ת"א 38052-04-15 וינרב ואח' נ' נורדן ואח'

א. מבוא

1.לתובעים 1 ו-2, יחיאל ומלי וינרב ("וינרב"), נחלה במושב נחלים והם מנהלים בה רפת חלב. תובע 3, מר יובל וינרב, הוא בנם של תובעים 1 ו- 2 והוא מנהל את משק וינרב.

2.גם לנתבעים, ניצה וחנן נורדן ("נורדן"), נחלה במושב נחלים. חלקתם נמצאת בשכנות לחלקת וינרב.

3.וינרב ונורדן הם ברי רשות בנחלותיהם מכוח חוזה בינם לבין האגודה השיתופית, שהיא חוכרת המקרקעין מרשות מקרקעי ישראל (חוזה משבצת).

4.בצד הצפוני של נחלת וינרב ובצד הדרומי של נחלת נורדן עוברת דרך ("הדרך"). חלק מהדרך מכוסה אספלט וחלקה כורכר. בעבר הדרך שימשה את משקי שני הצדדים. כיום הדרך משמשת בלעדית את משק וינרב. הדרך משמשת למעבר משאיות וכלי רכב המשרתים את משק הרפת שבנחלת וינרב. נורדן סללו לעצמם דרך אלטרנטיבית העוברת כולה בתחום חלקתם והם אינם משתמשים בדרך העוברת בין שתי הנחלות.

ב. המחלוקות וטענות הצדדים

5.מחלוקת מרכזית נסבה על מיקומה של הדרך וגבולות נחלות הצדדים. לטענת נורדן, מרבית שטח הדרך מצוי בחלקתם ורק חלק קטן משטח הדרך עובר בחלקת וינרב. וינרב טוענים טענה הפוכה. לטענתם, רוב שטח הדרך מצוי בחלקת וינרב ורק חלק קטן משטח הדרך מצוי בחלקת נורדן.

6.מחלוקת מרכזית נוספת היא בשאלה אם מוטלת על נורדן חובה להמשיך ולקיים דרך משותפת לשתי הנחלות העוברת בגבול שתי הנחלות. לטענת נורדן, הם רשאים לבטל את חלק הדרך המצוי בחלקתם ולהקים גדר בגבול החלקות. לטענתם, אין להם צורך בדרך והם סללו לעצמם דרך אלטרנטיבית שעוברת כולה בתחום חלקתם. עוד לטענת נורדן, קיומה של הדרך היה מושתת על הסכמת שני הצדדים לכך. נורדן היו רשאים להביא את הסכמתם לסיום והם הודיעו זאת לוינרב בנובמבר 2013.

7.לטענת וינרב, הם זכאים להמשיך להשתמש בדרך הקיימת ממספר טעמים כדלקמן:

א.העיקרון של דרך משותפת לשתי נחלות נקבע על ידי הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית השיתופית, ובעצם קביעתה את הדרך המשותפת, האגודה השיתופית הקנתה לוינרב זיקת הנאה בחלק הדרך העוברת בחלקת נורדן.