אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 39983-07-13 אמאר ואח' נ' מלח הארץ עתלית בע"מ ואח'

ת"א 39983-07-13 אמאר ואח' נ' מלח הארץ עתלית בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
39983-07-13
15/02/2015
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
תובעים:
1. עז' מכלוף אמאר
2. עז' חנה אמאר
3. דוד אמאר
4. ישראל אמאר
5. תמר מויאל
6. יהונתן אמאר

נתבעים:
1. מלח הארץ עתלית בע"מ
2. חב' להתיישבות היהודים פיקא
3. מינהל מקרקעי ישראל חיפה
4. רשם המקרקעין חיפה

החלטה

רקע:

1.התובעים הגישו כתב תביעה ליתן פסק דין הצהרתי לפיו לתובעים זכויות הבעלות או החכירה או חכירת משנה או בר רשות בלתי הדירה או דיירות מוגנת בדירה בת 6 חדרים בשטח של 180 מ"ר ועוד 1,305 מ"ר הצמודים לדירה ברח' המלח בעתלית, ולהורות לנתבעות לרשום את זכויותיהם. כמו כן התבקשו בכתב התביעה סעדים נוספים, כגון חשיפת כל מסמך בקשר לחלקה ופיצול סעדים. הנתבעות הגישו כתב הגנה, והוגשה גם תביעה שכנגד.

2.לפי כתב התביעה, זכותם של התובעים נובעת מכך שהם מחזיקים בנכס מאז 1951 והוריהם בנו תוספת של כ- 130 מ"ר. לטענתם, כחלק מתנאי העסקתו של אביהם במפעל המלח בעתלית, קיבלו זכות להתגורר ולרכוש זכות בדירה בשטח של כ- 50 מ"ר בכניסה למפעל ועוד שטח של 1,035 מ"ר הצמוד לדירה. לדברי התובעים, אביהם הבהיר להם שרכש את הזכויות מהנתבעת 2 במהלך שנות ה-50 ושילם לנתבעת 2 דמי חכירה עבור רכישת הזכויות. הבסיס לזכויות התובעים שנטען בכתב התביעה הוא החזקה בנכס, או הוספת עיקר דירת המגורים על חשבונם, או תשלום דמי החכירה לנתבעת 2 במהלך שנות ה- 50. הנתבעות מכחישות את הטענות העובדתיות האלה.

3.לאחר החלטה על הגשת תיקי מוצגים, הכוללים תצהירים, הגישו התובעים, בין היתר, מכתב שנטען שהוא של הנתבעת 1, שעליו רשום יום 12.11.59, ותוכנו הוא שהנתבעת 1 מאשרת ששולמה לה תמורה מלאה בגין דירת המגורים ששטחה הכולל 1.35 דונם, לרבות הסכם חכירה לתקופה של 99 שנה. הנתבעים טענו שמכתב זה הוא הרחבת חזית, שכן לא נטען מעולם ששולמו לנתבעת 1 כספים עבור הזכויות, וגם שהמכתב מזוייף. לפני הכרעה בשאלה אם המכתב הוא הרחבת חזית, מצאתי שיש להכריע בשאלה אם המכתב אותנטי ולא מזויף. קבעתי בהחלטתי מיום 2.10.14 שמיעת ראיות "בשאלת האותנטיות של המסמך הנחזה להיות מיום 12.11.59". לא הגבלתי את הצדדים בהגשת ראיות, והם הביאו את כל הראיות שמצאו לנכון להביא בשאלה זו. עתה, הגיעה השעה להכריע בשאלה זו, לאור הראיות וסיכומי טענות הצדדים.

המסמך והקביעות הנדרשות לבחינת אותנטיות המסמך

4.אני דוחה את טענת התובעים, שהנטל להוכיח את היות המסמך מזוייף ולא אותנטי מוטל על הנתבעים. הנטל מוטל עליהם גם מכיוון שהם התובעים, ו"המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ נ' הועדה המקומית פ"ד מו (4) 642). אפילו לא היו התובעים אלה המסתמכים על אמיתות המסמך, הנטל להוכיח את אותנטיות המסמך שנטען שהוא מזוייף, מוטל על המבקש להסתמך עליו, דהיינו על התובעים (ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' אבו סאלח פ"ד נ (1) 507, ע"א 8752/07 בנק לאומי נ' עזבון הורוביץ, ועוד רבים). אני ער לפסק הדין שציטט ב"כ התובעים בע"א 7465/11 לפיו כשאחד הצדדים להליך מעלה טענת מירמה או זיוף, עליו נטל השכנוע, גם אם הוא נתבע, אבל פסק הדין עסק רק בטענת מירמה ולא בזיוף, וכך גם פסקי הדין עליהם הסתמך. למעשה, השאלה לא רלבנטית במקרה זה, משום שההכרעה לא תתקבל לפי נטל הראיה או השכנוע. על מנת לקבוע שהמסמך אותנטי ולא מזוייף, יש לעסוק בין היתר בשאלות אלו: גיל הנייר; גיל הדיו; אמיתות הדפוס; אמיתות החתימה; תוכן המסמך מבחינה צורנית; נסיבות מציאת המסמך. לא תמיד כל השאלות האלה שנויות במחלוקת, כפי שנראה גם במקרה שלפני, אבל יש להביא ראיות בשאלות השנויות במחלוקת, והנטל מוטל על התובעים להביא ראיות ולשכנע בכל אחד ממרכיבים אלה של ההכרעה בדבר אותנטיות המסמך. זהו צילום המסמך השנוי במחלוקת:

תמונה 2

חוות דעת מקורית יצחק חגג

5.התובעים הגישו את חוות דעתו של מר יצחק חגג מיום 24.8.14, ת/1, בה נאמר שהבדיקה המבוקשת היא אותנטיות המסמך השנוי במחלוקת הנושא תאריך 12.11.59. מר חגג בדק ומצא שמבחינת גיל הנייר והתאמתו ל- 1959, קיימת הצהבה טבעית; חתכים המאפיינים נייר ישן; חוסר חדות בשני הנקבים מימין למסמך; התפוררות סיבי הנייר סביב לנקבים; איבוד הגוון הלבן והברק שהיה במקור; העדר ממצאים העשויים להצביע על התיישנות מלאכותית. מבחינת הדפוס, נבדק הדפוס בהגדלה מיקרוסקופית ונמצאו סימנים מובהקים של התיישנות חלקי אותיות; אבדן גוון הדפוס משחור ללבן כתוצאה מהתיישנות; אבדן גוון הדפוס השחור לדפוס אותיות שהגוון השחור שלהם נמחק לסירוגין; האותיות המודפסות איבדו את הבדק ואת הגוון השחור הטבעי של ההדפסה; גם הכיתוב בחלק התחתון איבד את ברק ההדפסה. על פי ממצאים אלה, הסיק מר חגג את המסקנה, שקיימת סבירות גבוהה, בין 90-100% שהמסמך שבמחלוקת הוא אותנטי ומתאים לשנת 1959, ואין למר חגג כל ספק שמדובר במסמך אותנטי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ