אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41585-04-12 ברקן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

ת"א 41585-04-12 ברקן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
41585-04-12
07/09/2014
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובע:
ניצן ברקן
נתבעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין
 

 

1. זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן חוק פלת"ד) בגין תאונה מיום 30.10.11. המחלוקת נוגעת רק לנזק. בית-המשפט מינה מומחים להעריך את מצבו הרפואי של התובע. ד"ר אלישע אופירם, מומחה בתחום האורתופדיה, קבע לו 12% נכות בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי מהם ייחס 2% למצב קודם. ד"ר יצחק הורוביץ, מומחה בתחום רפואת הפה והלסת, קבע לו 5% נכות בשל הפרעה פונקציונאלית במערכת הלעיסה. התובע טוען לנכות תפקודית ניכרת. הנתבעת זימנה את ד"ר אופירם לחקירה. היא טוענת שנכותו האורתופדית של התובע היא רק 5% בלבד שחציה בשל מצב קודם – ושלנכותו משמעות קטנה.

 

2. הנתבעת מסתייגת מחלק מממצאיו של ד"ר אופירם. לדעתה, אין זה סביר שהתובע לא יכול לזקוף את ראשו מעלה בשיעור שתיאר המומחה ושאם היה מצבו כזה, היה לכך ביטוי בתיעוד רפואי אחר. בית-המשפט לא מוסמך לערוך בדיקות גופניות ולקבוע ממצאים רפואיים, עניינים שהם בתחום המומחיות של הרופא. הקביעה באיזו זווית זקף התובע את צווארו בבדיקה והערכה אם הממצא אמין הם ענין מובהק שבמומחיות, ב"תחושת היד" ובהתרשמות הבלתי אמצעית של המומחה. היא פרי ניסיונו וידיעותיו. מקום שבו לא מוטל ספק בידע של המומחה ובהגינותו, קשה מאוד לבית-המשפט לקבוע (כבקשת הנתבעת) שהממצא שגוי.

3. צודקת הנתבעת ופרשנות הדין שלפיו הוערכה הנכות ע"י המומחה הוא ענין משפטי. טענתה מופנית ללשון פרט 37(5) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, שבהתאמה לו העריך ד"ר אופירם את נכותו של התובע. פרט נכות זה שכותרתו "הגבלת התנועות בעמוד הצוארי (Cervical spine)" מאפשר קביעת נכות לפי 4 חלופות שמהן רלוונטיות שתיים: (א) בצורה קלה -  10% (ב) בצורה בינונית - 20%. 

4. בעמוד השדרה הצווארי 6 תנועות. בשלוש מצא המומחה לתובע הגבלות קלות. באחת מצא לתובע הגבלה בינונית. הנתבעת סבורה שקביעת 12% נכות בשל כך היא הפרזה. לשיטתה, כאשר רק בחלק מהתנועות הגבלה קלה, אין לקבוע את מלוא דרגת הנכות לפי חלופה (א) ואת החומרה הבינונית של התנועה השישית, יש "לקזז" כנגד העדר מוחלט של הגבלה בשתי תנועות אחרות. התובע מתנגד לטענה ומזכיר (בסיכומי תשובתו) שבתקנות אין כל התייחסות לשש התנועות.

 

5. התוספת לתקנות אינה קטלוג ממצה שבו מענה מדוייק לכל מצב אפשרי. יישומו המושכל מחייב "התאמה" ואומדני ביניים בין מבחנים המוגדרים באופן גס למדי. נקודת המוצא לבירור מחלוקת זו היא לשון התקנה. לפי הפשט, די בקיום הגבלה קלה כלשהי (ואפילו רק בתנועה אחת), כדי להקנות 10% נכות. הפרקטיקה הנוהגת שונה. נהוג להעריך את הנכויות באופן מדורג, המביא בחשבון הן את מידת החומרה של ההגבלה הקלה והן את מספר התנועות המוגבלות. אילו נמצאה הגבלה קלה (אך יותר ממזערית) בארבע תנועות, בהחלט סביר היה לקבוע דרגת נכות של 10%. מקום שבו אחת מהגבלות אלה נכנסת לגדר "הגבלה בינונית" קביעת 12% כדרך שבה הלך ד"ר אופירם מתיישבת עם המקובל ובוודאי שלא חורגת ממנו באופן מובהק.

 

6. ד"ר אופירם הפחית 2% מנכותו של התובע בשל "מצב קודם", לפי מה שסיפר לו התובע על קביעת נכות בשיעור זה בעבר. פרטים אודות אותה קביעה לא הובאו, ובחקירתו הנגדית נחשף המומחה לתיעוד רפואי מעברו של התובע. הוא העריך את הנכות העולה מאותו תיעוד ב – 4% נכות. דומה שבן שתי ההערכות, הערכה שהושמעה עת החקירה בבית-המשפט מבוססת יותר. לפיכך נקבע כי מתוך 12% הנכות האורתופדית של התובע נגרמו 8% בתאונה זו.

 

הנזק

 

7. הפסדי שכר בתקופת המחלה - התובע השתכר לפני התאונה 10,211₪ ובניכוי מס 9,315₪. הוא שהה בחופשת מחלה 99 ימים. בסיכומיו הוא טוען שקיבל במהלכה דמי פגיעה בסך 20,491₪ והוא מבקש עבור הפסדי שכר באותה תקופה 22,427₪. הנתבעת סבורה שלפי עדותו, הוא לא הפסיד כל הכנסה בעת העדרותו. אכן, התובע העיד "קיבלתי שכר אחרי התאונה, חלק מהמעביד חלק מהביטוח הלאומי." ומיד נשאל על-ידי בית המשפט: "אז אין לך הפסדי שכר בעבר בעקבות התאונה בתקופה שסמוכה לתאונה?" והשיב:" לא אין". מכאן שצודקת הנתבעת בטענתה ולתובע לא נגרם הפסד שכר בתקופת חופשת המחלה.

8. הפסדי שכר בתקופת האבטלה - לאחר חופשת המחלה פוטר התובע מעבודתו וקיבל דמי אבטלה מ - 7.2.12 עד 30.6.12. הוא תובע את ההפרש בינם לבין שכרו ערב התאונה. הנתבעת סבורה שאי אפשר לייחס את פיטוריו לתאונה. התובע נפצע כשהיה בן 44. הוא עבד כאיש מכירות באותו מקום עבודה קרוב לשנה. לפני כן עבד בתפקידים דומים אצל מעסיקים אחרים ובמשך הזמן החליף לא מעט מקומות עבודה. מתולדות מסלול העסקתו ניתן ללמוד הן על מידה של חוסר יציבות והן על-כך שהתובע אינו מהאנשים שנמנעים מרצונם מעבודה. מהמכלול ניתן להסיק שמעסיק שאצלו לא הספיק התובע להשלים שנת עבודה ראשונה, פיטר אותו לאחר ששהה בחופשות מחלה במשך 99 ימים. קשר סיבתי בין הפיטורין לבין ההעדרות נראה על פניו סביר אף שקשה להוכיחו במישרין. יתכן שלפיטורין גם סיבות אחרות, כמידת שביעות הרצון מתפקודו, צרכי המעסיק או מצבו הכלכלי. בנסיבות כאלה, סביר לייחס את מקצת תקופת האבטלה לתאונה ולפצות את התובע בהתאם. לאור זאת נפסק לתובע פיצוי גלובאלי בסך 10,000₪ בגין פגיעה בעבר בהכנסתו.

 

9. הפסד השתכרות לעתיד - התובע מבקש פיצוי לעתיד לפי מכפלה מהוונת של 14.5% נכות, בשכרו - ובסה"כ 272,613₪. על כך הוא מבקש להוסיף הפסד פנסיה בסך 36,339₪. הנתבעת סבורה, שבפועל רק השביח שכרו של התובע בעקבות פציעתו ויש לפצותו בסך גלובאלי של 20,000₪. בהערכת הפסדי ההכנסה העתידיים של התובע דומה, שעשויה להיות משמעות ממשית רק לנכות האורתופדית. קשה לראות איזו משמעות עשויה להיות להפרעה פונקציונאלית במערכת הלעיסה לכושרו של אדם לשמש כאיש מכירות. נכותו האורתופדית של התובע עקב התאונה היא בשיעור 8%. התובע סיפר על שגרת עבודתו ונראה שהוא מתפקד היטב בנכותו. עם זאת, מן הראוי לפצותו בשל הפגיעה האפשרית בשכרו בעתיד, בשים לב לחוסר היציבות בשוק התעסוקה (חוסר יציבות שבא לידי ביטוי גם בקורותיו של התובע עצמו) ולתקופת ההעסקה הממושכת יחסית המצפה לתובע. בשים לב לכל אלה נפסק לו בראש נזק זה פיצוי גלובאלי (לרבות הפסד זכויות פנסיה) בסך 75,000₪.

 

10. הוצאות בעבר - התובע מבקש 5,000₪ בגין הוצאות שונות בעבר, אך הציג קבלות בסך 665₪ בלבד. הנתבעת מצטטת מעדותו, שהוא קבל מהמל"ל החזר על הוצאות רפואיות ואת הוצאות הנסיעה כלל לא תבע, אף שהיה זכאי (וחייב) לעשות כן. דומה שבנסיבות הענין, כאשר התובע שהה בחופשת מחלה ממושכת, סביר שהוציא בפועל סכומים קטנים, שלא תמיד ניתן לתעד ולתבוע מהמל"ל. גלובאלית מוערך סך זה ב – 2,000₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ