אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ו' נ' מחיסן ואח'

ו' נ' מחיסן ואח'

תאריך פרסום : 06/06/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
4020-05-15
30/03/2016
בפני השופטת:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
תובע:
ש.ו.
נתבעים:
1. נאסר מחיסן
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה
 

 

1. לפני בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת החלטות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.

 

2. התובע יליד 13.3.58 נפגע בתאונת דרכים ביום 22.8.13. התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע נבדק ע"י ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מדרג ראשון (להלן: הוועדה הרפואית) קבעה לתובע נכות בשיעור 10% בתחום הנפשי ונכות בשיעור 5% בתחום האורתופדי בגין פגיעה בגב תחתון. התובע הגיש ערר על קביעת הוועדה הרפואית בתחום האורתופדי לפני הוועדה הרפואית לעררים (להלן: ועדת העררים). הערר נדחה.

 

3. לטענת הנתבעת מהחומר הרפואי עולה כי התובע כלל לא נפגע בגב תחתון בתאונה שכן בתיעוד הרפואי שנרשם סמוך לתאונה קיימת התייחסות לצוואר בלבד. תלונה לגבי הגב הופיעה רק ביום 20.10.13 כחודשיים לאחר התאונה. הנתבעת טוענת כי פער הזמנים בין מועד התאונה לתלונות התובע לגבי גבו מנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לפגיעה בגב. כמו כן הנתבעת מצביעה על כך שלפי בדיקות ההדמיה התובע סובל משינויים ניווניים בחוליות הגב, ממצאים אשר אינם קשורים לתאונה העשויים להסביר את הסיבה לנכותו במיוחד נוכח גילו. עוד טוענת הנתבעת כי בבדיקה הקלינית לא נמצאה הגבלה בגבו של התובע אולם בשל הכללים החלים עליה נמנעה ועדת העררים מלשנות את הקביעה. באשר לנכות הנפשית טוענת הנתבעת כי הוועדה הרפואית לא התייחסה למצבי לחץ ואירועים טראומטיים אחרים בעברו של התובע אשר עשויים להשפיע על מצבו הנפשי. זאת למרות שהתובע בעצמו ציין גורמים אלה במסגרת טיפול שקיבל לאחר התאונה. הנתבעת מציינת בהקשר זה כי התובע עבר אירוע מוחי בשנת 2002 וכי הוא ידוע כמי שסובל ממחלת לב איסכמית כרונית. התובע מתנגד לבקשה.

 

4. לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של ועדות המוסד לביטוח לאומי ובמכלול החומר שצורף לבקשת הנתבעת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

לא בנקל יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדות של המוסד הביטוח הלאומי לעניין דרגת נכות. היתר כאמור יינתן במקרים נדירים וחריגים בהם הדבר נדרש לצורך עשיית צדק. אחד המקרים בהם יתכן שבית המשפט ייאות ליתן היתר להביא ראיות לסתור הוא כאשר בהחלטת הוועדה הרפואית קיים חסר משמעותי כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו של הנפגע. איני סבורה כי המקרה דנן נכלל בגדר מקרים חריגים אלה. אפרט את נימוקיי.

 

5. אשר לנכות האורתופדית. מהתיעוד הרפואי אכן עולה כי הפעם הראשונה שהתובע התלונן על כאבי גב תחתון היה כחודשים לאחר התאונה. לפני כן תלונותיו התמקדו בעמוד השדרה הצווארי. ברם אין מחלוקת כי תלונותיו של התובע לגבי האברים בהם נפגע בתאונה והמועד בו התלונן על כך נפרשו בחומר הרפואי שעמד לפני הוועדות. אף צילומי ההדמיה היו בפני הוועדות וצוין על ידן כי נצפו שינויים ניווניים בגב. חרף האמור נקבעו לתובע נכות בגין הפגיעה בגבו. אף אם קיימת עמדה רפואית מקובלת לפיה חודשיים הוא משך זמן ארוך מידי לעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה, כנטען על ידי הנתבעת, עדיין כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. בענייננו, בהעדר אינדיקציה כי התובע סבל מכאבי גב תחתון לפני התאונה ובהינתן שהוועדות היו מודעות למכלול הנתונים הנ"ל, ובכלל זה לפער הזמנים בין התאונה למועד בו התלונן התובע על הפגיעה בגבו, איני סבורה כי מדובר במקרה חריג המצדיק היעתרות לבקשה.

 

6. אשר לנכות שנקבעה לתובע בתחום הנפשי. בפרוטוקול הוועדה הרפואית צוינה העובדה שהתובע עבר אירוע מוחי בשנת 2002 (עמוד 3 לפרוטוקול בפרק "ממצאים בבדיקת הועדה"). כמו כן בפרוטוקול נרשם כי "הפוסק (פסיכיאטר) עיין בתיעוד מכון מיטיב לטיפול בפסיכו טראומה" (עמוד 4 לפרוטוקול). בטופס הבדיקה הראשונית של המכון צוין כי התובע עבר אירוע מוחי וכן עבר כמה צנתורים. כמו כן נרשמו דבריה של אשתו מהן ניתן להבין כי גם לאירוע המוחי היתה השפעה על התובע, אם כי לטענתה התאונה הייתה הגורם הדומיננטי להידרדרות שחלה במצבו הנפשי מבחינה תפקודית (צוין על ידה כי לאחר האירוע המוחי התובע "תוך שנה חזר לתפקוד"). במצב דברים זה, כאשר מלוא המידע הונח לפני הוועדה הרפואית והאירוע המוחי התרחש 11 שנה לפני התאונה איני מוצאת כי קיימת עילה להיעתר לבקשה גם בעניין הנכות הנפשית שנקבעה לתובע. אוסיף כי העובדה שהתובע היה מיוצג על ידי עורך דין בהליך לפני ועדות המוסד לביטוח לאומי אינה מהווה, כשלעצמה, עילה להיעתר לבקשה.

 

7. התוצאה היא, שהבקשה נדחית. אדון בבקשה לפסיקת הוצאות, ככל שאתבקש לכך, במסגרת פסק הדין.

 

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ו, 30 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ