אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38069-11-13 הקרן קיימת לישראל- רשות מקרקעי ישראל נ' אברהם

ת"א 38069-11-13 הקרן קיימת לישראל- רשות מקרקעי ישראל נ' אברהם

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
38069-11-13
26/03/2015
בפני סגן הנשיאה:
גד ארנברג

- נגד -
מבקשת:
הקרן קיימת לישראל- רשות מקרקעי ישראל
משיב:
אליהו אברהם
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

  2. ביום 20.11.13 הוגשה כנגד אברהם מלכה ז"ל (להלן: "הנתבעת המקורית") התביעה דנן, שבה עתרה התובעת לתשלום חוב דמי חכירה עבור נכס מקרקעין, בסכום של 88,169.72 ₪, בגין השנים 2007-2013. משנפטרה הנתבעת המקורית (ביום 10.6.14) אושר ביום 16.12.14 תיקון כתב התביעה באופן שבנעלי הנתבעת המקורית נכנס נכדה, אברהם אליהו , שאליו הועברו הזכויות בנכס המקרקעין הנ"ל בצוואת הנתבעת המקורית.

  3. לטענת התובעת בבקשה לתיקון כתב התביעה, ביום 13.1.15 נודע לה שאברהם שמחה ואברהם אליהו (ת.ז. 2053714779), הגישו תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 12691-06-13) שבמסגרתה הם טוענים לזכויות בנכס, מכוח הסכם מכר שנערך ביום 10.6.84 בין אברהם אליהו בעלה של הנתבעת המקורית) ובין הנתבעת 2 ובעלה אברהם דוד ז"ל (אשר נתבע 3 הוא יורשו עפ"י צו ירושה). לפיכך, אם יוחלט בביהמ"ש לענייני משפחה שיש לנתבעים 2 ו- 3 זכויות בנכס, המשמעות היא שיש לייחס להם את החוב הנתבע כאן. בנוסף, טוענת התובעת, שביום 29.1.15 התברר לה שבנכס, אשר נתבעים 2 ו- 3 מחזיקים בו (או במעמד של מחזיקים בו), נעשו תוספות בנייה חריגות, שלא עפ"י חוזה החכירה המקורי, באופן שנסגרה קומת הקרקע שהייתה קומת עמודים מפולשת כך שהיא משמשת כעת יחידת דיור נפרדת. תוספות בנייה אלה מהוות חריגה הן משום שכעת יש בנכס 2 יחידות דיור נפרדות במקום האחת המותרת בחוזה, והן משום שסך השטח הבנוי המותר בנכס (וביחידה אחת, כאמור) הינו 200 מ"ר, בעוד שכעת השטח הבנוי בשתי הקומות (יחידות הדיור) עומד על 240 מ"ר, קרי חריגה של 40 מ"ר. לנתבעים חוב נוסף בגין דמי השימוש בעבור התוספת הנ"ל, בעבור השנים 2009-2015, והוא עומד על סך של 130,744.60 ₪.

  4. לאור האמור, מבקשת התובעת לאשר את תיקון כתב התביעה כך שיצורפו אליה גם נתבעים 2 ו- 3 , ויתוקן סכום התביעה וניתן יהיה לתבוע מהנתבעים גם את החוב בגין דמי החכירה וגם את החוב בגין דמי השימוש, חובות הנובעים שניהם מחוזה החכירה המקורי (בסה"כ עומד החוב בגין דמי החכירה ודמי השימוש גם יחד על סך של 218,914.32 ₪).

  5. נתבע 1 מתנגד לבקשת התיקון בטענה שכתב התביעה המקורי הוגש בעילה חוזית, בין לדמי חכירה ובין לדמי שימוש בקשר לנכס מסוים, ברם בכתב התביעה המתוקן הוספה עילת תביעה חדשה, לתשלום דמי שימוש בגין "תוספת יח"ד וחריגה של 40 מ"ר מהחוזה...". העילה שהוספה מתייחסת ליחידת דיור אחרת בנכס שהמשתמשים בה הם נתבעים 2 ו- 3. לעילה זו אין שום קשר לנתבע 1 בהתייחס לשימוש שנעשה ביחידה הנ"ל במועדים הרלוונטיים. מדובר בנתבעים אחרים ובעילה אחרת שמתייחסת אך ורק אליהם ואין מקום לגרור לכך את נתבע 1, אשר מעולם לא התגורר בנכס. נתבע 1 אמנם ירש מסבתו המנוחה, הנתבעת המקורית, את החלק הנ"ל בנכס המקרקעין, אבל ירושה זו אינה יכולה להטיל עליו שום חבות כלפי התובעת בגין תשלום דמי השימוש בו, שנעשה ע"י אחרים, אשר מעולם לא קיבלו ממנו שום רשות לפעול בחלק התחתון של המבנה.

  6. לעניין צירופם של נתבעים לכתב תביעה קובעת תקנה 22(א) לתקס"דא כי "מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד... בשל מעשה אחד או עסקה אחת... ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות, הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". בהמשך לכך קובעת תקנה 24 כי ביהמ"ש רשאי בכל שלב "לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובעת או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובעת או כנתבע, או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

  7. לעניין תיקון כתבי טענות בכלל, נקוטה בפסיקה גישה ליברלית ומרחיבה, לפיה מסור שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית האם להיעתר לבקשה, אם לאו (ראו, למשל, רע"א 2371/14 טי או יו מילניום אלקטרי בע"מ נ' sulluxs.p.a, פורסם בנבו; רע"א 8628/13 פלונית נ' דר' אמודאי, פורסם בנבו;). במסגרת זו, העניקה הפסיקה הגדרה מרחיבה למונח "עילת תביעה" בהקשר של בקשה לתיקון כתבי טענות, כך שהיא הוגדרה כ"העיסקה או המעשה המובא לדיון" (ראו, למשל, ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1), 160, עמ' 166 והמובאות שם). אכן, אם שוכנע בית המשפט שמן הראוי לתקן כתב טענות לשם בירור השאלה האמיתית, לא יירתע ממתן הרשות לתקן, "אפילו הוחלפה או הוספה בדרך זו עילה" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 345). מטרת הגישה המרחיבה הינה לאפשר לבעלי הדין לפרוש לפני בית המשפט את מלוא היריעה, כך שניתן יהיה להגיע לגיבוש מלוא השאלות שבמחלוקת (ראו, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, 2013, עמ' 151-154) והאסמכתאות שם). במיוחד כאשר לא מצביע המתנגד לבקשת התיקון על שיקולים של ממש שלא להיעתר לה, כגון בקשה שהוגשה בשיהוי, או בקשה שאינה מגלה עילה על פניה, או שיש בבקשה כדי להביא לשלילת זכות שכבר הוקנתה לבעל דין בעבר (כגון טענת התיישנות), ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת התיקון (רע"א 2371/14 הנ"ל, בסע' 3, והמובאות שם).

  8. הנה כי כן, תכלית התקנות והפסיקה בעניין צירוף בעלי דין ותיקון כתבי טענות היא למנוע, ככל שניתן, מתן הכרעה אשר תסיים את ההלך המשפטי באופן פורמאלי בלבד, אך לא תסיים את המחלוקות הממשיות העומדות בין הצדדים.

  9. במקרה דנן, אין ספק שאם יש לנתבעים 2-3 זכויות בנכס, כנטען על ידיהם בהליך האחר, אזי הם בעלי דין נחוצים והכרחיים למתן הכרעה יעילה ושלמה בשאלות שבמחלוקת. שאלות אלה עוסקות, בין היתר, בסוגיות הבאות: מה הוסכם בחוזה החכירה המקורי? מה הפער בין חוזה החכירה המקורי לבין המצב בשטח כעת, אם יש פער כזה? מי אישר את הבנייה שנעשתה בנכס? כל אלו הן שאלות הנוגעות לזכויות ולחובות שיש למי מהנתבעים בנכס מכוח הסכם החכירה המקורי. נתבע 1 טוען אמנם, שהתובעת מנסה לגרור אותו למחלוקות לו לו שכן הוא מעולם לא אישר לנתבעים 2 ו- 3 לבצע עבודות בנכס או להתגורר בו, ברם זו היא שאלה עובדתית שיש לדון בה, ולשם כך, נכון לצרף את שני הנתבעים האחרים כנתבעים נוספים. רק לאחר שיצורפו כל בעלי הדין הטוענים לזכויות בנכס, ניתן יהיה לדון במלוא טענות התובעת ביחס לחובות המגיעים לה מהם, בין כדמי חכירה ובין כדמי שימוש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ