אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 40968-11-15

ת"א 40968-11-15

תאריך פרסום : 07/06/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
40968-11-15
04/06/2017
בפני השופט:
ד''ר גיא שני

- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבעות:
1. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
2. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 2 להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק), שעניינה שתי תאונות שעבר התובע: האחת מיום 17.12.2008, והשנייה מיום 14.10.2013.

תחילה ביקש התובע להורות על מינוי מומחה בגין שתי תאונות הדרכים. בהמשך, הודיע התובע כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה מיום 14.10.2013 כתאונת עבודה, וקבע לתובע נכות בגין תאונה זו בשיעור של 9.75%, זאת לאחר ניכוי מחצית מהנכות הכוללת של התובע (19%) בגין עברו הרפואי. או-אז ביקשה הנתבעת 2 ליתן רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולהורות על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה, על-מנת שיקבע את נכותו של התובע בגין שתי התאונות. התובע מצדו הודיע (בישיבת קדם המשפט מיום 22.1.2017) כי הוא מוותר על מינוי מומחה בגין התאונה הראשונה, ומבקש להסתמך על קביעת המל"ל לגבי הנכות בגין התאונה השנייה. הנתבעת 1, גם היא, טענה כי אין מקום להורות על מינוי מומחה. בהמשך, על פי החלטתי מיום 22.1.2017, נאסף והוגש מלוא התיק של התובע במל"ל, והצדדים השלימו את טענותיהם לגבי בקשתה של הנתבעת 2 להתיר הבאת ראיות לסתור.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

סעיף 6ב לחוק קובע כי:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

כפי שנפסק לא אחת, הרשות להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה ניתנת כדבר שבשגרה (ראו רע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (24.1.2016)). כך, בית המשפט עשוי לאפשר הבאת ראיות לסתור במקום שבו נפל פגם בהליך שנוהל במוסד לביטוח לאומי, או במקום שבו חל שינוי מהותי במצבו של התובע או נתגלתה נכות נוספת לאחר קביעת המל"ל (ראו בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985); ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מח(4) 77 (1991)). כידוע, במקום שבו נמצא כי לפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות לגבי מצבו הרפואי הקודם של התובע, עשוי הדבר להצדיק מתן רשות להביא ראיות לסתור.

בענייננו, ישנם מספר שיקולים המטים את הכף לטובת היענות לבקשתה של הנתבעת 2. ראשית, מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית עולה כי התובע דיווח למל"ל על התאונה משנת 2008, ובהחלטת הועדה נקבע שיש לנכות מחצית מהנכות, תוך שצוין כי "קיים עבר עשיר מתאונה משנת 2008". אולם, הנתבעת 2 מטעימה כי לתובע עבר רפואי משמעותי עוד מלפני שנת 2008, והדבר בא לידי ביטוי בתיעוד רפואי, למשל מתקופת היותו נער ומתקופת השירות הצבאי. מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית ובתיק המל"ל שצורף, עולה לכאורה כי תיעוד קודם זה לא עמד לפני הועדה הרפואית. שנית, הועדה הזכירה בדיקת EMG מיום 22.1.2015, אך לא הזכירה את בדיקת ה- CT מיום 2.6.2011 – הכוללת ממצאים בגבהים שונים – ולא הבהירה את נפקותה (ודוק: דו"ח הפענוח של בדיקת ה- CT אינו מופיע בתיק המל"ל שצורף). שלישית, ניתן להתרשם, כי בהליך במל"ל התובע ייחס את עברו הרפואי לתאונה משנת 2008, ואכן תאונה זו נזכרה בהחלטת הועדה הרפואית בהקשר של ניכוי עבר קודם. גם בתצהיר הנסיבות שהוגש בהליך שלפניי טען התובע לנזקים שנותרו בעקבות התאונה משנת 2008. לעומת זאת, בישיבת קדם המשפט מיום 22.1.2017 הודיע התובע כי אינו טוען לנכות בגין התאונה הראשונה. כל אלה מחזקים את המסקנה, כי התמונה לגבי עברו הרפואי של התובע לא התבררה עד כה באופן מלא.

לאור כל המקובץ, סבורני כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהועדה הרפואית לא הייתה ערה לכל הנתונים והמסמכים הרלוונטיים, וכי יתכן שאילו הייתה מודעת לכול, הייתה מגיעה למסקנה שונה. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שבמסלול של סעיף 6ב לא עומדת לנתבעת האפשרות של משלוח שאלות הבהרה או חקירה נגדית, נחה דעתי כי יש הצדקה מספקת להתיר לנתבעת 2 להביא ראיות לסתור. למען הסר ספק, אין בהחלטתי-זו כדי לקבוע מסמרות לגבי נכותו הרפואית של התובע, ולא מן הנמנע שהמומחה הרפואי יגיע למסקנה דומה לזו של הועדה הרפואית. אולם, כפי שנכתב לאחרונה באחת מהחלטותיו של בית המשפט העליון, "... קביעה זו צריכה להיות פרי בירור רפואי מוסמך ומקיף" (רע"א 7666/15 הנ"ל).

בטרם שאתן החלטה בדבר מינוי מומחה (שבשכרו תישא הנתבעת 2), ולאור האמור בהחלטתי זו, אני מאפשר לתובע להודיע – תוך 7 ימים – את עמדתו העדכנית לגבי התאונה הראשונה.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ