אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41341-09-16 ג'לאד ואח' נ' אבו חמדה ואח'

ת"א 41341-09-16 ג'לאד ואח' נ' אבו חמדה ואח'

תאריך פרסום : 27/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
41341-09-16
23/11/2016
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
המבקשים:
1. צאלח סעאדה ג'לאד
2. נאדרה סעאדה ג'לאד
3. מוניר סעאדה ג'אלד
4. נאדיה סעאדה ג'אלד
5. סעאדה סעיד ג'לאד
6. נאדר סעאדה ג'אלד
7. מונדר סעאדה סאלח גלאד גאליה

עו"ד גאליה
המשיבים:
1. עבד אלחמיד אסעד אבו חמדה
2. עארף עבד אלעזיז אסעד אבו חמדה
3. מוחמד עבד אלעזיז אסעד אבו חמדה
4. מרדדירוס סירגיאן מטוסיאן
5. מהראן סיראג'אן מטוסיאן
6. יורשי המנוח פארוק קרעין
7. סבאח עזמי קרעין
8. נאילה קרעין
9. נארימאן קרעין
10. נדא קרעין
11. יוסף קרעין
12. נאנסי קרעין
13. נאאל קרעין
14. פקיד ההסדר במחוז ירושלים

עו"ד איוב
החלטה
 

 

1.שניים אוחזין במקרקעין הבלתי מוסדרים שבמחלוקת, הידועים כחלקה 30 בגוש 30607: מחד גיסא, המשיבים 7-13 (להלן: "המשיבים"), יורשי המנוח פארוק קרעין ז"ל שבחזקתם הפיזית נמצאים המקרקעין והנסמכים על רישומי פקיד ההסדר הישראלי במחוז ירושלים, לפיהם הנכס רשום על שם פארוק המנוח. מאידך גיסא, המבקשים שהם יורשי המנוח סעאדה צאלח סעדה אל ג'אלד ז"ל הנסמכים על רישומי פקיד ההסדר הירדני, שנמסרו להם לטענתם בשנת 2007, לפיהם המקרקעין רשומים על שם סעאדה ז"ל.

 

2.בפי המשיבים שורה של טענות הגנה, כולל טענות סף, ששתיים מהן ראויות להתייחסות מיוחדת – טענת ההתיישנות וטענת השיהוי. על פי טענת ההתיישנות, על אף שהמצהיר מטעם המבקשים מונדר סעדה ג'לאד (להלן: "מונדר") בנו של סעאדה, מצהיר כי ידע על קיומה של המקרקעין מפי אביו המנוח, לפי גרסה אחת בשנים 52-53 ולפי גרסה אחרת בשנות ה-60-70. המבקשים לא נקטו בכל הליך משפטי בעניין ומכאן שכל תביעה שהיתה להם לגבי המקרקעין, שאין חולק כי הם מקרקעין לא מוסדרים, התיישנה בחלוף 15 שנה. טענת סף שנייה, נוגעת לשיהוי בהגשת התביעה והבקשה, גם אם לא חלה ההתיישנות. זאת שכן לגרסת מונדר הוא קיבל אישור על שרשרשת הזכויות התומך בטענות המבקשים מפקיד ההסדר הירדני בשנת 2007 ואישר את המסמך בקונסוליה הישראלית בעמאן. אף על פי כן, לא נקט במהלך משפטי כלשהו לגבי המקרקעין והתביעה והבקשה הוגשו רק בספטמבר 2016.

 

3.על אף ששתי הטענות נטענו בתגובת המשיבים לבקשה ובסיכומיהם, רק טענת ההתיישנות זכתה להתייחסות כללית וקצרה בתשובה לתגובה ואילו בסיכומי המבקשים לא היתה התייחסות כלשהי לשתי הטענות. בנוגע להתיישנות, נטען קצרות בתשובה לתגובה, כי למבקשים נודע על העובדות היוצרות את עילת התביעה רק ביום 17.4.16, באמצעות בירור שעשה בא-כוחם אצל פקיד ההסדר הישראלי ובנוסף נטען כי מקום שבו מועלית טענת זיוף ומרמה, המועד למניין ההתיישנות הינו ממועד על הידיעה על עובדות הזיוף.

 

4.במסגרת הערכת סיכויי התביעה אל מול טענות ההגנה שהוא מהלך הכרחי, יסודי ונדרש במתן החלטה לסעד זמני נראה לי שיש טעם רב בטענות המשיבים, הן לעניין ההתיישנות והן לעניין השיהוי. מונדר בתצהירו טוען רק כי עובר לביצוע הבדיקה מטעם עורך דינו "לא ידענו על כל שינוי ו/או רישום השונה מלוח הזכויות הירדני אשר באופן מפתיע מופיע בפני פקיד ההסדר בישראל". מדבריו עולה, כי הוא עצמו או היורשים האחרים לא ביצעו כל בדיקה לגבי מצב רישום המקרקעין אצל פקיד ההסדר בישראל, לפני מועד זה.

 

5.על פי הפסיקה תובענות שעניינן רישום מקרקעין מכח פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת ההסדר"), כפופות לדיני ההתיישנות, ראו ע"א 7237/13 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח יאסין [פורסם בנבו] (3.9.15) (להלן: "עניין יאסין"), בפסקה 29. סעיף 6 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה ובענייננו נולדת העילה לכל המאוחר בשנת 1971, במועד רישום הזכויות על שם המשיבים (עניין יאסין, בפסקה 30).

 

6.החריגים לסעיף 6 המשעים את תחילת תקופת ההתיישנות מצויים בסעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות. ברגיל, נטל הוכחת ההתיישנות רובץ על הנתבע, אולם מקום בו טוען התובע להתקיימותו של חריג לתקופה נטל ההוכחה הוא עליו. במקרה שלפנינו נטען אמנם בכתב התביעה, כי המשיבים "על ידי זיוף ויצירת הליכים משפטיים פיקטיביים שרבבו את שמותיהם ללוח הזכויות המתנהל בפני פקיד ההסדר בארץ", זאת כאשר נכנסו במסגרת הליך זה לנעליו של המנוח אביהם פרוק קרעין כיורשיו. לטענת המבקשים בכתב התביעה, רישום זה נעשה מכח סדרה של עסקאות פיקטיביות "אשר בוודאי הינן תולדה של זיוף ו/או מרמה שהינם תופעה אשר פשטה לאחרונה בכל חלקה טובה במזרח ירושלים".

 

7.אולם, מונדר בתצהירו לא העלה במפורש את טענת הזיוף ולא הציג לה כל אסמכתא, והיא נטענה בדרך זו רק מפי באי-כוחו. לא מצאתי כי הונחה לה תשתית ברמה הלכאורית הנדרשת בשלב זה מעבר לטענה בעלמא ולא ניתן לקבוע כי עצם הסתירה לכאורה ברישום בין הפנקס הישראלי לבין הפנקס הירדני מצביעה בהכרח על זיוף מצד המשיבים דווקא.

 

8.חריג נוסף לכלל ההתיישנות מצוי בסעיף 8 הקובע "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא תלויות בו ואף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותם, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". על פי הפסיקה הידיעה בפועל והידיעה בכח של התובע, נבחנות על פי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר והממצאים הסבירים לגילוי העובדות, תוך התחשבות בנסיבות העניין, להבדיל מתכונותיו ונסיבותיו הסובייקטיביות של התובע. די בידיעה שהיה עליו לדעת ואפילו שהיה עליו לחשוד בה כדי לסגור בפניו את שערי החריג.

 

9.עוד נפסק כי עם מותו של התובע המקורי והעברת הזכות ליורשיו, ידיעתו בכח, במסגרת הליכי הסדר, מיוחסת להם לצורך סעיף 8 לחוק ההתיישנות ,אף מבלי להידרש לשאלה אם הם עצמם ידעו או היו יכולים לדעת על כך (שם, בפסקאות 32-34). המבקשים לא הצביעו על כל ניסיון שנעשה על ידי אביהם המנוח לבדוק את עניין הרישום ובהמשך גם לא הצביעו על כל ניסיון שנעשה על ידם לבדוק עניין זה, לאחר שנודע למונדר מפי אביו על זכויותיו במקרקעין. יש לזכור, כי החלת השיפוט והמשפט הישראלי על מזרח ירושלים, בשנת 1967 וניהול מרשם זכויות לגבי מקרקעין לא מוסדרים בשטח זה על ידי פקיד ההסדר הישראלי, הינה עובדה ידועה לכל ומצופה היה שמונדר או מי מהמבקשים האחרים, כולל האחים המתגוררים בטול-כרם וברמאללה יפנו לברר כיצד רשומות הזכויות אצל פקיד ההסדר הישראלי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ