אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41623-02-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח'

ת"א 41623-02-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
41623-02-15
07/11/2016
בפני השופטת:
שרון הינדה

- נגד -
תובעת:
איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
נתבעת:
ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ
החלטה
 
  1. לפני תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזק שנגרם לרכבו כתוצאה מנפילת עץ על רכבו במתחם בית מלון של הנתבעת.

  2. בישיבת קדם משפט טענה הנתבעת לקיומו של מעשה בית דין המצדיק דחיית התביעה נגדה והצדדים העלו על הכתב טענותיהם בעניין זה.

  3. טענת הנתבעת היא כי דין התביעה נגדה להידחות בשל מעשה בית דין לאור פסק הדין שניתן על ידי בית משפט לתביעות קטנות, בהליך שהתנהל על ידי מבוטח התובעת, בת"ק 18487-08-14. לדידה של הנתבעת המדובר באותו אירוע ובאותה נתבעת ועל כן התובעת מנועה מלטעון כנגד התנהלות הנתבעת אשר נקבע כי הייתה ללא רבב. בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעת היא בעלת "קרבה לעניין" ומנועה לטעון כנגד קביעת בית המשפט בתביעה הקטנה.

  4. התובעת טענה כי עיקרון מעשה בית דין אינו מוחלט ויש במקרה זה אין להפעילו משום שלא ניתנה לה ההזדמנות לטעון טענותיה בבית המשפט והיא עלולה להיפגע פגיעה ממשית אם יקבע כי מדובר במעשה בית דין.

  5. המדובר בתביעות בעילות שונות ומשכך השאלה שבמחלוקת בפניי היא האם פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרת מהווה השתק פלוגתא בהליך שבפני.

  6. בפסיקה נקבעו ארבעה תנאים מצטברים המקימים השתק פלוגתא: א. הפלוגתא המתעוררת בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים; ב. הפלוגתא נדונה בהתדיינות הראשונה בין הצדדים ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא; ג. בית המשפט הכריע באותה פלוגתא בהכרעה מפורשת או מכללא, תוך קביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהיעדר הוכחה; ד. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה (ע"א 1041/97‏ סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ''ד נד(1) 642).

  7. בעניינו אין חולק כי הפלוגתא המתעוררת בין הצדדים זהה לפלוגתא שנדונה בהליך המקביל והיא שאלת אחריותה של הנתבעת לנזקי רכב מבוטח התובעת.

  8. באשר לזהות הצדדים – גישת הפסיקה היא כי ההשתק יחול לא רק בין הצדדים עצמם אלא גם בין חליפיהם (ראו: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2)561). בתי המשפט נוהגים לראות במבטחת כמושתקת מחמת השתק פלוגתא, אפילו אם לא הייתה בעלת דין באותה התדיינות. יחד עם זאת גם כאשר קיימים "יחסי קרבה", בוחנים בתי המשפט האם הייתה לבעל הדין ה"חליף", "שעת כושר" להביא דבריו לפני בית המשפט, והאם הצדק מחייב למנוע מהתובע להטריד את הנתבע על ידי התדיינות חוזרת באותם עניינים עצמם. בין השאר בחנו בתי המשפט האם בעל הדין החדש היה מודע להליך שהתנהל, האם נטל בו חלק ישיר או עקיף וכד' (ראו: ת.א(ב"ש) 639/76 עזרא שמעון נ' אליהו רחמים, תשל"ט(1)334; ת.א.(ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ' מנשה ישר, תשמ(2)410; בת.א. 3210/98 משרד החקלאות נ' האחים חממה ואח', פורסם בנבו 6.4.03; ת.א (מרכז) 4307-04-08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פורסם בנבו 5.10.11; דר' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 367-379 (1991)).

  9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי המבחן השני איני מתקיים בענייננו, דהיינו כי לא היה לנתבעת יומה בבית המשפט ביחס לפלוגתא מהטעמים שיפורטו להלן:

    הצדדים לא הביאו ראיות לעניין ידיעתה של הנתבעת אודות ההליך בבית המשפט לתעבורה ומכל מקום הנתבעת לא טענה כי הייתה לתובעת ידיעה כלשהי אודות ההליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. מעיון בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות אשר צורף לבקשת הנתבעת עולה כי התובעת אינה מאוזכרת בו ונראה כי לא היה לה חלק בהליך. בבית המשפט לתביעות קטנות תבע מבוטח התובעת את ההפסדים שנגרמו לו, אשר בגינם לא פוצה על ידי התובעת. המדובר בתביעה על סך של 7,160 ₪ בעוד תביעת השיבוב המתנהלת בתיק זה עומדת על סך של 113,174 ₪. סכומי התביעות כשלעצמם אינם מהווים טעם לשלילת קיומו של "השתק פלוגתא", אולם בבחינת השאלה האם הייתה לתובעת שעת כושר להביא את דברה בפני בית המשפט, ספק בעיני כי הייתה מותירה את מבוטחה להתמודד מול הנתבעת ללא ייעוץ משפטי כלשהו תוך העמדת תביעתה הגדולה לאין שיעור מתביעתו בסיכון להידחות בשל אופן הטיעון שלו. מסקנתי זו מתחזקת לאור האמור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ממנו עולה כי לא עלה בידי בית המשפט להסביר למבוטח התובעת עניין בסיסי לגבי אחריות הנתבעת, וכן לאור הטיעון של התובע אשר לא ניתן למצוא בו טענות ענייניות לגבי שאלת רשלנותה של הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ