אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 37254-06-13 זרי נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח'

ת"א 37254-06-13 זרי נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 20/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
37254-06-13
09/02/2015
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
תובעים:
אבי זרי
עו"ד איל מגן ואח'
נתבעים:
1. תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד י. שוסהיים ואח'
פסק דין
 

 

לפני תביעה בגין נזקי גוף.

 

התובע, יליד 14/8/80 עבד במועד התאונה אצל הנתבעת 1 אשר הייתה מבוטחת בזמנים הרלבנטיים בידי הנתבעת 2. לטענת התובע, ביום 9/7/02 נפל התובע ממשאית חלוקה עליה עבד ונפגע בכל חלקי גופו ובעיקר ברגלו השמאלית. לטענת התובע הוא פונה באמבולנס אל בית החולים רמב"ם, אובחן כסובל מפגיעה בגבו ובעמוד שדרה צווארי ולאחר טיפול ראשוני שוחרר לביתו. לטענת התובע, הכיר המל"ל בתאונה כתאונת עבודה ונקבעו לו נכויות זמניות בתחום האורטופדי בשיעור 10% מיום 9/10/12 ועד ליום 28/2/13 ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 1/3/13. התובע צירף לתביעתו חוות דעת מומחה מטעמו לפיה נותרה לו נכות אורטופדית בשל פגיעה בקרסול ימין בשיעור 10% נכות. התובע טוען כי התאונה אירעה בשל הפרת חובות שבחוק מצידה של הנתבעת 1 וכי הנתבעת 1 התרשלה בשמירה על הוראות הבטיחות ועל שלומו. לפיכך טען התובע כי הנתבעת 1 אחראית לפיצויו בגין נזקיו וכך אף הנתבעת 2 בשל היותה מבטחת הנתבעת 1. התובע טוען כי עובר לתאונה היה בריא בגופו ונפשו ועבד שעות מרובות. לאחר התאונה, טוען התובע, כי לא הצליח לשוב למעגל העבודה ונכותו התפקודית עולה בהרבה על נכותו הרפואית. לטענת התובע, שכרו עובר לתאונה עמד על סך של 5500 ₪ לחודש ולפיכך עתר לפצותו בגין הפסדי שכר לעבר, בשים לב לנכויות הזמניות אשר נקבעו לו בידי מומחה בית המשפט בסך של כ 20,000 ₪. באשר להוצאות, העריך התובע את הוצאותיו בסך של 1500 ₪, הוצאות נסיעה לטיפולים בסך 1500 ₪, עזרת הזולת 1000 ₪, כאב וסבל – 15,000 ₪ וזאת בשים לב לאופי הפגיעה והעובדה כי נזקק להתערבות ניתוחית לפני כחצי שנה. עוד טוען התובע כי הנתבעת 1 לא שיתפה עמו פעולה בעת הגשת תביעתו למל"ל וכי יש להתחשב בכך בעת פסיקת פיצוי בגין תביעתו.

 

הנתבעות טענו כי אין בטיעוני התובע, לא בכתב התביעה ולא בפני בית המשפט, דבר אשר יש בו כדי לבסס את טענת התובע בדבר רשלנות הנתבעת 1. לטענת הנתבעות, נפל התובע מגובה מטר וחצי, כך בהתאם למסמכים הרפואיים ובהתאם לדבריו. הנתבעות טוענות כי התובע לא הצביע על מפגע כלשהוא אשר גרם לנפילתו, לא הצביע על אמצעי בטיחות אשר לא סופקו לו או על אמצעי בטיחות אשר היה על הנתבעת 1 לספק לו ומשכך בהעדר רשלנות, יש לדחות כבר בשלב זה את התביעה. לטענת הנתבעות, התובע לא נפגע כלל בגפיו בתאונה נשוא התובענה וראיה לכך הן תלונותיו שלו בתעודת חדר המיון ובתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ובתיעוד רפואי מטעם רופאו הפרטי של התובע. לטענת הנתבעות, עשה מומחה בית המשפט חסד עם התובע בעת שהעניק לו אחוזי נכות זמניים. עוד טוענות הנתבעות כי הנתבעת 1 , בניגוד לנטען בידי התובע, דווקא שילמה לתובע בחודש התאונה את שכרו במלואו וחודש לאחר התאונה, עלה עוד שכרו של התובע חרף העובדה כי לא עבד כלל באותו החודש. לטענת הנתבעות, לא הייתה כל סיבה כי התובע לא ישוב לעבודתו במהלך השנתיים שלאחר התאונה נשוא התובענה, בהן המשיך להיות מועסק רשמית בידי הנתבעת 1, אם כי לא עבד בפועל ואף לא נמצא לכך כל אישור רפואי. עוד הבהירו הנתבעות כי ביום 11/10/13 נפגע התובע בתאונת דרכים, בה נשבר קרסול ימין של התובע והוא טופל בגבס. עובדה זו, לא ציין התובע בטיעוניו. לטענת הנתבעות, בשל העובדה כי לא נותרה נכות בגין התאונה דנן והמל"ל הוא זה אשר נושא בהוצאות רפואיות ואחרות, הרי שנותר לדיון אך הרכיב של כאב וסבל. לטענת הנתבעות, לו היה מצליח התובע להוכיח אשם כלשהו החל על הנתבעת 1 כי אז היה מקום להפחית ממנו אשם תורם של התובע בשיעור של כ 50%. עוד טוענות הנתבעות כי התובע קיבל תגמולי מל"ל בסך 7360 ₪ ולפיכך נבלעת תביעתו בתגמולי המל"ל ויש לדחותה תוך חיובו בהוצאות.

 

מטעמו של ביהמ"ש מונה מומחה בתחום האורטופדי, דר' גורן צבי אשר קבע כי לתובע לא נותרה נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה, אך יש לאשר נכות של 100% למשך שלושה שבועות מיום התאונה, 50% למשך עוד שבועיים ו 20% למשך עוד שלושה שבועות. לאחר מכן, כך קבע המומחה, לא נותרה עוד מגבלה או נכות צמיתה לתובע.

 

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

 

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3000 ₪. כן יישאו הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1500 ₪.

 

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

 

נוכח אופן סיום ההליך ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה.

 

ניתן היום, כ' שבט תשע"ה, 09 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ