אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 40326-11-14 אנונימה סחר בע"מ נ' רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ - יס"מ נתב"ג

ת"א 40326-11-14 אנונימה סחר בע"מ נ' רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ - יס"מ נתב"ג

תאריך פרסום : 14/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
40326-11-14
29/01/2017
בפני השופטת הבכירה :
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
אנונימה סחר בע"מ
נתבעים:
רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ - יס"מ נתב"ג
החלטה

לפני בקשת הנתבעת, להורות לתובעת, להשלים את הליך גילוי המסמכים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחילופין להורות על מחיקת התובענה , ככל והתובעת לא תשלים את הליך גילוי המסמכים. לטענת הנתבעת, בתצהיר גילוי המסמכים של התובעת לא ניתן מענה מלא למבוקש משכך עותרת הנתבעת לקבלת תצהיר גילוי מסמכים כמבוקש. לטענתה, מדובר במסמכים שמעידים על מכלול הנסיבות האופפות את עסקת היבוא, ויש בהן רלוונטיות לבחינת אפשרות מעשית לרכוש טובין מיובאים מבלי לשלם תמלוגים. מדובר בראיות שמעידות על שליטה ישירה או עקיפה של בעלות סימני מסחר או נציגותיהן בתובעת או הספק, בחומרים , ידע או רכיבים דרושים לייצור הטובין המיובאים, בתהליך הייצור או רכש הטובין. לשיטת הנתבעת, מדובר במסמכים שנמצאים בידי התובעת ובידיעתה והנם נדרשים לצורך דיון הוגן .

לטענת הנתבעת, התובעת לא נענתה לדרישה להמצאת התכתבויות בינה לבין עמילויות המכס איתן עבדה בתקופה הרלוונטית בטענה כי הנה נרחבת מידי. לפי הנתבעת מדובר במסמכים רלוונטים שהתובעת יכולה לאתר אצלה או אצל אחרים. התובעת לא נענתה לדרישה להמצאת התכתבויות בינה לבין בעלות סימני מסחר בתקופה הרלוונטית, בטענה כי אין בידיה התכתבויות כאמור. לפי הנתבעת, מדובר בטענה בלתי הגיונית ובלתי סבירה שכן התובעת משלמת להן תמלוגים שמחושבים כאחוז מתוך המכירות בפועל. עוד לטענת הנתבעת, התובעת לא נענתה לדרישתה להמצאת התכתבויות והקבצים המצורפים להם, בינה לבין היצרנים/ספקים בתקופה הרלוונטית והתובעת לא צירפה קובץ שאוזכר בהתכתבויות .

לטענת הנתבעת, התובעת לא נענתה לדרישה להמציא הסכמים בינה לבין בעלות סימני המסחר ונציגות בעלות סימני המסחר במלואה, מסמכים שיש להם חשיבות רבה לאור פסק דין מרוידקס, יש לבחון ראשית את ההסכמים.

בנוסף מבקשת הנתבעת לקבל לידיה הסכמים ללא השחרה, להמציא אסמכתאות מבעלות סימני המסחר באשר לנטען בכתב התביעה לפיו בעלות המותגים לא עוקבות אחרי תהליך היצור והן אדישות למהות המוצר ולא מבצעות בקרת איכות וכן לגבי הטענה שאין להן כי ידיעה לגבי זהות היצרנים.

התובעת בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה, בטענה שהנתבעת מחויבת כבר בעת הוצאת הודעת החיוב לבסס את ההודעה, על חקירה מקיפה שבמסגרתה יומצאו לה מסמכים שונים שדרושים לה לצורך קבלת ההחלטה המנהלית להגיש לתובעת הודעת חיוב. לטענתה, קשת הנתבעת לגילוי מסמכים מהווה מקצה שיפורים לתשתית העובדתית ששימשה אותה בעת הוצאת הודעת החיוב. מצב שעל פי פסיקת בית המשפט העליון איננו אפשרי, כיוון שנקבע בפסיקה שבמקרה שבו שני הצדדים להליך אינם שווים, כמו במקרה של נישום מול רשות שלטונית, וכיוון שלרשות השלטונית סמכויות חקירה שפוטרות אותה מהצורך להיזקק להליכי גילוי במסגרת המשפט. כבר מסיבה זו טוענת התובעת שאין לחייבה לספק לרשות מסמכים שלא נדרשו בזמן החקירה.

לגבי הדרישה לקבלת כל ההתכתבויות בין המשיבה לעמילי המכס שלה, נטען כי מדובר בדרישה מכבידה היות והתובעת בקשר עם כל עמילי המכס שלה לגבי התכתבויות בין השנים 2010-2011 ולכן היקף ההתכתבויות וחלוף הזמן לא ניתנת ליישום. כן נטען כי הנתבעת לא מסבירה את הרלוונטיות של המסמכים.

לגבי הדרישה לקבלת כל התכתובות בין התובעת לבעלי המסמכים טוענת התובעת כי מדובר במסמכים מלפני 7 שנים שאין לה אותם ולכן איננה יכולה להעבירם.

לגבי הדרישה לקבלת כל ההתכתבויות בין התובעת לספקיה טוענת התובעת שמדובר בדרישה כוללנית וגורפת שנוגעת לעשרות אלפי התכתבויות בעניינים שונים. לטענת התובעת צרפה דוגמאות שמשקפות את הליך העבודה של התובעת מול הספקים . מדובר בדרישה בלתי אפשרית לספק את כל ההתכתבויות בין התובעת לספקיה מלפני 7 שנים.

לגבי הדרישה לקבלת כל ההסכמים עם בעלות המותגים נטען כי הללו צורפו לתצהיר גילוי המסמכים.

לגבי הדרישה לקבלת אסמכתאות בכתב מבעלות המותגים נטען כי הנטל עליה להוכיח את טענותיה העובדתיות ולא הנתבעת תכתיב כיצד עליה לפעול בעניין. מעבר לכך מדובר בדרישה מופרכת.

הנתבעת בתשובתה טוענת כי טענת התובעת לכך שהדרישה לקבלת התכתבויות בינה לבין עמילויות המכס מכבידה וכוללנית וללא רלוונטיות למחלוקת שכן מהתכתבויות אלו ניתן ללמוד על שליטה ישירה או עקיפה של בעלות המותגים בתהליך הייצור הדרושים לייצור הטובין. לעניין טענת ההכבדה טוענת הנתבעת כי סביר שהמסמכים מצויים במחשבי התובעת או בעמילויות המכס כך שניתן להפיקן בלחיצת מקש כהגדרתה.

לטענת התובעת שאין בידיה את התכתובות המבוקשת באשר לדרישה לקבל התכתבויות בין התובעת לבעלות המותגים, טוענת הנתבעת כי מדובר בטענה בעלמא ללא ביצוע חקירה ודרישה לצורך גילוי המסמכים. לטענת הנתבעת אין לקבל את תגובת התובעת לדרישה לקבלת התכתבויות התובעת עם ספקי הטובין כיוון שהאחרונה איננה טוענת שאינם רלוונטים ולא הוכיחה שידרשו משאבים בלתי מוגבלים כדי לספקם. הנתבעת מאשרת כי ההסכמים סופקו לה אולם הם חלקיים ולכן יש לחייב את התובעת להשלימם ולהעביר לנתבעת את כל ההסכמים. הנתבעת טוענת כי טיעוני הנתבעת לפיהם הדרישה לקבל אסמכתאות בכתב היא מופרכת ובלתי אפשרית נטענת בעלמא ומהווה ניסיון להתחמק מהצגת המסמכים.

דיון:

ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו, 15.10.2008) נדונו הסייגים להיקף הגילוי : "לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (פרשת כיאט, עמ' 162; רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ([פורסם בנבו], 26.1.1998) פיסקה 6). מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (פרשת כיאט, עמ' 162; פרשת שמשון, עמ' 196)). ודוק: מניעת הכבדה בלתי סבירה מבעל דין הינה שיקול העשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטיים. עם זאת, שאלת הרלוונטיות אינה מנותקת מהשאלה האם מדובר בהכבדה בלתי סבירה. רלוונטיות של מסמך אינה מצב בינארי. הרלוונטיות של מסמך פלוני או סוג מסמכים פלוני עשויה להיות בעוצמות שונות. הכלל, עליו עמדה הפסיקה, הוא כי ככל שגוברת תלותו של בעל דין בהליך הגילוי, כך גוברת הנכונות להרחיב את תחולת ההליך (פרשת שמשון, עמ' 196). על כן, ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תוספת הכבדה. ניתן לנסח זאת גם בצורה הפוכה: ככל שגילויו של מסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו. סיכומה של נקודה זו: בגדר השיקולים האם גילוי מסמך או סוג מסמכים מסוים מהווה הכבדה בלתי סבירה יש ליתן משקל גם לשאלה מהי מידת הרלוונטיות של אותו מסמך או סוג מסמכים. עוד יוער, כי הטוען כי חובת הגילוי יוצרת לגביו הכבדה בלתי סבירה אינו יוצא ידי חובתו בהשמעת הטענה בעלמא, אלא עליו לפרט, ככל שניתן בנסיבות העניין, מה הקושי העומד בפניו."

מדובר בדרישה לקבלת מסמכים שנוגעים למיסי יבוא ( מכס ומע"מ ) בגין דמי תמלוגים ששולמו ע"י התובעת לבעלות המותגים בחו"ל. מדובר בדרישה לקבלת מסמכים שנוגעים לתשלום מיסי יבוא בין השנים 2010-2011 . כאמור לפי התובעת התכתובות הנדרשות אינן בידיה ולחילופין מדובר באלפי מסמכים שהדרישה לקבלם מהווה הכבדה שמאיינת את הרלוונטיות שלהם, הן בשל חלוף הזמן הרב וכן לאור הקיפם העצום.

בע"א 5885/13 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו, 01.11.2016) ( להלן: "פרשת מירודקס" ) נקבעו "כפועל היוצא מן המסקנה לפיה יש להעדיף את המבחן המרחיב הבוחן את מכלול הנסיבות האופפות את עסקת הייבוא, השאלה שעלינו להוסיף ולשאול היא – האם יש ליבואן אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי הרישיון (ראו והשוו: הנחיות ועדת המכס האירופית, בעמ' 20; וכן handbook בעמ' 57). תשובה שלילית לשאלה זו משמעותה כי ניתן להטיל מכס על התמלוגים או דמי הרישיון ששילם היבואן מכוחו של סעיף 133(א)(3) ואילו תשובה חיובית משמעותה כי לא ניתן לעשות כן. הגורם המוסמך הראשון אשר לפתחו מונחת שאלה זו הוא פקיד המכס ודומה כי לא ניתן לחלוק על כך שיש לאפשר לו להכריע בה, ככל הניתן, על פי כללים פשוטים ויעילים ועל יסוד מידע זמין אשר ביכולתו להשיג ולעבד בקלות יחסית (ראו והשוו: עניין גנרה; וסעיף 9 למסמך פרשנות 25.1). אמנם, לפקיד המכס סמכויות דרישה וחקירה נרחבות למדי בכל הנוגע לטובין --- סוף עמוד 25 --- המיובאים לארץ (ראו: סעיפים 2, 24, 27, 62, 146, 147 ו- 198 לפקודת המכס). עם זאת, המידע הרלבנטי בנוגע לעסקת הייבוא ולתמלוגים או דמי הרישיון המשולמים במסגרתה מצוי כולו בידי היבואן (השוו: ע"א 734/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ' פקיד שומה – גוש דן, פ"ד מו(5) 309, 322 (1992)) וכלי החקירה שבידי פקיד המכס, רחבים ככל שיהיו, אינם מאפשרים בהכרח התחקות יעילה אחר מכלול הנתונים הרלבנטיים הנדרשים לצורך מענה על השאלה האם למרשה יכולת מעשית למנוע את מכירת הטובין ליבואן (ראו לעניין זה עדותה של נציגת אגף המכס, הגב' שרה ביטון בעמ' 28 ש' 22 עד עמ' 30 ש' 28 בפרוטוקול הדיון מיום 25.10.2011). על כן, רשאי פקיד המכס לסמוך את קביעותיו בעניין זה על אינדיקציות שונות העשויות ללמד, בהיעדר ראיה לסתור מצד היבואן, כי אפשרות מעשית כזו אינה קיימת. 33. אינדיקציות כאלה באשר להיעדרה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים בלא תשלום תמלוגים או דמי רישיון, פורטו על ידי הוועדה הטכנית במסמך הפרשנות. במסמך זה צוין כי אינדיקציות כאמור ניתן למצוא בראש וראשונה בחוזים בין היבואן, הספק והמרשה, ככל שיש כאלה"

לאחר עיון בטענות הצדדים ועריכת איזון בין אינטרס כל אחד מהצדדים, שוכנעתי כי במקרה זה, בידי הנתבעת ההסכמים בין התובעת לבעל סימן המסחר המרשה, לכן לא נדרש להכביד על התובעת בדרישות לקבלת מסמכים ישנים אשר חלפו 7 שנים ומעלה ממועד הוצאתם בפרט כאשר הנתבעת הוציאה את הודעת הגרעון ביום 16.2.14. די בהסכמים לצורך הבנת מערכת היחסים בין היבואן היצרן ובעל סימני במסחר ( בשים לב לטענת התובעת לפיה המסמכים אינם נגישים לה והשגתם כרוכה בהכבדה רבה. )

עוד שוכנעתי כי הנתבעת לא ציינה את הרלוונטיות שבמסמכים הנדרשים . כן התרשמתי כי דרישות הנתבעת גורפות וכלליות מבלי להתייחס למקרה הקונקרטי ( מלבד לנטען בסעיף 8 לבקשה( סעיף 2ד למכתב הדרישה ) ). לאור האמור ובשים לב לטענה החילופית של אגף המכס בפסק דין בפרשת מרוידקס אליו הנה מפנה ולפיה די בכך שיש למרשה זכות חוזית בכדי לקבוע חיוב בתשלום מס הרי שעם הצגת ההסכמים לרשות המיסים תוכל רשות המיסים לבסס קביעתה בנוגע לשליטת בעל סימן המסחר / המרשה על תהליך הרכש של הטובין המיובאים ע"י התובעת במקרה זה , גם ללא קבלת אלפי תכתובות בין מכלול הגורמים המעורבים (בעל סימן המסחר, מרשה, יבואן, יצרן , עמילות המכס ) מתייתר הצורך בהיענות לבקשה לקבלת התכתובות המפורטות בבקשה. ראה פרשת מרוידקס: "ולפיה די בכך שיש למרשה זכות חוזית מפורשת או משתמעת למנוע את מכירת הטובין ליבואן במקרה של אי תשלום תמלוגים או דמי רישיון, על מנת שניתן יהיה לקבוע כי מכירת הטובין מותנית בביצועו של תשלום כאמור"

לאור האמור הבקשה לקבלת התכתובות בין התובעת לעמילויות המכס, הספקים והמרשים נדחית. הבקשה לקבלת ההסכמים נשוא התביעה מתקבלת . על התובעת להעביר לאלתר את כל ההסכמים נשוא התביעה לרשות המיסים , ללא השחרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ