אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41302-04-14 ושאחי נ' מדינת ישראל

ת"א 41302-04-14 ושאחי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 16/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
41302-04-14
13/01/2015
בפני השופטת:
עידית וינברגר

- נגד -
מבקשת/נתבעת:
מדינת ישראל
משיב/תובע:
ראמי ושאחי
החלטה

1.לפניי בקשה לצוות על הפקדת ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), להבטחת תשלום הוצאות המבקשת במקרה שהתביעה תדחה.

2.לטענת התובע, נפגע לאחר שהותקף ע"י שוטרים, במהלך ביצוע מעצר בגין שהות בלתי חוקית בתחומי המדינה. אין מחלוקת כי התובע מתגורר בנפת ג'נין דהיינו מחוץ לתחום שיפוטה של מדינת ישראל.

3.עפ"י ההלכה הפסוקה, אין להכביד יתר על המידה על תובעים על ידי הטלת ערובה ובכך להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים. מאידך, תובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין בידו להצביע על נכסים במדינת ישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע הוצאותיו - די בכך כדי לחייבו בהפקדת ערובה.

ראו: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 900 וכן רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכרת, פ"ד מד (1), 647.

זו ההלכה לגבי תושב חוץ, לגביו ניתן לבצע הליכי גביית הוצל"פ לפי הסכמים ואמנות בינלאומיות, והדבר נכון ביתר שאת ביחס לתושב שטחי הרשות הפלסטינית שעה שסמכות לשכות ההוצל"פ בישראל היא טריטוריאלית ואין להן כיום סמכויות שתאפשרנה אכיפת גביית הוצאות או פסקי דין שנפסקו ע"י בתי משפט בישראל.

במצב זה, התובע אינו כפוף להליכי הוצל"פ של מדינת ישראל ובכך אין הוא נוטל כל סיכון, המוטל על כל תובע המגיש תביעה, כי בהינתן דחיית תביעתו יאלץ לשלם הוצאות.

4.כנגד זכות הגישה לערכאות של התובע שהיא זכות קונסטיטוציונית מהמעלה הראשונה, עומדת זכותה הקניינית של המבקשת, להשבת הוצאותיה בסופו של הליך, ככל שהתביעה תדחה.

5.בתגובתו, טוען המשיב, בין היתר, כי יקשה עליו לעמוד בהוצאות ההפקדה. תגובתו נתמכת בתצהיר המעיד על מצבו הכלכלי הקשה. עובדה זו, שיש בה להוות שיקול מכריע לטובתו, פועלת באותה מידה גם לחיזוק טענת המבקשת, שכן אם תדחה תביעתו, תמצא המבקשת מול שוקת שבורה וחוסר יכולת לגבות הוצאותיה.

העובדה שהנתבעת הינה מדינת ישראל, אף היא אינה מהווה טעם לדחיית הבקשה.

ראו לעניין זה:

"גם אם ניתן להבחין בין המדינה כנתבעת לבין אדם או גוף פרטי כנתבע מבחינת פיזור "הנזק", אין בכך כדי לבטל לחלוטין את תחולתה של תקנה 519 כאשר המדינה היא הנתבעת. האבחנה עשויה להתבטא בסכומה של הערובה"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ