אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 40106-10-14 קובני נ' משטרת ישראל-תחנת כרמיאל

ת"א 40106-10-14 קובני נ' משטרת ישראל-תחנת כרמיאל

תאריך פרסום : 13/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
40106-10-14
10/05/2015
בפני סגן נשיאה:
אור אדם

- נגד -
תובע:
שמעון קובני
עו"ד ברוך בן-יוסף
נתבעת:
מדינת ישראל-משטרת ישראל
עו"ד רדואן בשאראת
החלטה
 

 

  1. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף.

  2. מדובר בתובענה שעניינה פיצוי כספי בסך 200,000 ₪, ע"פ פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), בגין טענה להתנהלות רשלנית מצד הנתבעת במספר אירועים, במסגרתם נהגה הנתבעת באכיפה בררנית או בהתנכלות מכוונת כלפי התובע. התובע טען כי בעקבות אירועים אלה, הגיע למצב של חוסר ביטחון לצאת מהבית ולהחזיק ברשותו כלב המתלווה אליו בכל זמן בו הוא יוצא מהבית בכדי למנוע מאזרחים לתקוף אותו.

  3. המבקשת טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף: ראשית, בשל היותה תביעה קנטרנית וטורדנית. הטענות המפורטות בכתב התביעה אינן מגלות עילה כלפי הנתבעת. האירועים המתוארים בכתב התביעה אינם אלא אירועים אזוטריים וזעומים, הנכנסים בגדר הגדרת סעיף 4 לפקודה, אשר אדם בר דעת בעל מזג רגיל לא היה מתלונן בגינם. גם אם נפגעה אחת מזכויותיו של התובע, הרי שלא הוכח כי המשטרה הפרה חובה כלשהי. שנית, טענה הנתבעת לחסינות המדינה בתביעות נזיקין מכוח סעיף 3 לחוק הנזיקיים האזרחיים (אחריות המדינה), תש"יב- ,1952 וסעיף 6 לפקודה, שעניינם "מעשה בתחום הרשאה חוקית". פעולתה של המשטרה במסגרת האירועים נשוא התובענה היא בתחום הרשאתה החוקית, תוך הפעלת סמכויותיה כדין, בסבירות ובזהירות הראויה כרשות חוקרת. המשטרה פועלת למען שלום הציבור ושלטון החוק. אין למדינה כל חבות ואחריות לתוצאת האירוע נשוא התביעה, בין באחריות ישירה ובין אחריות שלוחית, מכוח סעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש) תשכ"ט 1969. שלישית, טענה הנתבעת כעניין של מדיניות שיפוטית, יש לפעול בריסון בעת הטלת אחריות בנזיקין על המדינה. רביעית, נטען כי שעה שהתובע עותר לפסיקת פיצוי בגין אכיפה בררנית, הרי שמדובר בטענה במסגרת הליך פלילי, במקרים קיצוניים. דיני הנזיקין אינם מכירים בפיצוי כספי בגין טענה זו. חמישית, נטען להעדר יריבות ולמחדל שבאי צירוף המעוול העיקרי. עניינה של התובענה אירועים שנגרמו על ידי צדדים שלישיים, אשר מוכרים לתובע. התובע לא צירף אותם לכתב התביעה ובחר לתבוע את המדינה בלבד. שישית, נטען לאי מיצוי הליכים. התובע הלין בתביעתו על החלטת המשטרה לסגור את התיקים, אולם הוא לא הגיש ערר על החלטות אלו כזכותו בסעיפים 64 ו- 65 לחוק סדר הדין הפלילי. העדר מיצוי ההליך המנהלי שנקבע בחוק, והגשת תביעה נזיקית, משמעותה תקיפה עקיפה להחלטות המשטרה, דבר שאינו תקין. שביעית, נטען להתיישנות ולשיהוי בהגשת התובענה בחלוף כשבע שנים מאז האירוע הראשון וכן שיהוי לגבי יתר האירועים. הנתבעת שינתה את מצבה לרעה ונגרם לה נזק ראייתי כבד עקב שיהוי משמעותי זה.

  4. התובע התנגד לבקשה. לטענתו, סגירה שיטתית של תיקים והעדר טיפול בתלונות מקימים עילת תביעה. באשר לטענת החסינות, נטען שטענה זו יכולה לעמוד אם מדובר במקרה בודד, אולם כאן הטענה היא לשיטה גורפת, ומדיניות משפטית לא יכולה להכשיר שיטה פסולה של סגירת תיקים גורפת. התובע עומד על טענתו לאכיפה בררנית. באשר לטענה של העדר יריבות, נטען שברוב המקרים לא היו לתובע הפרטים הרלוונטיים של המעורבים. מדובר בפרטים המצויים בידי הנתבעת. עוד נטען שהתובע רואה בנתבעת כשמעוולת עיקרית. התובע מכחיש את הטענה כי לא מיצה את ההליכים העומדים לרשותו. התובע פנה אין ספור פעמים למצות את ההליכים עם עברייני התנועה שפגעו בו, אך ללא הועיל. התובע טען כי קיבל החלטת סגירה פורמאלית המאפשרת הגשת ערר, רק באחד בלבד מהמקרים המתוארים בתביעה, המקרה הראשון. באשר לטענת השיהוי, נטען שהתובע לא יכול היה להעלות טיעוניו בדבר שיטה הנהוגה בידי הנתבעת, אלא בחלוף שנים.

  5. בתשובה לתגובה חזרה הנתבעת על טיעוניה, והוסיפה כי אין מקום לתובענה בבית משפט זה, שכן באמצעותה מבקש התובע לתקוף את החלטות המשטרה לסגור את התיקים בדרך של "תקיפה עקיפה" ולא לפי המתווה שנקבע לכך בחסד"פ, כאשר לבית משפט במסלול המנהלי יוחדה סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית בנושאים האמורים בתקיפה ישירה.

     

     

    ההכרעה

  6. כבר בפתח ההחלטה אציין כי יש ממש בחלק מטענות הנתבעת, לפיהן התביעה איננה נקיה מספקות, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה על פניו, כי הסיכוי שתצלח ידו של התובע להוכיח את כל טענותיו, איננו נראה בשלב זה כסיכוי גבוה. עם זאת, ההלכה באשר לסילוק על הסף היא מצומצמת, ודי בסיכוי קלוש כדי לעבור את הסף הנדרש לשם דחיית בקשה מעין זו.

  7. סילוק על הסף הוא הליך חריג ויוצא דופן, אשר בתי המשפט קבעו כי יש לנקוט בו רק בנסיבות קיצוניות, בהן ברור על פניו כי אין שום סיכוי, ולו קלוש, לתביעה. נקבע לא אחת, כי זהו סעד קיצוני שבית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש. עוד הדגישה ההלכה הפסוקה, כי גם אם יש פגם בתביעה, הרי שאם ניתן לתקן את התובענה, עדיף להיעתר להליך כזה על פני סילוק על הסף (ר' רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, (2012) ; רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות נ' פרימיוס קלאס (2011) ; רע"א 410/11 סלאלום ואח' נ' ברדיצ'ב (3.10.2011)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ