אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 4101-10 דויטש ואח' נ' קליין ואח'

ת"א 4101-10 דויטש ואח' נ' קליין ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4101-10
13/03/2015
בפני השופט:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
תובעים:
1. שמעון דויטש
2. ש.ד מיטב השקעות ופיתוח בע"מ

עו"ד ירון רבינוביץ ויוסף שפיצר
הנתבעים:
1. אליהו קליין
2. אקה נדל"ן בע"מ
3. יחזקאל גולדפילד

עו"ד דורון לנגה ויהונתן סבאג
החלטה
 

 

בפניי בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה בסך 170,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאות שייגרמו לנתבעים 1-2 בגין ניהול התביעה.

רקע וטענות הצדדים

  1. ביום 14.9.05 נכרת בין תובע 1 לנתבע 1 הסכם, שעניינו הסדרת מערכת היחסים העסקית בין השניים בכל הנוגע לרכישת שני מגרשים בירושלים בפאתי השכונות גבעת שאול והר-נוף, לצורך הקמת פרוייקט בנייה (להלן בהתאמה – ההסכם ו-הפרוייקט). תובעת 2 היא חברה שבבעלות תובע 1, ונתבעת 2 היא חברה שבבעלות נתבע 1. בין שתי החברות הוקמה שותפות רשומה בשם גבעת הר-נוף (להלן – השותפות) וחברה הרשומה בשם פסגות הר-נוף בע"מ (להלן – החברה) ובאמצעותן ביצעו הצדדים את השקעותיהם בפרוייקט. נתבע 3 שימש כמנהל וכנציג קבוצת רוכשים, אשר פעלה עם השותפות לרכישת המקרקעין שעליהם אמור היה לקום הפרוייקט.

  2. בין הצדדים נתגלע סכסוך, אחר שהתובעים טענו כי הפרוייקט לא יצא לפועל, בשל כך שהנתבעים עשו בקופת השותפות כבשלהם ונטלו ממנה כספים שלא כדין. בשל כך הגישו התובעים תביעה למתן חשבונות בכל הנוגע לפרוייקט, לשותפות ולחברה וכן למתן צו המצהיר כי כל הזכויות שנרשמו בפרוייקט לטובת נתבעים 1-2, שייכות בפועל לתובעים. הנתבעים מצדם פנו בבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ובית המשפט קיבל את הבקשה. אלא שאחר שהתברר שהנתבעים לא עשו את הדרוש לקיום הבוררות והמשכה, ניתנה ביום 26.3.14 החלטה בדבר חידוש ההליכים בתובענה.

  3. נוכח פרק הזמן המשמעותי שחלף ממועד הגשת התובענה ועד לחידוש ההליכים, אשר במהלכו נמכרו זכויות השותפות במקרקעי הפרוייקט לידי צד שלישי – אגד – הותר לתובעים לתקן את כתב תביעתם. ביום 9.12.14 הוגש כתב התביעה המתוקן, אשר בגדרו עתרו התובעים גם לקבלת הכספים שנתבעים 1-2 קיבלו לידיהם בעקבות מכירת הזכויות במקרקעי הפרוייקט לידי אגד, בסך 6,806,488 ₪. הנתבעים מצדם הגישו תביעה שכנגד, אשר בגדרה טענו, כי התובעים הם אשר הפרו את ההסכם כאשר מכרו את חלקם בשותפות לצד שלישי, מבלי שהציעו לנתבעים לקנות אותו תחילה, ובכך גרמו להם לנזקים כספיים.

  4. במסגרת בקשתם לחיוב התובעים בהפקדת ערובה טענו נתבעים 1-2, כי כיוון שתובע 1 הוא תושב חוץ, השרוי במצוקה כלכלית, ותובעת 2 היא חברה בעירבון מוגבל, שאין לה נכסים או הון שניתן להיפרע מהם, יש מקום לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות נתבעות 1 ו-2.

  5. בתשובה לכך טענו התובעים, כי תובע 1 אמנם אינו מתגורר בארץ בכל ימות השנה, אך יש לו כתובת קבועה בישראל; הוא לא התחמק מהתייצבות לבירור משפטי בעניין שבנדון; הוא כבר שילם סכומים נכבדים בקשר להליך דנא; ויש לו זכויות ונכסים בישראל באמצעות אחזקה של 50% ממניות חברת א.ש. ארזי ירושלים בע"מ. בנוסף נטען, כי תובע 1 הוא בעל אזרחות בלגית, וכיוון שבלגיה נכללת בתוספת לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), התשי"ד-1954, חלה ביחס אליו הוראת תקנה 29, הקובעת כי אין להשית עליו ערובה רק מחמת היותו אזרח זר. אשר לתובעת 2 נטען, כי זו מחזיקה במניות חברות שיש להן נכסי נדל"ן רבים בירושלים, אך אלה אינם בני מימוש בשלב זה, בין היתר נוכח פעולות הנתבעים עצמם, ובשל כך אין להישמע לטענות הנתבעים בדבר מצבה הכלכלי הרעוע של תובעת 2. לחילופין מוצע, כי תובע 1 יערוב גם לחיוביה של תובעת 2, באופן שיאפשר לנתבעים 1 ו-2 להיפרע ישירות ממנו.

    דיון

  6. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הואיל ותובע 1 הוא אזרח מדינה המנויה בתוספת לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), התשי"ד-1954, אין להטיל עליו ערובה רק מחמת שאינו אזרח ישראלי, אלא יש לבחון את הבקשה להטיל עליו ערובה בהתאם לכללים הנהוגים לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. תקנה זו קובעת כי בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. הכלל הוא, כי אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור בפני ערכאות שיפוטיות, אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות. לרוב, מדובר במקרים שבהם בנוסף להיעדר יכולת כלכלית, נמצא כי מדובר גם בתביעה שהסיכויים לקבלתה קלושים (ראו: רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (פורסם במאגרים; 16.1.13)).

  7. לא השתכנעתי כי מצבו הכלכלי של תובע 1 בענייננו הוא רעוע. לפי האמור בתצהירו של תובע 1, שלא נסתר, אמנם אין הוא מתגורר באופן קבוע בישראל, אך יש לו כתובת רשומה בארץ, רכוש קבוע בישראל וכן מניות בחברות בשותפות עם נתבעים 1-2. בנוסף, לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי התובענה שבפניי נמנית על אותם מקרים חריגים, שבהם ניתן לקבוע כבר בשלב מקדמי, כי מדובר בתביעת סרק או בתביעה שסיכוייה קלושים. מדובר בסכסוך עסקי-מסחרי שפרץ בין שותפים לפרוייקט בנייה, כאשר לצדדים טענות הדדיות אלה כלפי אלה. עיון בטענות הצדדים, הנפרשות על פני כתבי טענות המונים מאות עמודי נספחים, אינו מוביל למסקנה מקדמית לכאורית בדבר היותה של התביעה משוללת כל יסוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ