אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.מ. נ' מינבצקי ואח'

א.מ. נ' מינבצקי ואח'

תאריך פרסום : 09/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
39898-12-12
01/11/2016
בפני השופט הבכיר :
ירון בשן

- נגד -
תובע:
ב.א.מ.
נתבעים:
1. קלמנט מינבצקי
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

 

1. זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, בגין נזק גוף שנגרם לתובע בתאונת דרכים ביום 24.1.12 הצדדים חלוקים רק בנוגע לגובה הנזק.

 

2. האורתופד פרופ' דודקביץ', חיווה דעתו בעניינו של התובע ומצא שנותרה לו נכות בשיעור 24%: נכות בשיעור 20% בשל מצב לאחר חבלה בברך שמאל המלווה בפגיעה בסהרון הצדדי שמלווה בכאבים, נעילות של הברך וסימנים חיוביים במבחנים בבדיקה גופנית (רגישות לטרלית, מקמרי ואפלי). נכות בשיעור 5% בשל כאבים נימול ורגישות בכף רגל שמאל כתוצאה משברים בבסיסי מסרקים 2-4 בכף רגל שמאל. לדעתו סבל התובע גם מנכות זמנית במשך חמישה חודשים אחרי התאונה – 100% במשך שלושה חודשים ו- 50% במשך חודשיים נוספים.

 

3. הנתבעים לא חלקו על הנכות שנותרה בכף רגלו של התובע שהוכרה גם על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), אך חלקו על קביעת נכות בברך שכן אין תיעוד רפואי לפגיעה בברך בתאונה. התובע ביקר אצל רופאים בלווית בת-זוגו דאז (שיודעת עברית), אך אין כל תיעוד לתלונות שלו על פגיעה בברך. לדעתם, הוא נתן בענין זה כמה וכמה הסברים סותרים. הם אף סבורים שדרגת הנכות שנקבעה מוגזמת, שכן אין ראיה לקיומן של "נעילות" בברך – בענין זה סמך המומחה על דברי התובע לבדם – ובהעדר "נעילות" יש לקבוע על המצב בברך רק 10% נכות. מכיוון שקביעת דרגת הנכות מבוססת במידה רבה על מהימנות התובע, תקפו אותה הנתבעים ולדעתם עדותו אינה ראויה לאמון.

 

4. מחקירתו של  פרופ' דודקביץ' עלה שהסעיף שעליו הסתמך משקף ביטוי קליני של נעילות בברך. בבדיקה לא נראתה נעילה אנטומית, אך המצב שהוא ראה מתאים לתלונה ששמע שמדי פעם יש  נעילה ואשר לה היה מוכן להאמין. הוא אישר שאכן, אין תיעוד רפואי על פגיעה בברך שמאל, ואף לא על תלונות של התובע, אלא שתיאורו של התובע את התאונה וסיפורו אודות מגבלותיו מתיישבים היטב עם הממצאים האנטומיים ועם תוצאות הבדיקה הקלינית. המומחה הסביר שהתובע סבל מפגיעה בעת שמכונית דרסה את כף רגלו בעת שהלך. הדינמיקה של פגיעה כזאת עלולה להיות כרוכה גם במכה צידית או בפגיעה עקיפה בחלק גבוה יותר של הרגל – וכרוכה גם בחבלה סיבובית לברך, בעת שכף הרגל מרותקת למקומה על ידי המכונית הדורסת ושאר הגוף נמצא בתנועה כלשהי. המומחה הסביר שבהחלט יתכן שלא נראו סימני פגיעה בברך בבדיקה בבית-החולים.

 

5. התובע אינו דובר עברית. גביית עדותו – גם בעזרת מתורגמנית מקצועית – היתה לא פשוטה. בעת שנבדק על-ידי רופאים נעזר במי שהיתה אז בת–זוגו או בחבר, שיכולתם לתרגם בוודאי פחות מקצועית משל מי שתרגמה את דבריו בבית-המשפט. סביר שיכולתו לספר להם את פרטי הפגיעה היתה מוגבלת למדי. יתכן שלא כל פרטי עדותו בענין זה מדוייקים ויתכן שלא פנה בתלונה מסיבות אחרות שאינן ידועות. בדרך כלל נהוג לייחס משקל רב לתיעוד הרפואי, אך בנסיבות שכאלה, דומה שיש להתייחס לחסר בתיעוד בהרבה זהירות. אין לשלול את האפשרות שהתיעוד לא יהיה מקיף כפי שצפוי היה להיות אילו היה מדובר באדם שיש לו תקשורת מילולית טובה עם רופאיו. לצד זה, בתיעוד הרפואי יש אינדיקציה לכך שהתובע נפגע לא רק בכף רגלו, אלא גם במפלס גבוה יותר. מיד אחרי התאונה צוין שהוא סובל מכאבים בקרסול שמאל, נערכה לו בדיקת CT של השוק ונרשם באנגלית שהוא סובל left leg pain (ולא כפי שהיה נרשם אילו סבל מכאב רק בכף הרגל - left foot pain).

 

6. לאור זאת, טוב עשה פרופ' דודקביץ' ששם את הדגש על ניסיון להבין את מנגנון הפגיעה. עדות התובע התאימה לחלוטין להסברו של המומחה. הוא סיפר שקודם קיבל מכה בברך משמאל, אז עלה הגלגל על כף הרגל ואז הוא כולו נפל ימינה. הוא הדגים את המנגנון באופן ספונטני בתנועות מאוד קולחות וללא כל היסוס, תוך שהדגים את בהלתו בעת שנפגע ואת נפילתו הסיבובית הצידה. אף שבתצהירו לא הסביר התובע את פרטי מנגנון הפגיעה בו, עצם העובדה שהוסיף בעדותו פרטים על מה שמסר בתצהיר אינה "הרחבת חזית" אסורה. ממילא, את ההדגמה הויזואלית, לא יכול היה לערוך בתצהיר. רצף הדברים, הקשרם ונימתם היו משכנעים מאד וניכרו כדברי אמת. אני מאמין לתובע.

 

7. פרופ' דודקביץ' נהג בצורה הראויה לשבח ולא לגנאי, כאשר העמיד את העיקר לא על הניירת הרפואית (כפי שכנראה נעשה במל"ל) שלעתים באמת אינה חזות הכל, אלא על ניסיון להבין מהנבדק את המכניזם של התאונה ולהתאימו לממצאים הגופניים. פרופ' דודקביץ' מצא את התובע מהימן בבדיקתו וניסה להבין מה קרה לו. התנהגותו כמומחה היתה מאד אנושית והסבריו הגיוניים. איני סבור שיש ממש בביקורתם של הנתבעים ואני מקבל את מסקנותיו.

 

8. הצדדים חלוקים מאד בהערכת משמעות נזקו של התובע. בעוד שהוא טוען שנפגע מאד בתפקודו ומבקש שנכותו התפקודית תוערך ב- 50%, סבורים הנתבעים שהפציעה הותירה לתובע רק נכות בשיעור 5% שמשמעותה התפקודית זניחה. הם מצביעים על כך שהיקפי שתי הברכיים זהים – מה שמעיד על שימוש פחות או יותר זהה בשתי הרגליים. אודה, שלא ברורה לי ציפיית הנתבעים, שמי שסובל מפגיעה ברגל אחת "ישתמש" בה פחות משהוא משתמש ברגל האחרת. בניגוד לפגיעה ביד, שבה ניתן להעביר פעילות מיד פגועה ליד בריאה, מי שממשיך ללכת על שתיים, משתמש כנראה בשתי רגליו במידה דומה.

 

9. התובע נולד בקובה ב – 30.3.1961. הוא השלים לימודים תיכוניים ואין לו מקצוע. בשנת 1998 הגיע לארץ, לפני הזמנת חברים. הוא התחתן עם אזרחית ישראל בנישואי פרגוואי. כשנפצע היה בהליכים להסדרת מעמדו בישראל, אלא שהיא עזבה את ישראל ונסעה לארה"ב, ושם היא נמצאת תקופה ארוכה. התובע טען שהיא נסעה לארה"ב לטיפולי פוריות (שלא הצליחו בארץ) והם לא התגרשו מעולם. בני משפחתה בישראל שומרים עמו על קשר ומנסים לסייע לו. בעת מגוריו הממושכים בישראל עבד התובע בניקיון וכעובד משק בית אצל אנשים שונים. רבים מהם דיווחו על העסקתו לביטוח הלאומי. בהעדרה של בת-זוגו, התערער מעמדו המשפטי של התובע בישראל. הוא עומד בפני גירוש שאותו הוא מנסה למנוע בהליכים משפטיים. התובע הסביר את סיכוניה של חזרה לקובה והצדדים טוענים לנזקיו תוך מחלוקת קשה בשאלה לפי איזה מדד יש להעריך את פוטנציאל השתכרותו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ