אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 36838-03-14 עומרי - השכרת ציוד לאירועים בע"מ נ' יולי פרודקשן בע"מ ואח'

ת"א 36838-03-14 עומרי - השכרת ציוד לאירועים בע"מ נ' יולי פרודקשן בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 25/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
36838-03-14
06/07/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובעת:
עומרי - השכרת ציוד לאירועים בע"מ
נתבעים:
1. יולי פרודקשן בע"מ
2. אסתר שמילוביץ
3. פיליפ שמילוביץ
4. עומרי שמילוביץ
5. סימונה סימה שמילוביץ

החלטה
 

בקשת הנתבע 4 לעיון מחדש בהחלטתי מיום 29.5.14, שלא ליתן לו סעד זמני.

 

ברקע הבקשה, בתמצית: התובעת דכאן הגישה בחודש מרץ 2014 תביעה להכריז על בעלותה בציוד (שלא פורט), שהיה מאוחסן במחסן באילת, בטענה כי הנתבעים או מי מהם הוציאוהו שלא כדין. הליך אחר, שניתן להבין כי החל כבר בשנת 2013, ננקט בלשכת ההוצל"פ בקריות בידי משכירת אותו מחסן, חברת מ. גץ השקעות אילת (1981) בע"מ (להלן: המשכירה), ובמסגרתו הוטל עיקול על הציוד בשל חוב נטען של התובעת דכאן כלפי המשכירה. הליכים אלה תלויים ועומדים.

 

הנתבע 4 טוען לבעלות בציוד (שטיבו אינו ידוע ולא פורט, פרט לכך שהוא משמשו בעסקיו להפקת אירועים). הוא הגיש בקשה ללשכת ההוצל"פ בקריות, שהפנתה אותו לבית המשפט המוסמך, וכן הגיש במקביל בחודש אפריל 2014 תביעה (טרם שהיה מיוצג) לבית משפט השלום באילת בבקשה להכריז עליו כבעלי הציוד. אותה תביעה נמחקה משלא השכיל הנתבע 4 לבאר את פשרם של קיום שני הליכים במקביל (התביעה דנא והתביעה שהוא הגיש), וטען שם רק באופן שגוי כי כלל אינו צד להליכים בבית משפט השלום בתל אביב (ה"פ 7576-04-14, החלטה מיום 5.5.14, צורף כנספח ד' לבקשה מיום 28.5.14).

 

על רקע האמור עתר הנתבע 4 לבית משפט זה, ביום 28.5.14, לצו שיורה על עיכוב מכירת המטלטלין עד הכרעה בתובענה. הבקשה הופנתה כלפי התובע כאן, כמו גם נגד המשכירה-הזוכה בהליכי ההוצל"פ, כונס הנכסים שמונה בהליכי ההוצל"פ, וחייב נוסף בתיק ההוצל"פ – שכולם (פרט לתובע כאן) אינם צדדים להליך העיקרי בבית משפט זה. הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 29.5.14, שם קבעתי כי הגשת בקשה לצו זמני בידי הנתבע, נגד התובע ושלושה שאינם צדדים להליך העיקרי, מונעת את קבלת הבקשה.

הנתבע 4 הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי, שניתן להבין כי טרם הוכרעה. במקביל ראה לנכון להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בנימוק שנתון שציינתי בהחלטתי הקודמת (כי לא הוגש בידו אפילו כתב הגנה) נשתנה, ועתה הוגש בידו כתב הגנה. כן ראה להבהיר בהרחבה את טעמיו לקבלת הבקשה. המבקש הגיב, הנתבע 4 השיב, והגיע עת הכרעה.

 

דין הבקשה להדחות. אנמק בקיצור.

 

סמכות, בניגוד לטענת המבקש, קיימת לעיון חוזר בהחלטה, אפילו לא ניתן צו זמני, שאז ברור שחלה תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרת עיון מחדש בצו (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 (2002)). סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד: הפעלתה בהיעדר שינוי נסיבות מהותי תיעשה במקרים "נדירים" (שם, בעמ' 508), והמקרה דנן אינו נמנה עמם. שינוי נסיבות מהותי – אין, והגשת כתב ההגנה, שאי הגשתו צוינה כעניין שולי במיוחד בהחלטתי מושא הבקשה, אינה משום שינוי נסיבות מהותי. גם טעות של ממש לא מצאתי בבקשה. עסקינן בנתבע העותר לסעד זמני בגדרי תביעה של אחר. גם בעניין זה קיימת סמכות תיאורטית למתן צו (ע"א 86/62 עולי טהרן נ' ועד בית הכנסת בנימין חקאק, פ"ד טז 1769 (1962)), אך השימוש בה במשורה (כפי שתעיד העובדה שבית המשפט העליון לא השתמש בסמכותו זו אלא פעמיים ביובל שחלף)). כאן ודאי שאין מקום למתן צו: נתבע פלוני עותר לסעד זמני, בלא שיש אפשרות לבדוק את סיכויי תביעתו – שלא הוא הגיש כמובן, ולאחר מכן, אם יינתן צו, הרי שצד שלישי שאינו צד להליך יימצא עצמו בלא יכולת לקדם את הליכי ההוצל"פ שנקט בעטיו של אותו צו. אכן, הנתבע 4 צירף כיאות את המשכירה-הזוכה כצד לבקשה לסעד זמני. אולם נניח שהיה ניתן צו. בהליך העיקרי אין המשכירה או כונס הנכסים, או החייב הנוסף, בעלי דין. אין להם כל שליטה על הנעשה בהליך, או על השאלה האם מר עומרי שמילוביץ מזה וחברת עומרי (התובעת) מזה מקדמים את ההליך או שמא נהנים מפירות הצו. בנסיבות אלה אין כל אפשרות לצייד את הנתבע 4 בצו זמני, ולכן דין הבקשה להדחות.

 

אעיר: טעם נוסף לדחיה נעוץ בנקיטת הליכים כפולים, של בקשת רשות ערעור ובקשה לעיון מחדש, שלא מחמת שינוי נסיבות מהותי. כך מטריח הנתבע 4 שתי ערכאות בו-זמנית, שלא לצורך, ובלא הסבר מניח את הדעת בתשובתו.

 

איני נדרש כאן ליתר הכשלים בבקשה (המקורית, וזו לעיון חוזר), שממילא היו צריכים להביא לדחייתה.

 

בשולי הדברים: אני ער כמובן למצוקת הנתבע 4. ההליך שהוא יזם בבית משפט השלום באילת נמחק, וכך מצא עצמו בלא הליך לעתור בגדרו לצו. אולם מפסק הדין שניתן בבית משפט השלום באילת עולה כי מחדליו של הנתבע 4 הם שהובילו לתוצאה הדרסטית של סילוק התביעה על הסף. בכל מקרה, אם לא נחה דעתו של הנתבע 4 מאותו פסק דין, יכול היה להשיג עליו (ולמותר לציין כי איני מחווה כל דעה ביחס לאותו פסק דין, קל וחומר איני גורס כי היה מקום וצורך להשיג על פסק הדין האמור). זאת, במקום לנסות ולהשיג סעד שאינו בר השגה במסגרת ההליכים הנוכחיים, שהזוכה בתיק ההוצל"פ וכונס הנכסים מטעמה אינם בעלי דין בהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ