אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 36773-12-09 SIA TITUM נ' הרשטיק

ת"א 36773-12-09 SIA TITUM נ' הרשטיק

תאריך פרסום : 07/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
36773-12-09
01/08/2016
בפני השופטת:
שבח יהודית

- נגד -
תובעת:
SIA TITUM
עו"ד דור חזקיה
נתבעים:
1. אריה הרשטיק
2. Jurigis Cepurtis

עו"ד דודי לוי
פסק דין
 

 

תביעתה של חברה זרה למתן סעד הצהרתי הקובע כי הסכם הרישוי שכרתה; עם הנתבע 1 לייצור ושיווק מיתקן לחילוץ אישי מקומה גבוהה- בטל מעיקרו, ולחיוב שני הנתבעים לפצותה בסך של 3,600,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה בהשקעותיה בייצור מיתקן זה.

 

בעלי הדין

1.התובעת הינה חברה לטבית העוסקת, לדבריה "במתקני חילוץ אישיים המיועדים לאפשר לאנשים לחלץ ולהציל את עצמם מבניני קומות בעת חירום ומצוקה". הנתבע 1(להלן- הנתבע) הינו הממציא והמפתח של "מכשיר חילוץ אישי מבניינים גבוהים בשעת חרום" (להלן- המיתקן), והנתבע מס' 2 שהינו איש עסקים ואזרח של הרפובליקה הלטבית, היה במועדים הרלבנטיים המנהל הכללי של התובעת.

 

רקע עובדתי

2.המיתקן נושא הדיון נועד לאפשר לאדם שנלכד בקומה גבוהה למלט עצמו בהתרחש אירוע חירום כגון שריפה או דליקה, על דרך הורדתו ארצה באופן אוטומטי ובמהירות איטית. המיתקן, שמוגן ככל הנראה בפטנט, קיבל אישורי תקינה במדינות מסוימות, ובדומה לכיסא מפלט במטוס, הוא מיועד לשימוש חד פעמי משהמנגנון שלו הוא מנגנון מתכלה. ההתדיינות שבין בעלי הדין, אשר החלה עוד קודם לתביעה שלפני, נסבה על הסכם זיכיון שנחתם ביום 19.4.05 בין הנתבע– מצד אחד, לבין הזכיינים חרבצ'ניק דניס (להלן- דניס) והנתבע 2- מצד שני, אשר העניק לזכיינים רישיון בלעדי לייצור ושיווק המיתקן לתקופה מוגדרת, תמורת עמלה מוסכמת שנקבעה לפי זהות המדינות בהן ישווק המתקן, תוך חלוקתן לקבוצות. הזכיינים הקימו חברה בשם "פרי" אשר לימים נכנסה התובעת בנעליה, ונכרת עמה ביום 11.05.07 חוזה חדש, באותה מתכונת, אשר החליף את החוזה משנת 2005. התובעת החלה בייצור המתקן, לגרסתה ייצרה 1000יחידות, קוימו ביקורים הדדיים בישראל ובלטביה, במהלכם בוצעו ניסויים להפעלת המיתקן, עד אשר לקראת סוף שנת 2007 ובטרם תשלום, החלה התובעת להעלות טענות בדבר היותו של המיתקן בלתי בטיחותי ובדבר אי היותו מתאים לייעודו.

 

הליך קודם

3.בשנת 2009, ולאחר שחלף המועד לתשלום הראשון, שלא שולם, אף חלפה הארכה שהתבקשה, הגיש הנתבע נגד התובעת ונגד הערבים, ובכללם הנתבע 2, תובענה כספית בסדר דין מקוצר על סך 250,000$ המשקף סכום מינימום לשנה אותו התחייבו התובעת והערבים לשלם לנתבע תמורת מימוש האופציה לקבלת בלעדיות לשיווק המיתקן לקבוצת המדינות הנמנות על קבוצה B שבנספח להסכם (תא"ק 163132/99 שלום ת"א). בבקשה למתן רשות להגן טענה התובעת כי "המתקן לא עבד ולמעשה לא ניתן היה להשתמש בו", בעיקר מחמת תקלה המתבטאת ב"תפעול הבלתי יציב שלו", ולכן היא מופטרת מתשלום עמלות באין מכירות, אף מתשלום סכום המינימום, משזה הותנה, לגישתה, בתקינות המכשיר ובמכירות בפועל.

בפסק דינו מיום 05.112014, דחה בית המשפט השלום את טענתה לעיל של התובעת וקבע "כי כוונת הצדדים להסכם הזיכיון הייתה, כי התובע יקבל סכום מינימום לטריטוריה B, ללא תנאי של מכירות המכשיר או תנאי לתקינותו". משנקבע כי התובעת הודיעה לנתבע כי היא מבקשת לממש את האופציה שניתנה לה לבלעדיות בטריטוריה B וביקשה ארכה לתשלום, חייב אותה בית משפט קמא לשלם את סכום המינימום לשנה הראשונה.

בתוך כך דחה בית המשפט את טענת התובעת לפיה חתם הנתבע בשנת 2009 על הסכם ויתור לפיו מחל לה על התשלומים המגיעים לו, בנימוק של הרחבת חזית, משלא נטענה בבקשת הרשות להגן, אף לא הועלתה בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם התובעת.

בית משפט הוסיף וקבע, לדבריו, "למעלה מהצורך" כי התובעת לא הוכיחה את טענתה בדבר אי תקינות המכשיר, אך מן העבר האחר גם הנתבע "לא בהכרח הוכיח כי המכשיר תקין".

הערעור שהגישה התובעת על פסק הדין נדחה.

 

התביעה

4.התובעת עותרת לחייב את שני הנתבעים לפצותה בסך של 3,600,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה במאמציה לייצר את המיתקן ולשווקו, עת לטענתה במסגרת "מעשה הונאה והיתממות" מכר לה הנתבע "חתול בשק"; "הטעה את התובעת לסבור כי המתקן המתואר בתכניות הוא בר ייצור"; הציג בפניה מצגי שווא בדבר היות המתקן תקין ובטוח; התרשל בהכנת תכניות ההולמות ייצור מתקן בטוח, נהג בחוסר תום-לב; ואף עשה עושר ולא במשפט. כן היא עותרת לפסק דין הצהרתי המצהיר כי הסכם הרישוי, "בטל ומבוטל מעיקרו ו/או פסול על פי כל דין ו/או ליתן כל סעד המוצדק בנסיבות העניין", וזאת מחמת הטעיה וחוסר גילוי, ומחמת שתקינותו של המיתקן הינה בבחינת "תנאי שבלעדיו אין".

התובעת תמכה תביעתה בעדותו של יועצה המשפטי עו"ד ארתור ספיגוליס, ובחוות דעת מומחה מטעם ד"ר אמיר פרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ