אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38388-04-16 תמר נ' חוביבה 31 בדצמבר 2016

ת"א 38388-04-16 תמר נ' חוביבה 31 בדצמבר 2016

תאריך פרסום : 04/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט העליון
38388-04-16
31/12/2016
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובע:
רונן תמר
עו"ד תומר ברזיק
הנתבע:
אורי חוביבה
עו"ד דוד עמיחי
פסק-דין

1.התובע והנתבע הם מכרים ותיקים. לפי הגרסה, שנפרשׂה בכתב-התביעה ובתצהיר-עדותו הראשית של התובע, באחד מימיו של חודש ספטמבר 2015 ביקש הנתבע מהתובע הלוואה. התובע נעתר, ובמספר תשלומים במזומן הוא נתן לנתבע, בנוכחותו של אדם שלישי, סך של 300 אלף שקלים. בין הצדדים לא נקשר הסכם-הלוואה בכתב. על פה הם הסכימו כי הסכום שהולווה יוחזר לתובע בתום שלושה חודשים. כבטוחה מסר הנתבע בידי התובע שלושה צ'קים רשומים לפקודת-התובע, כל אחד על סך של מאה אלף ש"ח (העתקיהם צורפו בנספח ב' לתצהיר-התובע). עוד לשם הביטחון כי הכסף יוחזר הסכימו הצדדים לאפשרות, שהנתבע יפרע את חובו באמצעותם של נכסי-מקרקעין – מגרש שהיה עתיד לקבל והסכים לרשום לגביו הערת-אזהרה לטובת-התובע; או כספי-משכנתא מבנק, כנגד שעבוד של דירת-מגוריו. דא עקא שהכסף לא הוחזר, במועדו או בכלל; הצ'קים בוטלו; הערת-אזהרה לא נרשמה וכספי-משכנתא לא הועברו לידי-התובע מעולם.

 

2.פתחתי וכתבתי כי זו הייתה הגרסה שבכתב-התביעה ובתצהיר. בחקירתו הנגדית הוסיף עליה התובע כהנה וכהנה עובדות, שזכרן בא אז לראשונה. לפי עדותו לא היה מקורם של כספי-ההלוואה בכיסו-הוא. אלא, הכסף נתקבל מבית-עסק לחילוף-כספים – "change", הפועל ב"קניון הזהב" בראשון-לציון. בית-העסק סרב להלוות כסף לנתבע, אך לא התנגד לכך שהתובע יִילְווה עבור הלה את הכסף ובלבד שיערוב להחזרתו. סיפר התובע בחקירתו:

 

"לא אני נתתי לו [לנתבע] את ההלוואות, אני ערב להלוואות שנתנו לו. לקחתי הלוואות בשבילו, לא אני נתתי לו את ההלוואות. לקחתי הלוואה בשבילו, לקחתי אותו למקום שהלוויתי כסף בשבילו, הם פשוט לא רצו לתת לו [ישירות]. אני לא יודע את השם, זה צ'יינג' בראשון. בקניון הזהב. הצ'יינג' לא נתן לו [לנתבע] הלוואה, הצ'יינג' נתן לי הלוואה, הצ'יינג' לא היה מוכן להכיר בו" (פרוטוקול, בעמ' 12, ש' 18-17; עמ' 13, ש' 10-9 וש' 21-19; ועמ' 14, ש' 2 וש' 10).

 

את הכסף, העיד התובע בבית-המשפט, הוא מסר לנתבע בשתי "פעימות" של 150 אלף ש"ח כל אחת (בעמ' 13, ש' 7-4). הסכום הזה הולווה כנגד אותם שלושה צ'קים, שרשם הנתבע לפקודתו של התובע והתובע, מצדו, מסר לבית-העסק. המהלך נכרך בתשלום נוסף – לחלפן-הכספים עבור שירותיו. התובע העיד כי חוץ משלושת הצ'קים הנזכרים "אורי [הנתבע] נתן צ'ק של עשרת אלפים שקל. הוא אמר שזה צ'ק שיעבור [בר-כיסוי], 'קח תן להם על חשבון ריבית'" (בעמ' 18, ש' 6-5). את העתקו של צ'ק רביעי הגישה ההגנה במהלך-הדיון (נת/1). "לקחתי את הצ'ק מאורי [הנתבע]", סיפר התובע, "הלכתי אליהם [לבית-העסק], נתתי להם את הצ'ק, הם לקחו את האחוזים שלהם וקיבלתי את שאר הכסף" (בעמ' 17, ש' 13-12).

 

ההלוואה ניתנה, לגרסת-התובע, בחודש ספטמבר 2015. כל ארבעת הצ'קים נשאו תאריך פירעון מאוחר במידה ניכרת – 6.4.2016. מכאן, שלא הייתה זו עסקה של פריטת-צ'קים, כי אם הלוואה, שהצ'קים שימשו בה בטוחה לפירעון עתידי. ענין זה יכול להתיישב עם שיעורה הגבוה של הרבית: "4 אחוז לחודש", העיד התובע, "אני מראש אמרתי ל[נתבע] שהריבית גבוהה, הוא אמר לי: 'אני מרוויח 3, 4 אלף שקל ביום, 5 אלף שקל ביום'" (עמ' 20, ש' 15-12).

 

3.חלק מניסיונו של הנתבע, אם ירדתי לסופו, לערער את מהימנותו של התובע הלך אחר טענתו כי את פנקס-הצ'קים, שממנו נלקחו שלושת הצ'קים הנזכרים, הזמין הנתבע בסניף-הבנק שלו רק ביום 17.9.2015 ונטל לידיו רק בחודש אוקטובר של אותה שנה (בתצהיר-הנתבע נכתב, בטעות, "2016"). לפיכך אין זה ייתכן כי הצ'קים נמסרו, כדברי-התובע, "במקביל" למתן-הכסף. צר לי, אך אינני רואה ממה יוכל הנתבע להיבנות. בדיון לפנַי העיד התובע כי הצ'קים נמסרו לידיו זמן-מה – שבוע או שבועיים, הוא העריך – לאחר שנתן את הכסף לנתבע (פרוטוקול, בעמ' 14, ש' 15). עדות זו ניתן ליישב עם אמירה כללית, קודמת, של התובע, בין בתצהירו ובין בחקירתו בבקשה לסעד זמני לפניו של כבוד הרשם של בית-משפט זה, כי הדברים נעשו "במקביל". אינני סבור כי נכון לפרש ככלל, או כי כך משתמע מדברי-התובע בפרט, את המונח "במקביל" כ"בו-בזמן", היינו, בדיוק באותו היום. והרי התובע העיד, גם בתצהירו, כי הוא לא העביר את הכסף לנתבע בפעם אחת כי אם בפעמיים. מכאן מובן כי "במקביל" לא יכול להתייחס לתאריך יחיד ולהיקרא במשמעות של "באותו היום". לא אתפוס את התובע בהערכתו בדבר פרק-הזמן, שחלף בין מסירתו של הכסף לנתבע למסירתם של הצ'קים לידי-התובע. גם פער של חודש ימים ואף יותר מכך הוא, להשקפתי, סביר ומתיישב עם המונח "במקביל". ללמוד מן הפער הזה על כך שהצ'קים, כטענת-ההגנה, נכתבו בכפייה כאמצעי לגבייתו של חוב-הימורים ותו לא – לא אוכל.

 

4.בנספח ב' לתצהירו של התובע צורפו הודעות, הנחזות לרשומות מוסדיות של בנק לאומי לישראל בע"מ ובן הודיע הבנק, ביום 7.4.2016, כי את הצ'קים הללו העמיד התובע לפירעון בתאריך הרשום עליהם – 6.4.2016 אך הם חוללו. לשאלה מדוע מי שהפקיד, בסופו של יום, את הצ'קים האמורים בחשבונו בבנק היה התובע ולא בית-העסק, סיפק התובע מענה מניח את הדעת. מקץ כחצי שנה, כשהגיע מועד-פירעונם של ארבעת הצ'קים כולם, הפקיד בית-העסק את הצ'ק הרביעי, שהוחזר בהיעדר-כיסוי. אז כבר נהיר היה כי זהה יהא גורלם של שלושת הצ'קים הנוספים, מה גם שהנתבע עצמו התרה כי הם לא יכובדו. משנעשה ברור לבית-העסק כי צ'קים אלה אינם בני-פירעון, הוא החזיר אותם לתובע על מנת שינסה לגבות אותם בעצמו. תחת בטוחה זו, שהתבררה כאחוזה בקש, ממילא עמדה לבית-העסק התחייבותו של התובע לפירעון-החוב. "הצ'יינג' קיבל ממני צ'ק אישי שלי", העיד התובע, "והכניס אותו למערכת שלו. יכול להיות שהוא הוציא [קבלה], אני לא לקחתי [אותה], זה [בעליו של בית-העסק] חבר שלי, השארתי צ'ק והלכתי" (עמ' 21, ש' 15-9).

 

5.אם תנכה מן העדות את העובדה, שחקירה נגדית בבית-המשפט איננה מעמד שהתובע רגיל בו, מתקבלת גרסה קוהרנטית למדי ובכוחה לעמוד איתנה על שתי רגליה. הקושי הברור הוא בכך, שפרטים של עיקר כמו המתינו לשעתם; הם נעדרו מכתב-התביעה ומתצהיר-העדות הראשית ונדרשה לך עמידה על דוכן-העדים כדי לשמעם. אמנם לא היו אלה פרטים, ש"חולצו" מפיו של התובע בזכותה של חקירה נגדית, אלא הוא השמיעם מיוזמתו מייד בראשיתה. בכל זאת היית מצפה כי זכרם יבוא בעדותו הראשית. זאת ועוד, שום אסמכתא אובייקטיבית למעורבותו של בית-העסק ההוא לא הוצגה לבית-המשפט. איש מטעמו לא נקרא למסירתה של עדות. התובע לא סיפק אפילו את שמו של בית-העסק או את שם-מפעילו. לא הוצגו אסמכתאות כלשהן בדבר-קבלתם מידיו של כספים או בדבר-מסירתם לידיו של צ'קים לפריטה או לפירעון. אפילו האדם הנוסף, שנוכחותו במעמד-מסירתן של ההלוואות הוזכרה בתצהירו של התובע, לא הוזמן לעדות.

 

6.קשיים אלה שימשו יסוד בטענתו של הנתבע כי הגרסה הזו שקרית וכי, לאמתו של דבר, מקורו של הכסף הוא בפעילות בלתי-חוקית. אך קודם שאדבר בזו אומר כי תמוהה בעיני עמידתו של התובע, באמצעותו של בא-כוחו, על טענה כי ניסיונותיה של ההגנה להתמודד עם הפרטים החדשים שנגלו לה מחקירתו הנגדית של התובע הרי הם הרחבת-החזית. זוהי טענה חסרת-שחר בהתחשב בכך שמי שהרחיב את היריעה לא היה אלא התובע, בגרסה המפתיעה שמסר על פה. מה מצופה היה מן ההגנה? שלא תתור אחר טענות, המטילות דופי אפילו בהלוואה, שמקורה בחלפן-כספים וכי תיוותר כבולה לגרסתו המוקדמת של התובע?

 

7.מה שחשוב הוא כי בין בהידרש לגרסה המוקדמת ובין בהידרש לזו המאוחרת, מיקד הנתבע את טענותיו בכך שמקור-חובו לתובע הוא בעסקים בלתי-חוקיים של הימורים. הטעם לכך נהיר על פניו: חוזה, העוסק בהלוואתם של כספים למטרת-הימורים, עלול לִפול ברשתו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ומורה: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל". הוא עשוי, לחלופין, לבוא בגדרו של סעיף 32(א) לחוק ושולל אכיפה או חיוב בפיצויים בגין הפרתו של "חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת" (להבדל, שבין שתי ההוראות, מופנים הקוראים להערתו הידועה של כבוד המשנה לנשיא, השופט מנחם אלון בבג"ץ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, פ"ד מה(1) 749, 798 (1991)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ