אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 3999-06-14 פלוני נ' כספי ואח'

ת"א 3999-06-14 פלוני נ' כספי ואח'

תאריך פרסום : 12/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3999-06-14
05/01/2015
בפני השופטת:
מרים אילני

- נגד -
תובע:
פלוני
נתבעות:
1. רחל כספי
2. שומרה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

 

  1. לפניי בקשת הנתבעות לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, להתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), ולמנות מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו של התובע בתחום האורתופדיה, עקב התאונה, ככל שישנה.

     

  2. התובע, יליד 1965, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.11.12, אשר הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון (להלן: הוועדה מדרג ראשון) שהתכנסה ביום 9.3.14 קבעה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5% בעקבות התאונה. על החלטה זו הגישו הן התובע והן המל"ל ערר. הוועדה הרפואית לעררים (להלן: הוועדה לעררים) בהחלטתה מיום 29.4.14, דחתה את ערר המל"ל וקיבלה את ערר התובע וקבעה, כי יש להגדיל את שיעור נכותו הצמיתה של התובע ל- 10% בגין פגיעה בכתף שמאל.

     

  3. הנתבעות טוענות, כי קביעת הוועדה לעררים נגועה בפגם מהותי, מאחר והוועדה לעררים לא דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכתף שמאל לתאונה, חרף העובדה כי לא קיים תיעוד רפואי בנוגע לכתף בסמוך לתאונה, וכי תלונתו הראשונה של התובע אודות כתף שמאל נמסרה כחמישה וחצי חודשים לאחר התאונה. עוד נטען, כי הוועדה לעררים לא סיפקה הסבר לפער בין קביעתה, במסגרתה הוכפלו אחוזי נכותו של התובע, לבין קביעת הוועדה מדרג ראשון. לבסוף, טוענות הנתבעות כי העובדה שהתובע היה מיוצג בדיון מול הוועדה לעררים סיפקה לו יתרון לא הוגן על פני הנתבעת ובכך נגרם עיוות הצדק והדין.

     

  4. עוד טוענות הנתבעות, כי ועדת העררים שגתה בעצם קבלת ערר התובע מן הטעם שהוועדה מדרג ראשון טעתה בקביעת נכות באיבר שלא נפגע בתאונה. לגישת הנתבעות, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה מדרג ראשון וזו עשתה שימוש נכון בתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות מהעבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: תקנות המל"ל) בעניינו של התובע.

     

  5. התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי ועדת העררים קיבלה בצדק את הערר, שכן הוועדה מדרג ראשון טעתה בהחלטה בה צוין כי 5% נכות ניתנו בגין פגיעה במפרק. כמו-כן, טען התובע כי ועדת העררים דנה במסגרת הערר בסוגית הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכתף לתאונה ואף נימקה וביססה במסגרת החלטתה את הטעמים שעמדו בבסיס הקביעה להגדלת נכותו של התובע בעקבות התאונה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ