אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 40661-03-12 עיריית גבעת שמואל ואח' נ' בן-ארי

ת"א 40661-03-12 עיריית גבעת שמואל ואח' נ' בן-ארי

תאריך פרסום : 10/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
40661-03-12
27/07/2015
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
המבקש (הנתבע):
זמיר בן-ארי
המשיבות:
עיריית גבעת שמואל - הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעת שמואל
עו"ד פרקליטות מחוז תל אביב
החלטה
 

 

1.לפניי בקשה מטעם הנתבע להורות על זימונו של עורך-הדין ניסים מרום מפרקליטות מחוז תל-אביב, כעד במשפט.

 

2.התביעה הוגשה נגד הנתבע, אשר כיהן בתפקיד ראש מועצת גבעת שמואל, בגין מעורבותו בפעילות תכנונית הנוגעת לשטח הסמוך למקום מגוריו. בין היתר נטען כי הנתבע לא חשֹף לפני הגורמים התכנוניים את נגיעתו האישית ואת ניגוד העניינים שבו היה מצוי בכל הנוגע למהלך התכנוני, כי הוא התעשר שלא כדין, וכי עליו לפצות את התובעות בגין נזקים שנגרמו להן בעקבות מהלך זה.

 

3.הנתבע עתר לזימונם של מספר עדים שלא מסרו תצהיר, ובהם עו"ד מרום אשר – כך לשון הבקשה: "שימש כממונה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) וטיפל בחקירה הפלילית שנערכה בהמשך לתלונה שהוגשה למשטרה בהקשר למעורבות הנתבע בתב"ע מס' ממ/מק/15/3098 בטענה לפיה עשה לביתו בניגוד עניינים, קיבל את ההחלטה שלא להגיש כתב אישום כלפי הנתבע בקשר עם המעשים המיוחסים לו על ידי התובעות בתביעה שבכותרת".

 

4.התובעות מתנגדות לזימונו של עורך-הדין מרום, ואת נימוקי התנגדותן השמיעו בדיון שהתקיים לפני כבוד השופטת סילש ביום 15.4.2015. הנימוק העיקרי שצוין הוא כי החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד הנתבע – משיקוליה-שלה ובשים לב לרף ההוכחה הנדרש בהליך פלילי – אינה מקימה הגנה בהליך אזרחי, ועל כן העדות אינה רלוונטית לבירור התביעה דנן.

 

5.המדינה אף-היא מסרה את התנגדותה לזימונו של עורך-הדין מרום. לטענת המדינה, זימונו של נציג מטעם התביעה למתן עדות בדבר שיקול דעתו בסגירת תיק הוא עניין בעל השלכות מערכתיות מורכבות, במיוחד כשמדובר בעדות במסגרת הליך אזרחי שהמדינה אינה צד לו. בהקשר זה מפנה המדינה לפסיקה שהצביעה על הקשיים הכרוכים בזימונם של תובעים לעדות. עוד נטען בתגובה, כי אין לאפשר מצב שבו פרקליטים משמשים עדים "מטעם" או עדים "מומחים", ונדרשים להסביר את החלטותיהם מעל דוכן העדים. זאת ועוד, לטענת המדינה הפרקליט אינו מחזיק בידיעה אישית לגבי העובדות בתיק; עדותו לעניין שיקול דעתו משמעה למעשה חשֹיפת תרשומת פנימית; ומבחינה רוחבית – העדתם של פרקליטים תפגע בעבודתם ותבוא על חשבון ניהול תיקים פליליים בבתי המשפט. המדינה מדגישה כי חומר החקירה הועמד לעיון הצדדים, וכי הם רשאים לעשות בו שימוש במסגרת ההליך האזרחי.

 

6.הנתבע מסר תשובה לתגובת הפרקליטות. הנתבע סבור כי משהועלתה כלפיו, בהליך האזרחי, טענה של תרמית – טענה שהנטל להוכיח אותה הוא גבוה מן הרגיל במשפט אזרחי – יש חשיבות לכך שיוצגו לפני בית המשפט נימוקיו של הפרקליט אשר החליט כי אין להגיש כתב אישום במקרה זה. התנגדות המדינה לעדות – כך גורס הנתבע – מושתתת על נימוקים הקשורים לבקשות של נאשמים להעיד את גורמי התביעה בתיקים הפליליים שהוגשו נגדם. נימוקים אלה, כך סבור הנתבע, אינם רלוונטיים מקום שבו מבוקש לזמן לעדות את הפרקליט שהחליט על אי-הגשת כתב אישום, זאת במסגרת הליך אזרחי הנסב על עילה זהה לזו שבה עסק תיק החקירה. עוד טוען הנתבע כי בענייננו יש צורך בהעדתו של עורך-הדין מרום, וכל מטרת העדות היא גילוי האמת.

 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי אין להיעתר לבקשה לזימונו של עורך-הדין מרום, למצער בשלב זה.

 

7.כבר נפסק, כי אין מניעה א-פריורית לזמן לעדות נציג מטעם התביעה, וכי ההוראות הנוגעות לזימון עדים (ראו בפרט סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) חלות בכגון דא (ראו למשל ת"פ (של' י-ם) 5008-07 מדינת ישראל נ' גולן (1.1.2015), והאסמכתאות שם). בה-בעת, עולה מן הפסיקה כי זימונו של נציג התביעה למתן עדות בדבר שיקוליו או בדבר אופן ביצוע עבודתו הוא מצב שאינו שכיח ותכופות גם אינו רצוי, וכי יש לבחון בקשה בעניין זה בזהירות, תוך שקילת הרלוונטיות של העדות כמו-גם הקשיים הכרוכים בהיענות לבקשה. בין הקשיים הללו ניתן למנות את החשש כי חקירתו של התובע תהפוך במה לניגוח אישי, או תיצור הרתעה מפני מילוי התפקיד באופן מקצועי וחסר פניות, או אף תאפשר לנאשם להביא למצב שבו התובע מנוע מהמשך הטיפול בעניינו. חשש אחֵר הוא מפני הפיכתו של ההליך המשפטי לבמה לביקורת על שיקולי התביעה, זאת במסגרת שאיננה מתאימה לבירור טענות והשגות באשר לפעילותה של הפרקליטות.

 

8.במבט ראשון, ניתן לסבור כי לפחות חלק מן השיקולים האמורים רלוונטיים במיוחד במקרים שבהם הבקשה לזימונו של הפרקליט מוגשת מטעם הנאשם בהליך הפלילי המתנהל נגדו, ופחות במקרה כמו זה שלפנינו, שבו העדות מתבקשת במסגרת הליך אזרחי שבא לאחר החלטה שלא להגיש כתב אישום. אולם, במבט נוסף מתחוור כי התמונה אינה כה פשוטה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ