אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבח נ' גוני

סבח נ' גוני

תאריך פרסום : 21/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
40226-01-15
13/08/2017
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
תובע:
אבי סבח
עו"ד גבי שמואלי ואח'
נתבע:
עודה גוני
עו"ד עמראן חרבג'י ואח'
פסק דין
 

לפני תביעה כספית.

 

  1. התובע טוען כי בזמנים הרלבנטיים לתובענה הוא היה הבעלים והזכיין של סניף "קפה קפה" בשד' בן גוריון 32 בחיפה ("הנכס"). התובע טוען כי ביום 20/12/13 נחתם בינו לבין הנתבע זיכרון דברים לצורך מכירת זכויות התובע בנכס, לרבות הציוד הקיים בו, לנתבע בעבור סך של 300,000 ₪ בצרוף מע"מ. לטענת התובע הוסכם כי תשלום ראשון בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם לתובע במעמד החתימה על זיכרון הדברים ויתרת התמורה בסך 200,000 ₪ בצרוף מע"מ, תשולם לתובע לאחר שיחתום הנתבע עם רשת "קפה קפה" על הסכם זכיינות. לטענת התובע, זיכרון הדברים בינו לבין התובע השתכלל לכדי חוזה מחייב שעה שבין הנתבע לבין קשת "קפה קפה" נחתם הסכם זכיינות בחודש 3/14 והחל מחודש 2/14 החזיק הנתבע בנכס.

  2. התובע טוען כי חרף הסכמות אלו שילם לו התובע סך של 200,000 ₪ בלבד תוך שהוא מתחמק מתשלום יתרת חובו באמתלות שונות. עוד טוען התובע כי על אף שמפתחות הנכס נמסרו לנתבע במעמד החתימה על זיכרון הדברים, הסכים התובע לפנים משורת הדין לשאת בכל התשלומים השוטפים בעבור הנכס עד לסוף חודש 1/14. בהתאם לחישוב אשר נערך בידי התובע, המדובר בסך כולל של 12,331.28 ₪ בגין תשלומי חשמל, מים וארנונה. כן לטענתו, הוא נשא בתשלום השכירות לנכס עבור חודש 1/14 בסך 7,700 ₪. התובע טוען איפוא כי יתרת חובו של הנתבע, בניכוי הסכומים בגין ההוצאות השוטפות, בהתאם להסכמותיהם, עומדת על סך של 141,668.72 ₪. מכאן התביעה שלפני.

  3. לטענת הנתבע, התובע הציג לפניו מצג שווא לפיו הוא הבעלים או המחזיק של הנכס, בעוד שהתברר כי התובע שימש רק כמתווך בעסקה נשוא התביעה וסייע לבעלים הקודמים למכור את הזכיינות שלהם בנכס, בעבור עמלה. לטענתו, סכום התמורה הקבוע בזיכרון הדברים הוא 300,000 ₪ בלבד והוא כולל בתוכו את רכיב המע"מ.

  4. הנתבע טוען כי חובתו לשאת בתשלומים השוטפים בעבור הנכס, היא החל ממועד חתימתו על הסכם הזכיינות עם רשת "קפה קפה", החל מחודש 3/14. לטענת הנתבע, לאחר החתימה על זיכרון הדברים התברר לו כי התובע כלל לא החזיק בנכס, לא העביר את החזקה בנכס על שמו ולא היה בעל הזיכיון בנכס. עוד התברר לו, כי הוצא לנכס צו סגירה מאחר ובעל הזיכיון (שאינו התובע) הפעיל את העסק ללא רישיון עסק. הנתבע טוען כי דברים אלו הוסתרו מהתובע במשך הליך המשא ומתן וכן במעמד החתימה על זיכרון הדברים. לטענתו, התובע ניהל עמו את המשא ומתן בחוסר תום לב, תוך שהוא מציג לפניו מצגי שווא ומסמכים מזויפים. עוד טוען הנתבע כי בהתאם למוסכם בין הצדדים, התחייבות התובע לשאת בתשלום דמי השכירות וההוצאות השוטפות היא החל מחודש 1/14 עד ליום 1/3/14 ולכן על התובע להשיב לו כל תשלום ששילם הנתבע בעבור הנכס עד ליום 1/3/14.

  5. הנתבע טוען כי התובע אינו זכאי לתשלום יתרה כלשהי, זאת אל נוכח התשלומים בהם נשא הנתבע והנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה ממחדלי התובע. לטענת הנתבע, הצורך לטפל משפטית בצו הסגירה לנכס, הסב לו נזקים שונים לרבות סגירת העסק ליום אחד ופגיעה בתדמיתו ובשמו הטוב. עוד טוען הנתבע, כי לאחר החתימה על זיכרון הדברים התברר כי על הנכס רובצים חובות שונים והתובע הפר את התחייבותו בהתאם לזיכרון הדברים, לסלק חובות אלה.

  6. הנתבע טוען כי התובע לא הנפיק חשבונית מס כדין עבור התשלומים ששילם לתובע, מה שגרם לנתבע לנזק המתבטא בהפסד רכיב המע"מ לצורך ביצוע קיזוז מול רשויות המס. לטענתו דווקא התובע הוא שהפר את זיכרון הדברים ומשכך הוא זכאי להיפרע מהתובע, על דרך הקיזוז, מסכומים בהם נשא במקום התובע וכן פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממחדלי התובע כדלקמן: סך של 55,170 ₪ בעבור דמי שכירות, חשמל, ארנונה, מים ואינטרנט, סך של 110,117 ₪ בעבור הוצאות משפטיות, הפסד פדיון בגין סגירת העסק ליום אחד, פגיעה השמו הטוב, פגיעה במוניטין, עגמת נפש, טרחה, בזבוז זמן, הוצאות, הפסד אפשרות קיזוז מתאים לרכיב מע"מ וכן פיצוי בגין הפרת ההסכם. משכך טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה כנגדו.

     

    דיון:

    האם השתכלל זיכרון הדברים לכלל הסכם מחייב ומהו תוכן אותו הסכם ?

  7. על מנת שזיכרון דברים ייחשב חוזה מחייב עליו למלא אחר דרישותיו של חוק החוזים, כלומר על זיכרון הדברים להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה מחייב ולהיות מסוים דיו. במרוצת השנים, הקלה הפסיקה בדרישותיו של חוק החוזים וקבעה כי זיכרון דברים עשוי לענות על דרישת המסוימות גם כאשר הוא אינו כולל חלק מהפרטים המהותיים לעסקה ובלבד שפרטים אלה ניתנים להשלמה על פי דין או על פי הנוהג המקובל. בנוגע לדרישת גמירות הדעת נקבע כי זו נלמדת מן היחס בין זיכרון הדברים לבין החוזה המפורט העתיד להיחתם. ראה בע"א 9255/11, יוסף דניאל נ' הדסה ברלינסקי ואח' (ניתן ביום 11/08/2013).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ