אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א' נ' וזנה

א' נ' וזנה

תאריך פרסום : 20/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
36988-01-15
07/08/2016
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובע:
מ.א.
נתבע:
נסים וזנה
פסק דין חלקי

 

1.בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו, כתוצאה מפגיעת קלנועית בה נהג הנתבע, בעת שהתובע היה הולך רגל ברח' סליגר דוד בקרית שמונה. לטענת התובע, ביום 5.9.14 בזמן חציית כביש, פגעה בו הקלנועית בה נהג הנתבע מבלי לשים לב. התובע טען כי התאונה ארעה מחמת רשלנות הנתבע שלא נהג כנהג סביר וזאת אף בהתחשב בגילו המבוגר,בצורך להרכיב משקפי ראיה ובעובדה שהיה מדובר במקום צפוף ומלא בהולכי רגל. עוד טען התובע כי על הנתבע נטל הראיה שלא התרשל וזאת הן לאור הכלל של הדבר מדבר בעדו והן מחמת היות הקלנועית בגדר "דבר מסוכן".

2.לטענת הנתבע דין התביעה להידחות בהעדר אחריות וזאת מאחר שהתאונה נגרמה מחמת רשלנות הנתבע שתפרץ לכביש בין שני רכבים חונים במקום האסור לחצייה ו"פגע" בידית של הקלנועית. הנתבע טען כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע שחצה את הכביש בפתאומיות במקום שאינו מיועד לחצייה ובין שני רכבים חונים באופן שלא ניתן היה להבחין בו מבעוד מועד.

בהתאם להסכמת הצדדים,נקבע התיק להוכחות תחילה בשאלת החבות. מטעם הצדדים העידו התובע והנתבע בלבד.

דיון

3.לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים ולאחר ששקלתי את טענותיהם שוכנעתי כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע ואולם, גם לתובע רשלנות תורמת בשיעור 50%.

אף שאינני מקבלת את הטענה כי בנסיבות חל הכלל של הדבר מדבר בעדו,שוכנעתי כי אכן נטל הראיה מוטל במקרה זה על הנתבע זאת לאור הכלל בדבר "הדבר המסוכן".

סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בו נקבע העברת נטל הראיה בנסיבות של הכלל מדבר בעדו מונה שלושה תנאים מצטברים לתחולת חזקת "הדבר מעיד על עצמו": הראשון צופה על התובע ודורש את אי ידיעתו, או אי יכולתו לדעת את נסיבות קרות הנזק. השני צופה על הנתבע ודורש ממנו שליטה מלאה על הנכס שגרם לנזק. השלישי צופה על המקרה ודורש כי נסיבותיו יתיישבו יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה. רק בהתקיים שלושת התנאים עובר נטל הראיה לנתבע. המדובר בתנאים מצטברים. במקרה דנן, גם מבלי להידרש לתנאי השלישי, הרי משלא התקיים התנאי הראשון, הדורש עמימות עובדתית, אין תחולה לכלל. התובע תיאר את נסיבות פגיעתו ולכן, לא ניתן לקבוע כי לא ידע ,או כי לא יכול היה לדעת את נסיבות קרות הנזק.

יחד עם זאת כאמור, שוכנעתי כי התקיים הכלל הקבוע בסעיף 38 לפקודת הנזיקין: "תובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". בע"א 74/62,פישמן ואח' נ' היועץ המשפטי; היועץ המשפטי נ' גאון, קבע מ"מ הנשיא אגרנט (כתוארו אז), לאחר סקירה מקיפה של ההלכות האנגליות בנושא, את ההגדרה הבאה לדבר מסוכן:"...אם מחמת תכונותיו המיוחדות של החפץ, כרוך סיכון גדול בשימוש ובטיפול בו למטרה הרגילה שלשמה נועד, כך שעניין זה מחייב נקיטת מידה גדולה של זהירות, אזי יהיה מקום לראותו בגדר הדברים שהם מסוכנים 'מטבעם'".. 

אמנם, בניגוד לכלי רכב מנועיים, לא נדרש לצורך נהיגה בקלנועית רישיון, ואין על כלי זה חובת רישום ורישוי. יחד עם זאת, אין ספק כי לאור הוראות המחוקק ביחס לכלי זה, ניתן לקבוע כי הגישה כלפי קלנועית הינה כאל כלי אשר יכול לסכן ולכן, יש הוראות ספציפיות לשימוש בו. בעניין זה ראה בתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"),שם נקבע בסעיפים 39י' ו 39 יא' כי לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים, או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים וכן כי לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה, וכן כי לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתהמלבן 2. עוד נקבע כי לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה, לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. כן נקבע כי לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא במקרים מסוימים המצוינים שם. כל האיסורים וההוראות הנ"ל מצביעים על כך שהמחוקק ראה בכלי זה ,כלי אשר עלול להוות סכנה ולכן הגביל מראש את היכולים לנהוג בו וכן את אופן הנהיגה. לאור האמור אין לקבל את טענת הנתבע בסיכומיו כאילו התובע לא הביא מידע אודות הקלנועית. עצם הידיעה כי מדובר בכלי רכב שהמחוקק מצא להגביל את הנהיגה בו בהוראות חקיקה, מצביעה על כך שלא ניתן לקבוע כי אין המדובר בכלי מסוכן.

4. לאור האמור, נטל ההוכחה כי התאונה לא ארעה מחמת רשלנות הנתבע חלה על הנתבע. כפי שיפורט, אף שמצאתי לקבל את גרסת הנתבע לעניין כוון הליכת התובע בעת התאונה וכתוצאה מכך לקבל גם את גרסת הנתבע על פיה התובע יצא מבין 2 רכבים חונים ואף שמצאתי בכך רשלנות תורמת נכבדת מצד התובע, עדיין אין בכך כדי להרים את נטל ההוכחה כי גם הנתבע לא התרשל באופן שגרם לתאונה.

5.לפי גרסת התובע, חצה את הכביש מימין לשמאל, לכיוון המכולת. לאחר שעבר את הכביש האחד וביקש לחצות את הכביש השני, לאחר שחלף על פני מדרכה קטנה שהפרידה בין שני הנתיבים, והניח את רגלו השמאלית על הכביש, פגע בו הנתבע.

בניגוד לגרסה זו,טען הנתבע כי התובע חצה את הכביש משמאל לימין כלומר יצא מהמדרכה הצמודה למכולת בין רכבים חונים. הנתבע שרטט על גבי נ/1 את נסיבות אירוע התאונה. מן התשריט עולה כי לטענת הנתבע, ירד בקלנעית בכביש מן הכיכר, כשבצידי הכביש נמצאת משאית. על פי השרטוט של מקום התאונה, התובע הגיח מאחורי המשאית באופן שהקשה על הנתבע, שהגיע מלמעלה, לזהות אותו (בהערת אגב אציין כי התובע הודה שממול המכולת עמד כלי רכב).

התובע הודה כי הקלנעית פגעה בו בצד שמאל :"דחף אותי במותן מצד שמאל והמשיך לעלות עלי"(עמ' 7 שורה 2). גם מדו"ח המיון עולה כי התובע התלונן על כאבים בכתף וכן על כאבים בבית החזה בצד שמאל. כלומר, הפגיעה הראשונית בצד שמאל מתיישבת עם הגרסה הנתבע דווקא לפיה התובע נכנס לכביש משמאל לימין,דהיינו מכוון המכולת,בצידה כאמור חנו רכבים. בהערת אגב אוסיף כי גם מהתיעוד הרפואי אצל רופא המשפחה מיום 9.9.14 עולה כי התובע התלונן על כאבים ברגלו השמאלית (שלדבריו הונחה ראשונה על הכביש-עמ' 6 שורות 21-23), עובדה המלמדת על חצייה משמאל לימין. (אמנם, התובע טען כי נחבל בכתף ימין, אולם חבלה זאת באה לאחר מכן ולאחר שהתובע נפל, שכן הלה הודה כי הפגיעה לא הייתה בכתף, אלא הנפילה הייתה על הכתף -עמ' 6 שורה 30).

 

התובע הפנה להודעת הנתבע במשטרה,וזאת בניסיון לערער את גרסת הנתבע. דא עקא, הודעה זו אינה חתומה ע"י הנתבע ובכל מקרה לא הוגשה באמצעות עורכה- השוטר אלקובי, שכלל לא זומן למתן עדות בבית המשפט.בהתאם,הודעה זו כלל אינה קבילה. למעלה מן הדרוש יוער כי אין בהודעה זו כדי לסתור לחלוטין את גרסת הנתבע, שהרי גם בהודעה נכתב כי התובע התפרץ לכאורה לכביש שבידיו סלים ונתקל בקלנועית שלו (נדמה כי הבעייתיות בגרסה במשטרה היא בעיקר ביחס לנסיבות נפילתו של התובע, ברם שאלת הנזקים תדון ממילא בשלב מאוחר יותר).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ