אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 3986-04-14 חתוקה נ' אסא

ת"א 3986-04-14 חתוקה נ' אסא

תאריך פרסום : 15/12/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3986-04-14
10/12/2015
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
שלום חתוקה
נתבעים:
יצחק אסא
פסק דין
 

 

1. זוהי תביעה כספית על סך 408,633 ₪ שהגיש התובע נ' עזבונו של יצחק אסא שנפטר בשנת 2012, (להלן: "המנוח"). התביעה הוגשה באמצעות מנהל העיזבון ובה עותר התובע לחייב את עיזבון המנוח, באמצעות מנהל העיזבון, להשיב לו 20,000$ לפי שערם היציג ביום 14.6.85 העומדים ביום הגשת התביעה על 817,266 ₪, (להלן: "החוב"), אך לצרכי אגרה מוגשת התביעה על סך 408,633 ₪ בלבד.

תמצית טענות התובע

2. לטענת התובע, המנוח הודה בקיום החוב והפקיד בידי התובע התחייבות כתובה לתשלומו. לאורך השנים לא התעקש התובע על פירעון החוב, מפאת מצבו הכלכלי הקשה של המנוח ויחסי העבודה והחברות הטובים ששררו ביניהם. עתה, משנפטר המנוח, עותר התובע לחייב את עזבונו, באמצעות מנהל העיזבון, להשבת ההלוואה.

לטענת התובע, מקור החוב הינו בתביעה שהגיש בן דודו של התובע - גיל גדליה, שעבד באותה עת אצל המנוח, (להלן: "גיל"), כנגד המנוח. באותו שלב המנוח לא חב כספים לתובע ולאחרון לא היה לא כל קשר לחוב של התובע לגדליה. ביום 21.11.83 נחתם בין המנוח לגיל הסכם פשרה לסילוק תביעה שהגיש גיל נגד המנוח ובו נקבע שעל המנוח לשלם לגיל 31,000$. לתובע לא הייתה יכולת כלכלית לשלם לגיל את החוב והתובע, שהיה חבר של המנוח, הסכים לבקשתו, לשלם חלק מחוב המנוח לגיל עפ"י הסכם הפשרה, כמפורט בנספח ב' להסכם הפשרה. התובע קיבל מהמנוח התחייבות להחזיר לו את הסכום ששילם לגיל כאשר יתאפשר לו.

3. בהתאם לנספח ב' להסכם הפשרה בין המנוח לגיל שילם התובע על חשבון חובו של המנוח לגיל, המנוח כדלקמן:

התובע העביר לגיל מחצית מזכויותיו בחנות ברח' חזון איש בראשל"צ בשווי 15,000$, מחל לגיל על חוב בסך 2,500$ על חשבון חובו של המנוח, ושילם לגיל 2,500$. בסה"כ שילם התובע לגיל ע"ח חובו של המנוח סך 20,000$ הוא החוב נשוא תביעה זו. את יתרת חובו של המנוח לגיל התחייב המנוח לשלם לגיל ב – 4 תשלומים לא יאוחר מיום 20.3.84. ביום 20.7.84 רשם גיל כתב סילוקין, המאשר קבלת כספים מהתובע ע"ח חובו של המנוח. אביו של התובע (שהוא דודו של גיל) סייע בשמירת זכויות התובע ולכן מצוין שמו בכתב הסילוקין.

4. ביום 14.6.84 נחתם בין המנוח לתובע הסכם, בו נקבע הסדר התשלומים שהמנוח ישלם לתובע את החוב בסך של 20,000$ בשקלים בשווים לפי שערו היציג של הדולר ביום התשלום ולא יאוחר מיום 14.6.85. עוד נקבע, שככל שהחוב לא ישולם עד למועד זה יהיה על המנוח להעביר לתובע את מחצית מזכויות הבעלות הקיימות לו במשרד ברחוב ציקלג בת"א עד ליום 15.6.85, וזאת על חשבון החוב או במקומו. לטענת התובע, בעת הגשת התביעה עמד החוב על 817,266.87 ₪ ולחילופין זכאי התובע למחצית זכויות המנוח בנכס ברחוב ציקלג 12 תל אביב.

5. טוען התובע שהמנוח לא שילם את חובו, אך בשל יחסי ידידות בניהם לא עמד התובע על קיום ההסכם והניח למנוח לשלם את החוב בהתאם ליכולתו הכלכלית. בשנת 1997, ולאחר שהמנוח לא קיים את הוראות ההסכם, ביקש התובע לעגן את החוב במסמך חתום חדש, שיכלול גם חובותיו האחרים של המנוח כלפיו שהצטברו במרוצת השנים. לטענת התובע, למנוח חוב נוסף כלפיו בזכויות במקרקעין באזור קיבוץ נגבה ובמועצה המקומית גו'ליס, שבגינם מתכוון להגיש תביעה נוספת.

לטענת התובע, בחודש פברואר 1987 לאחר פגישות בין התובע למנוח הוכנה טיוטת הסכם שמגדירה את ההתחשבנות בניהם, שעניינה העברת סך של 100,000 $ לתובע תוך 50 חודשים. טיוטה זו לא נחתמה, אך לטענת התובע, היא מוכיחה את עצם קיום החוב בסך של 100,000 $, לפי הודאה מפורשת של המנוח. טיוטת הסכם זו הוכנה על ידי בתו של המנוח עו"ד מאיה הרצברג אלון, על פי הוראות המנוח ובנוכחות התובע. בתו של המנוח, עו"ד מאיה הרצברג אלון הייתה שותפה לכל מגעיו של התובע עם המנוח ולגרסת התובע אף גרמה במכוון לסחבת בתשלום החוב. התובע טוען שההסכם לא נחתם, כיוון שהתובע דרש יותר ממה שבתו של המנוח רשמה בטיוטה, בעוד שהיא הכינה את הטיוטה על פי שיקול דעתה, ולא רשמה בה את האדמות שהגיעו לו . בתו של המנוח גם הזמינה את התובע למשרדה לחתום על ויתור זכויות באגודות שיקמה ואקליפטוס והתובע אף פנה אליה במשך השנים כדי שהמנוח יפרע את חובו.

6. מכיוון שהמנוח לא שילם את חובו לפי דרישת התובע, הוא חתם ביום 5.8.03 על הודאה המאשרת שקיימים לו חובות כלפי התובע, בנוסף להודעה בדבר חובותיו האחרים כלפי התובע והצהיר שבשנת 1983 התובע הלווה לו 20,000$ שלא הוחזרו והוא חייב סכום זה. הוסכם בין השניים שכאשר יתאפשר למנוח הם יגיעו להסכם פשרה כספי לסיום העניין. המסמך נחתם ביום 5.8.2003 בפני בתו של המנוח – עו"ד מאיה הרצברג אלון, שאף חתמה עליו ואישרה את תוקפו וגם התובע היה עד לחתימת המסמך הזה בביתה של עו"ד הרצברג אלון.

לטענת התובע, כל אלה מוכיחים שהמנוח חייב לו סכומים אלו, ושלאור יחסי החברות ההדוקים ביניהם, התובע אפשר למנוח לשלם את החוב כאשר יתאפשר לו. לטענתו, המנוח לכל אורך הדרך הביע את רצונו לשלם את חובו שיתאפשר לו כלכלית, אך נפטר מבלי שעשה זאת ותמיד נהג להרגיע את התובע בכך שכתב בצוואתו את זכויותיו של התובע. לטענת התובע גם בתו של התובע אישרה בפניו שאין לו מה לדאוג לתשלום החוב.

7. לאחר פטירתו של המנוח פנה התובע לבתו ביום 27.6.12 כדי לקדם בהסדר החוב אך זו התעלמה ממנו והסתבר לו שהיא ביקשה למנות את עו"ד אליגולה כמנהל עיזבון המנוח. ב"כ התובע שלח למנהל העיזבון של המנוח את מסמכי החוב והם נפגשו ולבסוף, כך התובע, מנהל התובע החל לגרור רגלים בנושא ולא ענה למכתביו.

 

תמצית טענות ההגנה:

8. יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות החוב, שלטענת התובע נוצר בשנת 1984 והתביעה הוגשה לאחר כ- 30 שנה. הסכומים נמסרו לגיל ע"י אביו של התובע ולא התובע, והמסמך, שלטענת התובע נחתם על ידי המנוח בשנת 2003, קובע כי החוב ישולם אם יתאפשר למנוח. מאז עברו עוד 11 שנים מה שמצביע שהתובע ויתר על זכות גביית החוב. בשנים הרבות שהמתין גרם התובע לעיזבון נזק ראייתי כאשר לשיטתו כבר בשנת 2003 היו בידיו כל המסמכים להגשת התביעה. תפקידו של מנהל העיזבון לפעול לטובת העיזבון ושמירה על זכויותיו ואינו יכול לבדוק מה שארע לפני שנים רבות. טענת התובע שהוא שילם כספים לגדליה על חשבון חובו של המנוח באמצעות אביו של התובע, אינה הגיונית, כך גם המסמך שלכאורה חתם המנוח ביום 14.6.84 מדבר בלשון עבר על כספים ששולמו לאביו של התובע.

9. בנוסף, מכחיש מנהל העיזבון את סכום התביעה, כיוון שלשיטתו גם אם התובע זכאי לכספים משנת 2003, אינו זכאי להצמדה וריבית כיוון שמדובר ב- 20,000$ משנת 1984, כאשר במסמך משנת 2003 כתוב שהחוב הוא ,20,000$ ויוחזר אם וכאשר יתאפשר למנוח, לכן לכל היותר החוב הינו 20,000 $

 

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ