אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 39737-01-12 סדלינסקי ואח' נ' מילינגר ואח'

ת"א 39737-01-12 סדלינסקי ואח' נ' מילינגר ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
39737-01-12
23/02/2015
בפני השופטת:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
התובע:
דוד אילן סדלינסקי
הנתבעים:
1. רונן מילינגר
2. אלון מילינגר

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים על הפרת חוזה ולהשבת השקעות.

התובע הינו קבלן אינסטלציה במקצועו.

הנתבעים הינם אחים, חברים של בנו של התובע, שבשנת 2005 רצו לפתוח מסעדה אסיאתית במתחם יכין סנטר בפתח-תקוה (להלן: העסק).

הנתבעים, שהיו אותה עת צעירים ללא הון עצמי, ביקשו לגייס משקיע למימון הוצאות הקמת העסק ותפעולו, ועל רקע זה נוצר הקשר עם התובע.

ביום 4.9.05 נחתם בין התובע לבין הנתבעים הסכם ייסוד שותפות/חברה (להלן: ההסכם), שמטרתו הסדרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לגבי התנאים להשקעתו של התובע בהקמת המסעדה, השקעתם של הנתבעים ואופן הפעלת העסק. ההסכם נערך במשרדו של עו"ד דוד שלום, אשר שימש אותה עת כבא כח הנתבעים. בקליפת אגוז, הסכמת הצדדים היתה כי התובע ישקיע שליש מההון ההתחלתי שיגוייס לצורך הקמת המסעדה, והנתבעים את ה-2/3 הנותרים, כהלוואת בעלים, כאשר הוסכם בין הצדדים כי הסכום הכולל של ההשקעה לא יעלה על 600,000 ש"ח. הוסכם כי רווחי העסק יחולקו בשלושה חלקים שווים בין הצדדים. כן הוסכם, כי ניהול העסק יהיה מסור לנתבע 1 בלבד (להלן: רונן) – ראו סעיף 5.1, 5.2 להסכם. הצדדים הסכימו כי בעתיד תוקם על ידם חברה ועד להקמתה ינוהל העסק במתכונת של שותפות, כאשר כל ההחלטות יתקבלו ברוב רגיל.

הצדדים פעלו במשותף והקימו את המסעדה, תוך פרק זמן של כארבעה חודשים, אך ימים ספורים לאחר פתיחתה להרצה, בינואר 2006, הביע התובע אי שביעות רצון מאופן התנהלות העסק מהפן המקצועי והציע לשכור מנהל מקצועי על חשבונו, שילמד את הנתבעים איך להפעיל את המסעדה באופן מקצועי. הנתבעים, שניהלו את העסק בעצמם, סרבו לכך. הנתבע חשש שהשקעתו תרד לטמיון והבין כי נוכח היות הנתבעים שניים והוא – אחד, תמיד יהיה להם רוב בקבלת ההחלטות (כפי שקובע ההסכם), ועל כן ביקש לסיים את השותפות המתוכננת בעסק והציע כי אחד הצדדים יקנה את חלקו של השני בדרך של התמחרות (BMBY) (סעיף 46 לתצהיר התובע). הצדדים לא הגיעו לעמק השווה והחלה ביניהם מערכת של התדיינויות משפטיות בערכאות.

ההליך המשפטי הקודם בין הצדדים

התובע הגיש בבית המשפט המחוזי בת"א (ת"א 2711/06) תביעה לפירוק שותפות, בו העלה את הטענות העובדתיות שהועלו בפני וכן טענות נוספות. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' פלפל) קבע, כי הפלוגתא המרכזית שבין הצדדים היא, האם בכלל התקיימה ביניהם שותפות.

בדונו בכך, לאחר שמיעת הראיות, בית המשפט המחוזי קבע את הממצאים העובדתיים הבאים, המהווים השתק פלוגתא בין הצדדים בנקודות אלה:

"המסקנות העולות לאור מכלול הראיות שנפרשו בפני בית המשפט בשאלת קיומה של שותפות בין הצדדים הן כדלקמן: (...)

- אין חולק שהצדדים להליך דנן התקשרו ביניהם בהסכם בו נעשה שימוש מפורש במונח "שותפות", בכותרת ההסכם, כשבסעיף 1.2 לו נקבע שעד להקמת החברה, יופעל העסק במתכונת של שותפות.

- בהתאם להלכה הפסוקה, "כלל הוא שלענין קיומה של שותפות, מכריע תוכנה של ההתקשרות ולא המונחים שבהם השתמשו הצדדים" (ר' עניין קן תור בעמ' 248).

- כעולה ממתכונת ההתקשרות שסוכמה בין הצדדים, נמסר הניהול השוטף של העסק לידיו של הנתבע 1 באופן בלעדי, כך שהפרמטר שנקבע בפסיקה כאחת האינדיקציות לקיומה של שותפות, בדמות מתן זכות שווה לצדדים בניהול העסק, אינו מתקיים במקרה דנן.

- מתכונת התקשרות זו עולה בקנה אחד עם עדות התובע לפיה אין לו ידע כלשהו בתחום המסעדנות, ולא היתה לו כוונה להיות שותף בניהול המסעדה.

- העסק נרשם על שם הנתבע 1 בלבד אצל רשויות המע"מ, וכן אצל עיריית פתח-תקווה. כמו כן, חוזה השכירות בגין המבנה בו הוקם העסק, נחתם על ידי הנתבע 1 בלבד, כשוכר, וגם חשבון הבנק של העסק התנהל על שמו. אפילו אצא מנקודת הנחה, שהדבר היה למורת רוחו של התובע, אזי ברי וברי שהיתה כאן סטיה מכוונת השותפות המקורית והנימוקים הפורמאליים שניתנו לכך על ידי הנתבעים, היו פורמאליים מכיוון שייעוץ נכון היה יכול לפתור שאלה זו. מכאן, שגם הפרמטרים של השתתפות הצדדים בהחזקה של העסק והצגתם כלפי הציבור כשותפים, - אינם מתקיימים במקרה דנן.

- בהתאם לסיכום בין הצדדים, כל אחד מהם היה אמור להשקיע שליש מהמימון הנדרש לצורך הקמת העסק ותפעולו ולקבל, בתמורה להשקעה, שליש מרווחי העסק. כמו כן, הוסכם שתינתן זכות משיכת כספים מחשבון הבנק של העסק, לתובע ולנתבע 1 ביחד.

כעולה מהראיות, התובע אמנם השקיע סכומי כסף ניכרים בעסק, באמצעות תשלומים ששילם לנותני שירותים שונים, והנתבעים אישרו זאת במפורש בתצהיריהם (סע' 27 סיפא ל-נ/3, נ/5); כך עולה גם מתמליל השיחה המוקלטת בין התובע ובנו לבין הנתבע 1.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ