כפי שאתה מתאר ירידת הערך תהיה רק 5%. זו דירת יוקרה, מפנה לחוק החוזים סעיף 12 – גילוי נאות, המוכרת מחויבת לגלות לקונה פוטנציאלית שהייתה בעיית ברטיבות בעבר. הקונה הזה ינצל את המצב הנתון להפחתת שווי השוק של הדירה הזו. הדירה הזו מתמכר פחות מהדירה השכנה. אנשים יעדיפו לקנות דירה שלא היו בה בעיות רטיבות קודמות
האם בהנחה שכל הדברים התבצעו, האם אתה כשמאי היית קובע ירידת ערך?
ת.כן, כי תמיד הדירה הזו תימכר יותר בזול מדירה אחרת. קונה פוטנציאלי תמיד ינצל את נקודת הכשל של המוכר. אם המוכר יגלה, ובמקרה הרטיבות תחזור – אזי הוא יחויב בהפרת חוזה, חובת גילוי נאות. בכל חוזה סטנדרטי, המוכר מצהיר שלא ידוע לו על רטיבות, בעוד שהמוכר בענייננו איננו יכול לתת הצהרה כזאת."
24.חרף זאת סברתי כי מקום שהרטיבות התפשטה עקב רטיבות כלואה, ואין מדובר בתיקונים חוזרים ונשנים אלא בתיקון חד פעמי, שאין לו נגיעה לאזורים אחרים או לצנרת נסתרת, אין מקום לקבוע ירידת ערך. כך גם לגבי עגמת הנפש, שרובה נובעת מעיכוב בהחלפת הריצוף עקב ההליך המשפטי. נכון כי אין לבוא בטענות אל התובעת כי לא ביצעה את התיקון בעצמה ועל חשבונה מיד לאחר שאובחנו הליקויים השונים, אולם בנסיבות אלו, אינני סבורה כי יש להשית על הנתבעים הנוספים גם רכיבים אלו.
25.מכל האמור לעיל, תישאנה הנתבעות שקבעתי בסכומים האמורים.
כל אחת מהנתבעות תשלם גם 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט המומחה, כסכום סופי, וכן תישא כל אחת מהן בסכום של 17,000 ₪ שכ"ט עו"ד.
שנה טובה.
ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ז, 18 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
