אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41539-04-15 נעמן נ' סמילה

ת"א 41539-04-15 נעמן נ' סמילה

תאריך פרסום : 08/12/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
41539-04-15
01/12/2015
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
מבקש/נתבע:
רמי סמילה
משיב/תובע:
עוזיאל נעמן
עו"ד יוסף ברינט
החלטה
 

 

בקשה לסילוק התובענה על הסף מטעמים של היעדר עילה ושל חוסר סמכות עניינית.

 

לטענת המבקש, כתב התביעה אינו "מראה עילת תביעה" ודינו מחיקה על הסף, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

 

כתב התביעה מבוסס על יחסי שותפות ועל הפרתם. מעולם לא התקיימו יחסי שותפות בין הצדדים והיעדר קיומם שומט את הקרקע מתחת לתובענה. השותפות הנטענת מעולם לא נרשמה ברשם השותפויות, על פי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן – פקודת השותפויות) כיוון, שבין הצדדים מעולם לא התקיימו יחסי שותפות. הנספחים לבקשה וכן אופן רישום התאגידים ותוכן הרישומים והדיווחים מוכיחים, כי בין הצדדים התקיימו יחסים במסגרת דיני החברות בלבד ולא במסגרת דיני השותפויות. החברות הוקמו על ידי הצדדים על בסיס הסכמה לפיה, המבקש יעמיד את ההון הדרוש להקמת החברות ולתפעולן, בדרך של הלוואת בעלים. המשיב ינהל את החברות ויקבל משכורת מהחברה. לאחר תשלום ההוצאות והחזר הלוואות הבעלים, יחולקו רווחי החברה בין הצדדים בחלקים שווים. המשיב לא הוכיח קיומם של יחסי שותפות בין הצדדים ולו לכאורה.

 

עוד לטענת המבקש, הסמכות העניינית הייחודית לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית בבית משפט זה, שכן מדובר ב"עניין כלכלי" על פי סעיף 42ב. לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט). לאור המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, הגיש המבקש למחלקה הכלכלית תובענה "להסרת קיפוח" על פי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן – תביעת הקיפוח). לגישת המבקש, לאור העובדה, שבית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית ולאור העובדה, שהוגשה תובענה מתאימה למחלקה הכלכלית, יש להורות על סילוק תובענה זו על הסף.

לבקשה צורף תצהיר המבקש ונספחים רבים (סה"כ 140 עמודים).

לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה. כמפורט באריכות בכתב התביעה, הנתמך במסמכים חתומים על ידי המבקש, יחסי הצדדים היו בגדר שותפות לא רשומה, שהחזיקה בבעלותה חברות שונות. חברות אלה מהוות רכוש השותפות הלא רשומה וכלי שבאמצעותו פעלה השותפות. מדובר בשותפות בין בני משפחה, שהתנהלה במשך כשני עשורים. המבקש עצמו ראה ביחסי הצדדים שותפות וקיומם של יחסי השותפות היה ידוע הן לעורכי הדין של השותפות והן לרו"ח השותפות. טענת חוסר הסמכות העניינית היא טענה הנגזרת מטענת היעדר השותפות, שכן הסמכות העניינית לדון בפירוק שותפות מסורה לבית המשפט המחוזי, על פי סעיף 46 לפקודת השותפויות. מאחר ולטענת המשיב (התובע) מדובר בשותפות, הרי שהסמכות העניינית נתונה לבית משפט המחוזי.

 

המבקש הגיש תגובה לתשובה לבקשה וטען, בין היתר, שלא נרשמה שותפות, לא נפתח חשבון בנק ע"ש השותפות, לא נפתחו תיקים במע"מ ובמס הכנסה ע"ש השותפות ולא הוכחה שותפות לא רשומה. למשיב אין עילה לפירוק שותפות שאינה קיימת.

 

דיון

 

כתב תביעה שאינו מראה עילת תביעה, יימחק. המבחן שנקבע בפסיקה לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר עילה, "דורש מן התובע רמה נמוכה יחסית של פירוט עובדתי בכתב התביעה ואינו בוחן כלל את סבירות טענותיו או את יכולתו להוכיחן" (י. רוזן-צבי, ההליך האזרחי, 2015, עמ' 409). מחיקה על הסף בהיעדר עילת תביעה חורצת את גורל התביעה ללא דיון לגופה. מדובר בהחלטה הפוגעת בזכות הגישה לערכאות ויש לנקוט אותה רק "משכלו כל הקיצין" וברור שהתובענה חסרת סיכוי. המבחן לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר עילה "דורש מבית המשפט להניח שכל העובדות שהתובע טוען להן בכתב התביעה נכונות, ולאור הנחה זאת לבחון אם עובדות אלה מזכות את התובע לקבל מן הנתבע את הסעד שהוא מבקש. כתב תביעה יימחק מחמת היעדר עילה רק אם אין סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שהתובע יצליח בתביעתו. בית המשפט קבע עוד כי מבחן סיכויי התביעה נבחן על פי האמור בכתב התביעה בלבד, בלא פנייה לראיות או מקורות חיצוניים, וכי שאלת דרכי ההוכחה כלל אינה נבחנת במסגרתו" (שם, הדגשות הוספו).

 

נדמה שאין מחלוקת, שהיה והעובדות המפורטות בכתב התביעה יתבררו כנכונות, הרי שלפנינו שותפות לא רשומה, שהחזיקה בבעלותה חברות בתחום הנדל"ן. המבקש אינו חולק על כך אלא טוען טענה עובדתית, הנתמכת בתצהיר, שאין מדובר בשותפות אלא בהסכמה לפיה יוקמו חברות על ידי הצדדים, כאשר ההון הדרוש להקמתן יינתן על ידי המשיב. המבקש עותר לכך, שתינתן החלטה לסילוק התובענה על הסף על סמך נרטיב הנטען בכתב ההגנה, כאשר ההחלטה אמורה להסתמך על סיפור המעשה המפורט בכתב התביעה. ייתכן, שבסופו של דבר, לאחר שמיעת ראיות שני הצדדים, פסק הדין יקבל את גרסת המבקש וידחה את התובענה, אך לא ניתן להיעתר לבקשה בשלב זה.

סעיף 46 לפקודת השותפויות קובע, שבית המשפט המחוזי מוסמך לדון בבקשות לפירוק שותפות והסעד המבוקש בכתב התביעה הוא פסק דין הצהרתי בדבר פירוק השותפות העסקית בין הצדדים. סמכות עניינית נקבעת על פי הסעד המבוקש בכתב התביעה והעובדה, שהמבקש טוען, שאין מדובר בשותפות אינה מהווה טעם מספיק להעברת הדיון בתובענה למחלקה הכלכלית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ