אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 39158-05-16 שואהנה ואח' נ' שואהנה ואח'

ת"א 39158-05-16 שואהנה ואח' נ' שואהנה ואח'

תאריך פרסום : 19/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
39158-05-16
13/06/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
המבקשים:
1. עזבון המנוח עבד חוסין שואהנה :בסאם שואהנה
2. פאיק שואהנה
3. חוסין שואהנה
4. מוופק שואהנה
5. עאיש שואהנה
6. עלי שואהנה

המשיבים:
1. חוסין שואהנה
2. מדינת ישראל

החלטה
 

 

המבקשים, יורשי עזבון המנוח עבד חוסין שואהנה, הגישו תובענה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו השטח נשוא פסק הדין מיום 31.3.16 בתיק אזרחי 61596-11-16 (צריך להיות 61596-11-14) בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, "הינו שטח במושע השייך למשפחת שואהנה", וכן כי התשריט ו/או התוכנית שצורפה לפסק הדין מיום 18.3.66 בתיק אזרחי 2406/64 בבית משפט השלום בעכו הינה ברת תוקף, ועל הצדדים לפעול על פיה, וניתנת בזאת זכות מעבר לתובעים בהתאם לתוכנית.

 

בגדר תובענה זו, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני, שאינו עוסק בכל הסעדים המתבקשים בתובענה העיקרית, אלא רק אוסר על המשיב 2, לרשום את פסק הדין מיום 31.3.16, לפיו נקבע כי המשיב 1 הוא הבעלים של חלקה 10 בגוש 21053.

 

פסק הדין הנדון עסק בתביעות סותרות שהוגשו בנוגע לקרקע המצויה באזור השטח הבנוי של הישוב סח'נין, כחלק מגוש 73010. בהליכי ההסדר קיבלה הקרקע מספר חלקה 10 בגוש 21053, ומדובר בחלקה בשטח של כ-460 מ"ר, כאשר התובעת באותו פסק דין היא עיריית סח'נין, והנתבע (המשיב 1) הוא תושב סח'נין המחזיק בזכויות בחלקה הסמוכה לחלקת המריבה, אשר טען בפני בית המשפט באותו הליך, שקיבל בירושה את הבית הסמוך ואת המגרש הגובל מצד צפוני. התובעת באותו הליך, עיריית סח'נין טענה שעל פי הטענות בבית משפט השלום בעכו, שבו היה המשיב 1 חלק מההליכים, נטען שהקרקע שבמחלוקת היא בבעלות משותפת מושאע למשפחת שואהנה. עיריית סח'נין טענה כי מדובר בשטח ציבורי פתוח שלנתבע לא היו מעולם זכויות בו. לאחר דיון הכריע בית המשפט המחוזי (השופט דניאל פיש), שהמשיב 1 הוא הבעלים של החלקה והורה ללישכת הרישום לרשום את זכויותיו בהתאם.

 

אין חולק, שהמבקשים לא היו צד להליכים בפני בית המשפט המחוזי שקבע את הבעלות. השאלה היא אם הדרך הנכונה לתקוף פסק דין שהמבקשים לא היו צד לו היא פתיחת תובענה חדשה כנגד פסק דין סופי, או הגשת בקשה במסגרת אותו הליך שהמבקשים לא היו צד לו. אשאיר שאלה זו ב-'צריך עיון'.

 

על פי תקנה 362 רשאי בית המשפט ליתן את הסעד הזמני המבוקש, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה, ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש". בגדר דרישה זו, נדרשו המבקשים להגיש את הראיות לכך שהם זכאים לבעלות במקרקעין הנדונים בתובענה, להבדיל מהחזקה במקרקעין, כולל ראיות על דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין, שהם תנאי לתוקף עיסקאות על פי סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).

 

המבקשים הגישו מסמכים בהתאם להחלטה. המסמך הראשון הוא תשריט שנערך בשנת 1998. על פי תשריט זה, המקרקעין נשוא הדיון מסומנים כ-ב' ומופיע הכיתוב "מגרש בבעלות חוסין שואהנה". חוסין שואהנה הוא המשיב 1. אני דוחה את טענת המבקשים, שהתשריט הזה בא רק לתאר את המקרקעין נשוא הדיון. כעולה ממנו, הוא בא לתאר גם שהמקרקעין נשוא הדיון הם בבעלות המשיב 1. יכול להיות שהתוצאה הסופית תהיה שונה, אבל על בסיס הראיות הקיימות בפניי, כבר משנת 98' הוכר המגרש כשייך למשיב 1.

 

לטענת ב"כ המבקשים, זכותם של המבקשים נסמכת על מסמך ו' שצורף לכתב התביעה שעליו כך נטען חתומים נכבדי משפחת שואהנה, לפיו הם טוענים ומודיעים שהחלק נשוא כתב התביעה הוא בבעלות משפחת שואהנה ואסור למי מהמשפחה להתנהג בחלק הזה כל מנהג לרבות מכירה, השכרה ועוד, וניתנת זכות מעבר ברוחב 3 מטרים לכל השכנים בשכונה לעבור לבתיהם. בני משפחת שואהנה אינם יכולים לבסס את בעלותם במקרקעין על כך שהם אומרים שהם הבעלים של המקרקעין. יש צורך בראיות מהימנות יותר לכך שהם אכן הבעלים של המקרקעין ולא אחד מבני משפחת שואהנה. אשר לחלוקת השימוש, חלוקה נעשית בהסכמתם של כל הבעלים, ולא הוצגה כל ראיה לכך שמי שחתם על המסמך ייצג גם את המשיב 1.

 

ככל שהמבקשים טוענים שרכשו את הזכויות, לא הציגו ראיה על דיווח לרשויות המיסוי, שהוא תנאי לתוקף עיסקאות לפי סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). ככל שהמבקשים טוענים שירשו את הזכויות, כל שהציגו בבקשה ובמסמכים הנוספים הוא ראיות לכך שירשו את זכויות אביהם, אבל לא הציגו כל ראיה לכך שאביהם ירש את הזכויות. להסיר ספק, המבקשים גם לא טענו בבקשה שירשו את הזכויות, או שרכשו את הזכויות במקרקעין שבמחלוקת. כל שטענו הוא שמדובר בשטח במושאע שבבעלות משפחת שואהנה, אבל לכך כאמור עדיין לא הובאה ראיה מהימנה.

 

למעלה מן המידה אציין, שלא הוכח שמאזן הנוחיות נוטה לכך שפסק הדין לא יירשם ברישום המקרקעין. ככל שישתנה הרישום בעקבות פסק הדין בתובענה זו, ניתן יהיה לשנות את הרישום.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ