מיטרני ואח' נ' אשכולית ניהול נדל"ן בע"מ ואח'

א. מבוא

1.התובעים, מר יעקב מיטרני ומר ניר מיטרני, הם קבלנים לעבודות חיפוי. נתבעת 1, אשכולית ניהול נדל"ן בע"מ, היא בעלים משותף, יחד עם ש.י.צ.ח חברה לבניין ולעבודות עפר בע"מ (להלן: "שיצ"ח") של מבנה מסחרי ברחוב ברקת 10, פתח תקווה. (להלן: "הבניין"). נתבע 2 הוא הבעלים של נתבעת 1.

2.בין נתבעת 1 לבין תובע 2, נחתם חוזה מיום 18.08.08 לביצוע עבודות פירוק חיפוי מעטפת בבניין וציפוי מחדש בגרניט פורצלן/קרמיקה. (נספח א' לכתב התביעה).

3.תמורת ביצוע העבודות התחייבה נתבעת 1 לשלם לקבלן 350₪ בתוספת מע"מ למ"ר, בניכוי חלונות ופתחים ובהתאם לנספח התשלומים. (סעיף 21 להסכם).

4.ביחס ללוח הזמנים לביצוע העבודות נקבע כי הקבלן יתחיל את העבודות לא יאוחר מיום 22.10.08 וגמר עבודות סופי יהיה תוך 75 ימי עבודה. כן נקבע כי בגין איחור בסיום העבודה, מעבר ל- 82 ימי עבודה, הקבלן ישלם למזמין פיצוי מוסכם ומוערך מראש של 2,000₪ בתוספת מע"מ בגין כל יום של איחור. (סעיפים 12 ו- 22 להסכם).

5.בהליך זה תביעות כספיות הדדיות של הצדדים בגין טענות הדדיות להפרת ההסכם (תביעה ותביעה שכנגד). לטענת התובעים, הגם שביצעו את העבודה כנדרש, נתבעת 1 שילמה להם רק חלק מהתמורה והיא לא שילמה את מרבית התמורה החוזית. הנתבעים, לצד שורת טענות, טענו כי התובעים לא סיימו את העבודות במועד שנקבע לכך בחוזה אלא באיחור של 14 חודשים, בגינו תבעו את הפיצוי היומי שנקבע בחוזה.

ב. טענות הצדדים

6.התובעים טענו טענות כדלקמן:

א.הנתבעים מנעו מהתובעים לבצע את העבודות, גרמו הפרעות חריגות בלתי פוסקות ועשו כל שביכולתם למנוע רצף עבודה וזו הייתה הסיבה לכך שהתובעים לא עמדו בלוח הזמנים לו התחייבו.

ב.נתבע 2 הפריע למהלך השוטף של העבודה בכך שעיכב תשלומים, פירק עבודה שבוצעה ללא סיבה וביטל המחאות בנקאיות ללא הסכמה.

ג.הנתבעים התקשרו עם חברת שמירה שלא שמרה על כלי העבודה והסחורה של הקבלן באתר. כתוצאה מכך, נגנבו כלים בשווי רב, ביניהם מכונת שטיפה, כננת חשמלית, פטישונים, דיסקים, צלחות יהלום, קונגו, מסור, ארגזי כלים, ארגזי קרמיקה גרניט פורצלן, שקי דבק וחלונות אלומיניום.

ד.המפקח מטעם הנתבעים שהכין את כתב הכמויות, נפטר לפני שהחלו העבודות והסדרת התקשרות עם מפקח אחר ארכה זמן רב. התובעים שילמו שכר למפקח בניגוד למוסכם וכן שילמו למהנדס עבור דו"ח ביקורת שהוזמן על ידם כדי להמשיך בעבודות.

ה.בשל דרישת הנתבעים ודיירים בבניין (פלאנט-טיים וכן-פייט), שלא לבצע את העבודות בשעות הפעילות אלא בסופי שבוע, התובעים ביצעו את העבודות בשעות הבוקר המוקדמות ובסופי שבוע. מטעם זה העבודות התארכו מעבר לתאריך היעד. הצדדים הסכימו כי כנגד העבודה בסופי שבוע ובשעות הבוקר המוקדמות, מועד סיום העבודות ידחה.

ו.דיירי הבניין ניתקו לעובדי התובעים כבל חשמל מספר פעמים והזמינו משטרה כדי לעצור את העבודות.

ז.ביום 11.02.09 התובעים הזמינו בדיקה של חברת איזוטופ לטיח לפני עבודות החיפוי. לצורך ביצוע הבדיקה נאלצו התובעים להמתין 34 ימים להתקשות הטיח.

ח.הנתבעים הזמינו עבודות נוספות שלא הוסכם עליהן ואשר כללו חיזוקים של ברגים ורשתות וריצוף מרפסת.

ט.התובעים השלימו עבודתם למעט 35 מטרים של אריחי קרמיקה משום שלא ניתן היה להשיג קרמיקה מהסדרה המתבקשת ומשום שנתבע 2 לא הסכים להתפשר על אריח אחר. התובעים הציעו פתרונות כגון הדבקת שיש והדבקת קרמיקה דומה בעיצוב אסתטי אך נתבע 2 דחה את ההצעות.

י.בשנת 2012 הגישה שיצ"ח תביעה נגד נתבעת 1, אשר הגישה הודעה לצד שלישי נגד התובעים. בתביעה זו הגיעו הצדדים לפשרה שלא כללה את התובעים. לאחר סיום התיק בפשרה, הוזמנו התובעים על ידי שיצ"ח לסיים את העבודות עם חומר מסוג גרנוליט בגובה קומת הקרקע ומסביב לחלונות באריחי קרמיקה. התובעים ביצעו את העבודה וקיבלו תמורתה סכום של 27,000₪ על חשבון חוב הנתבעים.

יא. הנתבעים הסתירו את מערכת היחסים העכורה בין הבעלים השותפים בבניין ובין הנתבעים לבין הדיירים וכן הסתירו את מניעיהם הנסתרים לעכב מתן טופס 4 לבניין כדי למנוע את רישום שיצ"ח כבעלים של הבניין. בכך נהגו בחוסר תום לב בעת המשא ומתן לחתימת החוזה והפרו את ההסכם. לטענת התובעים, לו היו יודעים אודות הסכסוך בין הנתבעים לבין הדיירים בבניין, לא היו כורתים את ההסכם.

7.התובעים תבעו לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 855,150₪ כמפורט להלן:

א.681,450₪ בגין התמורה החוזית על פי ההסכם בין הצדדים.

ב.100,000₪ עבור פיצויים בגין הפרת חוזה.

ג.100,000₪ עבור פיצויים בגין חוסר תום לב במשא ומתן.

ד.100,000₪ עבור פיצויים בגין חוסר תום לב בביצוע ההסכם.

ה.46,400₪ עבור שיפוי בגין שכר טרחת עורך דין ששולם בהליך הודעה לצד שלישי.

ו.50,000₪ עבור פיצוי בגין סחורה שנגנבה מהאתר והייתה באחריות הנתבעים.

ז.50,000₪ עבור פיצוי בגין עגמת נפש.

ח.מהסכומים הנ"ל נוכה סך של 245,700₪ שהתקבל מהנתבעים וסך של 27,000₪ שהתקבל משיצ"ח.

8.הנתבעים טענו טענות כדלקמן:

א.בין נתבע 2 לבין שיצ"ח נחתם הסכם קומבינציה, במסגרתו נתבע 2 מכר לשיצ"ח 50% מהזכויות במקרקעין כנגד התחייבותה של שיצ"ח לבנות את בניין המשרדים נשוא התביעה.

ב.החל משנת 2001 הייתה קיימת נפילה של אריחי הקרמיקה שחיפו את הבניין. הסוגיה נדונה בהליך בוררות שהתנהל בין שיצ"ח לבין נתבע 2 החל משנת 1999, בו ניתן פסק בורר ביום 01.06.10, על ידי השופט בדימוס, עו"ד ח' אילת ז"ל. בשנת 2007, בעיצומו של הליך הבוררות, הבורר התיר לנתבע 2 להחליף את האריחים, תוך שקבע: "בנסיבות אלה רשאי המבקש לבצע את ההחלפה. בשלב זה הדבר יעשה על חשבונו והוא יהיה רשאי לתבוע את הצד השני. מבחינתי נעשה הדבר כאקט של חרום נוכח הסכנה הכרוכה בנפילת האריחים." לצורך ביצוע העבודות, התקשר נתבע 2 עם התובעים בהסכם נשוא התביעה.

ג.העבודות התארכו מעבר לתאריך היעד לסיומן. זאת מסיבות התלויות בתובעים אשר לא ביצעו את העבודות בארבע דפנות הבניין במקביל; לא העסיקו מספיק עובדים או מספיק עובדים מקצועיים; לא עבדו ברציפות; לא עבדו בשעות מוקדמות, בימי שישי ובימי פגרה; לא הזמינו מראש את כל כמות האריחים הנדרשת; לא דאגו לאספקת חשמל לצורך ביצוע העבודות; לא שילמו עבור צריכת החשמל ואף גנבו חשמל משטחים משותפים ומושכרים.

ד.ביצוע רשלני של העבודות הביא להגשת תביעה כספית על סך של 731,880₪ על ידי חברת פלאנט-טיים בע"מ נגד הנתבעים ושיצ"ח. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה בין התובעת לבין הנתבעים באופן שאפשר את מחיקת ההודעה לצד רביעי נגד התובעים ללא צו להוצאות.

ה.מחדלי התובעים התבטאו באי עמידה בלוחות זמנים, שימוש בחומרים לא איכותיים וביצוע לקוי של העבודות באופן שחייב פירוק והרכבה של חלקים נרחבים על מנת לבצע בשנית את העבודה.

9.הנתבעים תבעו סך של 1,166,036₪, בגין רכיבים כדלקמן:

א.840,000₪ עבור פיצויים בגין הפרת הסכם ופיצוי מוסכם בגין איחור בסיום העבודות (15.01.09 עד 15.03.10).

ב.52,500₪ עבור פיצוי מוסכם.

ג.39,832₪ עבור פיצוי בגין הפסד הפרשי הצמדה המגיעים לנתבעים מפלאנט-טיים.

ד.31,422₪ עבור פיצוי בגין תשלומים שהתובעים נאלצו לשלם לפלאנט-טיים.

ה.18,296₪ בגין אגרה ששילמו הנתבעים בתביעת פלאנט-טיים.

ו.46,400₪ בגין שכ"ט עו"ד בתביעת פלאנט-טיים.

ז.50,000₪ בגין הפסד ימי עבודה של נתבע 2.

ח.50,000₪ בגין עגמת נפש.

ט.50,000₪ עבור פיצוי על פי פקודת הנזיקין בגין חוסר תום לב במשא ומתן.

י.50,000₪ עבור פיצוי על פי פקודת הנזיקין בגין הפרת הסכם.

יא. מהסכומים הנ"ל נוכה סך של 167,414₪ המגיע לתובעים.

ג. ראיות

10.מטעם התובעים העיד מר ניר מיטרני והוגשה חוות דעת מהנדס יוסף קרני.

11.מטעם הנתבעים העידו נתבע 2 ומר אריה וישנגרד. הנתבעים גם הגישו חוות דעת מומחה, הנדסאי אריה וישנגרד.

12.בית המשפט מינה מומחה מטעמו, אינג' יקי נחמן, מהנדס אזרחי, אשר הגיש חוות דעת מיום 20.12.15.

ד. דיון 

ד(1) העבודה - ביצוע, איכות ותמורה 

13.בית המשפט מינה מומחה מטעמו, אינג' יקי נחמן, מהנדס אזרחי, מומחה בניהול ופיקוח פרויקטים בבניה, אשר הגיש חוות דעת מיום 20.12.15. בהיותו של אינג' נחמן מומחה בלתי תלוי ובשים לב לכך שהצדדים אף ויתרו על חקירתו, אני מעדיפה את חוות דעתו על פני חוות דעת המומחים מטעם הצדדים.

14.אינג' נחמן קבע בחוות דעתו כי בבדיקה ויזואלית של כל חזיתות המבנה, המבנה נראה מצוין. לא זוהה חוסר של אריחים לכל גובה החזית, לא זוהתה התנתקות של אריחים בגובה הקומות השונות ובמיוחד בקומה הראשונה ואין כשלים בעבודת הדבקת האריחים.

15.בחוות הדעת מטעם התובעים נאמר כי עבודת החיפוי בוצעה בצורה יפה מאוד, בקווים ישרים ובפוגות תקניות. עוד נאמר בחוות הדעת מטעם התובעים כי מרבית המקומות בהם בוצעו בדיקות לא תוקנו וכי בדיקות הטיח בוצעו לאחר בדיקות החיפוי והיה צריך וראוי לבצע את הבדיקות בסדר הפוך, קודם לבדוק את חוזק הטיח ואחר כך את החיפוי. עוד נאמר כי לא נמצא מקום אחד בו ניתן להבחין בסדק או התנתקות של אריח כלשהו.

אינג' נחמן קבע כי דבריו הנ"ל של המומחה מטעם התובעים נכונים וכי הגימור הסופי משביע רצון.

16.בחוות הדעת מטעם התובעים נאמר כי כל אריחי החיפוי נמצאו שלמים ודבוקים בצורה מעולה אל קירות הבניין, כי לא נמצא אפילו אריח בודד שהתנתק מהקיר וכי עבודת הקבלן תקינה. אינג' נחמן קבע כי התיאור נכון.

17.עוד נאמר בחוות הדעת מטעם התובעים כי הבדיקות שהוזמנו על ידי הנתבעים בוצעו לא נכון, עבודת החיפוי מעולה, גם החיפוי החיצוני וגם הפוגות שבין האריחים בוצעו בצורה מקצועית וברמה גבוהה וגם לאחר כשבע שנים לא התנתק אפילו אריח אחד ולא נמצאה פוגה אחת פתוחה.

אינג' נחמן קבע כי התיאור ממצה את הקיים והעובדות נכונות. כן ציין כי עברו כמעט שבע שנים ולא נמצאו סימני ניתוק של אריחים.

18.המומחה מטעם הנתבעים טען כי הוא התריע על כך שטיב העבודה לא היה משביע רצון וכי הביצוע לא התאים לדרישות המפרט. אינג' נחמן דחה, למעשה, את טענתו של המומחה מטעם הנתבעים וקבע כי הנחיות המפקח, הוא המומחה מטעם הנתבעים, בוצעו והעבודה לא המשיכה ללא ביצוע תיקון שנדרש לדעת המפקח.

19.המומחה מטעם הנתבעים טען עוד כי התובעים ביצעו את עבודות הטיח וההדבקה של האריחים באיכות גרועה ולא מקצועית ובטיח גרוע, בניגוד לתקן, בניגוד למפרט המהנדס ובניגוד להנחיות המפקח. על כך תמה אינג' נחמן, אם העבודה הייתה כל כך גרועה מדוע המפקח, הוא המומחה מטעם הנתבעים, אפשר לכל זאת להתרחש ומדוע לא הפסיק את העבודה מיד עם הגילוי.

20.אינג' נחמן סיכם כדלקמן:

א.מצב הבניין משביע רצון מבחינה הנדסית ולא נמצאו סימנים מעוררי חשש או חשד לגבי יציבות חיפוי הקרמיקה.

ב.בעלי המבנה לא הוכיחו מבחינה הנדסית את טענותיהם ביחס לאיכות העבודה והדבקת האריחים.

ג.לא בוצעה בדיקה הנדסית תקנית כלשהי לתמיכת חשש הנתבעים ליציבות הדבקת חיפוי הקירות.

21.לאור המקובץ, ניתן לקבוע כי התובעים ביצעו את העבודה נשוא ההתקשרות בין הצדדים במלואה וכי העבודה בוצעה במקצועיות, באופן תקין וללא דופי.

22.התמורה ותנאי התשלום הוסדרו בסעיף 21 להסכם, בו נקבע כי תמורת ביצוע כל העבודות בהתאם לחוזה, המזמין ישלם לקבלן 350₪ בתוספת מע"מ למ"ר בניכוי חלונות ופתחים.

23.על פי נתוני התובעים והחישוב שבוצע לאחר מדידה, נתונים וחישוב אשר לא נסתרו בראיות מהימנות על ידי הנתבעים, התובעים ביצעו 1,650 מטרים. בהתאם למחיר למ"ר כאמור, התמורה המגיעה לתובעים היא בסך של 577,500₪ ובתוספת מע"מ בסך של 103,950₪, 681,450₪. לאחר ניכוי סך של 245,700₪ ששילמו הנתבעים לתובעים וסך נוסף של 27,000₪ ששיצ"ח שילמו לתובעים, היתרה המגיעה לתובעים ברכיב זה היא בסך של 408,750₪.

ד(2) משך הבנייה 

ד(2)(א) מבוא

24.לוח הזמנים לביצוע העבודות נקבע בסעיף 12 להסכם כדלקמן:

"12. משך הבנייה, אופן ביצוע ופיקוח

12.1 הקבלן מתחייב להתחיל את העבודות לא יאוחר מיום 22.10.08, כאשר גמר עבודות סופי של תיקונים, שיפוצים וכל עבודות על פי חוזה לא יאוחר מ 75 (שבעים וחמישה) ימי עבודה מיום תחילת ביצוע העבודות. לפיכך מתחייב הקבלן לעבוד ברציפות ולהעסיק עובדים מיומנים, מקצועיים ומנוסים במספר הנחוץ להתקדמות החיפוי לרבות תיקונים והשיפוצים ובקצב הנדרש לסיום כל העבודות במועד שהוסכם עליו בחוזה זה. מבלי לגרוע בהוראות הסכם זה, איחור של 7 ימי עבודה לא יהווה הפרה יסודית של הסכם זה. איחור של למעלה מ-7 ימי עבודה בסיום העבודות, דהיינו סיום העבודות לאחר 82 ימי עבודה, יהווה הפרה יסודית של הסכם זה.

12.2עמידת הקבלן בלוח הזמנים מותנית בעמידת המזמין בהתחייבויותיו על פי חוזה זה.

..."

25.לטענת הנתבעים, העבודות התארכו מעבר לתאריך היעד לסיומן מסיבות התלויות בתובעים. בסעיף 22.6 להסכם נקבע כי הקבלן ישלם למזמין פיצוי מוסכם ומוערך מראש של 2,000₪ בצירוף מע"מ בגין כל יום של איחור מעבר ל- 75 ימי עבודה. כאמור באותו סעיף, הוסכם כי איחור של 7 ימי עבודה מעבר ל- 75 ימי עבודה הנ"ל, לא ייחשב כאיחור. בהתאם, מועד סיום העבודות היה אמור להיות 15.01.09. בפועל העבודות הסתיימו ב- 15.03.10. לכן, מגיעים לנתבעים פיצויים בסך של 840,000₪ בגין 14 חודשי איחור. לטענת התובעים, העבודה התארכה או התעכבה כתוצאה מסיבות וגורמים שלא היו באחריות התובעים. להלן יידונו טענות הצדדים.

ד(2)(ב) חילופי מפקחים

26. לדברי מר מיטרני בתצהירו, העבודה החלה לאחר שהמפקח מטעם נתבעת 1, מהנדס אייזן ז"ל, אשר הכין את כתב הכמויות, נפטר. לדבריו, הנתבעים התקשרו עם מפקח אחר, מר וישנגרד, רק לאחר זמן. בנוסף, דרישותיו של מר וישנגרד היו שונות מדרישות מהנדס אייזן ז"ל, דבר שעיכב את העבודה.

27.לטענה זו של מר מיטרני נמצא ביטוי במכתב התובעים אל הנתבעים מיום 05.01.09 (נספח ו' לתצהיר מר מיטרני), בו נכתב כי לאחר פטירתו של מהנדס הפרויקט, רק בינואר 2009 הגיע מחליפו, עד אז התובעים היו מנועים מלעבוד בהתאם להנחיות המהנדס בשטח, דבר שגרם לעיכוב העבודה. בנוסף, נתבע 2 עצמו אישר כי מהנדס אייזן ז"ל נפטר בנובמבר 2008 וכי מר וישנגרד הגיע לאתר רק ב- 04.01.09. (סעיף 10 למכתב נתבע 2 מיום 27.01.09, נספח ח' לכתב ההגנה).

ד(2)(ג) שינוי והגבלת זמני העבודה 

28.לדברי מר מיטרני בתצהירו, חברות אשר שכרו בבניין משרדים, חברת פלאנט-טיים בע"מ וחברת כן-פייט, דרשו מהתובעים לא לבצע את העבודות בשעות פעילות בתי העסק שלהם בטענה שרעש העבודות פוגע בעבודתם. לדבריו, התובעים נדרשו על ידי הנתבעים לשנות את זמני העבודה לימי שישי ושבת. כתוצאה מכך, ביצוע העבודות התארך. בחקירתו הנגדית תיאר את מצב הדברים שבפניו עמדו התובעים. ר' פרוט' עמ' 25 ש' 4-7: "... התחלנו לפרק את האריחים עם פטישי אוויר וקונגויים, דיירי הבניין וסופר ביקשו מאתנו לעצור את העבודה כי אנחנו עושים רעש ודרשו מאתנו לעבוד בשעות הבוקר המוקדמות ובסופי שבוע. הזמינו לנו משטרה לעצור את העבודה, ניתקו אותנו מחשמל."

29.ביטוי לטענות אלה ניתן על ידי התובעים בזמן אמת במכתב מיום 05.01.09 לנתבעים (נספח ו' לתצהיר מר מיטרני), בו נכתב כי דיירי הבניין התנגדו לעבודות התובעים בשל רעש העבודות אשר נגרם על ידי פטיש אוויר והם הפסיקו את עבודת התובעים. במכתב נאמר כי הפסקות עבודה בוצעו לבקשת נתבע 2, אשר ביקש מהתובעים לא לעבוד במהלך השבוע אלא בימי שישי ושבת על מנת להימנע מרעש בזמן פעילות בתי העסק. התובעים הגישו מכתב נוסף אשר נשלח מאת פלאנט-טיים אל התובעים (נספח ו'1 לתצהיר מר מיטרני), בו נכתב כי עבודות התובעים גורמות הפרעה קשה לעבודתם. פלאנט-טיים דרשו מהתובעים לבצע את העבודות רק בשעות שבהן אין פעילות במשרדיהם והתריעו בדבר נקיטה בהליכים משפטיים נגד התובעים. בנוסף, במכתב מיום 27.01.09, נספח ח' לכתב ההגנה, נתבע 2 ביקש מהתובעים להפסיק את העבודות למשך יומיים בחודש דצמבר בשל ביקור מחו"ל לחברת כן-פייט. (ר' בסעיף 11).

30. מר מיטרני טען גם כי דיירים או מי מטעמם הפריעו לביצוע העבודה בכך שניתקו לעובדי התובעים כבל חשמל והזמינו משטרה על מנת לעצור את העבודות. נתבע 2 אישר בחקירתו הנגדית ששוכרים הזמינו משטרה על מנת להפסיק את עבודות התובעים. (פרוט' מיום 01.12.16, עמ' 42 ש' 25-27).

31.לדברי מר מיטרני, התובעים נעתרו לבקשות הדיירים ודרישת הנתבעים וביצעו את העבודות בשעות הבוקר המוקדמות טרם תחילת פעילות העסקים (2-3 שעות ביום), ובסופי שבוע. ר' גם חקירתו הנגדית, פרוט' עמ' 32 ש' 21-22: "בפועל עבדנו גם בשישי וגם בימי שבת, כל פינוי האריחים על ידי פטישי אוויר נעשו בשעות המוקדמות של שישי, שבת וביום חול." יש לציין כי לא נמצאה כל סיבה לפקפק בנכונות עדותו של מר מיטרני, אם בסוגית העיכוב ואם בכללותה, והיא נמצאה כנה ומהימנה.

32.נתבע 2 טען כי התובעים התחייבו בהסכם, בסעיף 9.9, לשמור על שקט על מנת לא לגרום מטרד רעש לשוכרים. לטענה אין יסוד. בסעיף אין דרישה לשמירה על שקט.

33.עבודות הפירוק והחיפוי, מעצם טיבן, הינן עבודות הכרוכות בגרימת רעש (סיתות ושבירת אריחים). הנתבעים ידעו מלכתחילה ואם לא ידעו, ודאי היה עליהם לדעת, שבמהלך העבודות ייגרמו לשוכרים מטרדי רעש ולכלוך וכי במהלך ביצוע העבודות המקום יהפוך לאתר בנייה ובכלל זה יוצבו פיגומים, תהא תנועת כלי רכב ועובדים ועוד. נתבע 2 אישר בחקירתו הנגדית כי הוא יודע היטב באילו כלים משתמשים בעבודות נשוא ההתקשרות בין הצדדים וכי הוא יודע שמדובר בכלים ועבודה שגורמים רעש כבד. ר' פרוט' מיום 07.11.16 ש' 32: "באופן טבעי שפטישי אוויר שעובדים איתם הם עושים כמה נזקים. הם עושים רעש בלתי נסבל." ר' גם עמ' 40 לפרוט' מיום 01.12.16, ש' 26-29, שם אמר נתבע 2 כי הוא עוסק בציוד לבניה משנת 1974 וכי הוא יודע היטב שפטיש אוויר מרעיש.

34.אינג' נחמן התייחס בחוות דעתו לסוגיית התמשכות העבודות. לדבריו, בענף הבנייה, נהוג לעבוד חמישה ימי עבודה מלאים (מראשון עד חמישי), ובמיוחד כשמעורבים קבלני משנה. לדבריו, לא הוצגו בפניו יומני עבודה או תיעוד אחר, מהם ניתן לקבוע אם נכונה הטענה כי הקבלן "גרר את עבודתו" ומה היו הסיבות לכך. עוד לדברי אינג' נחמן, מר וישנגרד עצמו תאר אילוצים שגרמו להתמשכות העבודה ובכלל זה 43 ימי גשם, המתנה להתקשות הטיח, הפסקות חשמל ועוד. לדברי אינג' נחמן, לא היו בפניו נתונים נוספים שהשפיעו על משך ביצוע העבודות כגון התפלגות ימי הגשם ומשך זמן הפסקת העבודה בעקבות פטירת המפקח הראשון. המומחה קבע כי בהיעדר מסמכים ובהיעדר מלוא הנתונים, הוא אינו יכול לקבוע את הסיבות, מנקודת מבט הנדסית, להתמשכות עבודת הקבלן.

35.המובא לעיל מצביע על נסיבות עובדתיות שאינן תלויות בתובעים, אשר שללו מהם את האפשרות לבצע את העבודה כמתוכנן. העבודה הייתה אמורה להתבצע חמישה ימים בשבוע, בימים א'-ה', בשעות העבודה הרגילות. הנתבעים ידעו ואם לא ידעו ודאי היה עליהם לדעת את התנאים הצפויים בבניין עקב העבודות ובכלל זה מטרד הרעש. לא זאת בלבד שהם לא נקטו בצעדים הנדרשים לאפשר לתובעים את ביצוע העבודה כגון פינוי השוכרים בזמן ביצוע העבודות, הם צמצמו והגבילו את זמני העבודה לשעות בודדות ביום ולימי שישי ושבת ולא אפשרו עבודה בימים ובשעות המקובלים. אין פלא שהעבודות התמשכו וברור שהאחריות המלאה להתמשכות העבודות היא לפתחם של הנתבעים.

36.יש לציין כי הנתבעים טענו טענות עובדתיות סותרות ביחס להפרעה לדיירי הבניין עקב העבודות. נתבע 2 טען כי התובעים מנעו מדיירי הבניין שימוש סביר במשרדיהם וכי הם מנעו מהם גישה לשטחי חניה. (סעיף 12 לתצהיר נתבע 2). מר וישנגרד טען כי התובעים גרמו נזקים לדיירי הבניין. בסתירה לטענות כאמור, מר וישנגרד כתב בחוות דעתו כי עבודות התובעים לא הפריעו למהלך העסקים השוטף וכי לא הייתה כל הפרעה לגישה ללקוחות, ספקים ושאר משתמשי הבניין. (סעיף 7.4 לחוות הדעת). עוד לדברי מר וישנגרד, המקום היחיד בו הייתה אפשרות להפרעה לאנשי הבניין, אם בכלל, היה בזמן העבודות על החזית הפונה לרחוב. חזית זו היא קטנה יחסית וגם שם נעשו סידורים לגישה חופשית וללא כל הפרעה הן לתוך הבניין והן לתוך החנות. יצוין כי אינג' נחמן קבע כי העבודות לא הסבו נזקים לצדדי ג' ולמהלך העסקים השוטף. לנוכח האמור, טענות הנתבעים אינן מהימנות.

ד(2)(ד) הפסקות חשמל

37.לדברי מר מיטרני בתצהירו, עיכוב בעבודות נבע גם מהפסקות חשמל. במכתב מיום 20.11.08 (נספח ב'1 לתצהיר מר מיטרני), התובעים הודיעו לנתבע 2 כי במשך יומיים רצופים אין להם אפשרות לקבל חשמל מהבניין וכי ביום 19.11.08 הייתה הפסקת חשמל בכל הבניין. נתבע 2 התבקש לטפל בבעיה. לאחר מכן, גם במכתב מיום 05.01.09 (נספח ו' לתצהיר מר מיטרני), הודיעו התובעים לנתבעים על הפסקות עבודה בשל הפסקות חשמל אשר נמשכו מספר ימים.

38.נתבע 2 טען כי התובעים התחייבו בהסכם, בסעיף 9.5, לספק לעצמם חשמל לצורך ביצוע העבודות (סעיף 43 לתצהיר נתבע 2). לטענה אין יסוד. בסעיף 9.5 לא נאמר כי התובעים אחראים לספק לעצמם חשמל לצורך ביצוע העבודות.

ד(2)(ה) בדיקות

39.לדברי מר מיטרני בתצהירו, ביום 11.02.09 התובעים הזמינו בדיקה של חברת איזוטופ לבדיקת הטיח לפני עבודות החיפוי. בבדיקה מול חברת איזוטופ עלה כי בדיקה כאמור טעונה זמן התקשות טיח של 34 ימים לפחות ולכן היה על התובעים לעכב את העבודות בהתאם. במכתב מיום 25.01.09 (נספח ט' לתצהיר מר מיטרני), הודיעו התובעים לנתבעים כי זמני הבדיקות לא נכללו בחוזה וכי אין להביאם במניין ימי העבודה של התובעים משום בזמן זה התובעים מנועים מלהמשיך בעבודה.

ד(2)(ו) חזית מערבית

40.לדברי מר מיטרני, בתחילת העבודות התובעים התבקשו על ידי נתבע 2 לא לעבוד על החזית העורפית של המבנה. עם התקדמות העבודות ומינוי מר וישנגרד כמפקח, הובהר לנתבע 2 שעליו לפרק גם את האריחים הישנים שבחזית העורפית. רק אז נתבע 2 ביקש מהתובעת לבצע עבודות גם בחזית זו. ר' חקירתו הנגדית של מר מיטרני עמ' 26 ש' 2: "והכי חשוב שחזית אחת לא קיבלתי עוד אישור להתחיל לעבוד עליה." וכן פרוט' עמ' 33 ש' 16-21:

"ש. מדוע לא עבדת במקביל על 4 חזיתות?

ת. עבדנו על 3 חזיתות במקביל והחזית העורפית לא התבקשנו לבצע אותה רק לאחר שהתברר לנתבע 2 שאין לו מנוס מלפרק את האריחים הישנים שבחזית העורפית. יש יומן של מהנדס וישינגרד שהוא כותב שם בפירוש שאין מנוס מלפרק את האריחים הישנים, הוא לא רצה לפרק את אותם אריחים, כשהתחלתי את העבודה הצבתי פיגומים סביב הבניין, בחזית העורפית נעצרתי בקומה השנייה, מר סופר אמר לי לעצור את הצבת הפיגומים שם."

וכן פרוט' עמ' 34 ש' 18-21:

"[נתבע 2] אמר לי שהוא לא רוצה לבצע את החיפוי בדופן העורפית כדי לחסוך כסף. הוא ביום 5.1 כשהמפקח בדק את החזית העורפית הוא הגיע למסקנה שיש צורך לבצע את החזית אך לא בתחילת העבודות ולא ב- 22.10.08."

לדברי מר מיטרני, לאחר שנתבע 2 החליט להזמין מהתובעים את ביצועו של גם חלק זה של העבודה, התובעים הזמינו קרמיקה נוספת וביצעו את העבודה.

41. הנתבעים טענו כי על פי ההסכם, היה על התובעת לבצע עבודות בארבע חזיתות הבניין במקביל. נתבע 2 טען כי הוא הורה לתובעים מלכתחילה לבצע את העבודה בארבעת הצדדים והתובעים נמנעו מביצוע העבודות בארבעת הצדדים בו זמנית.

42.במכתב מיום 05.01.09 ששלח מר וישנגרד אל הנתבעים (נספח ד' לכתב הגנה), הוא כתב בסעיפים 1 ו-2: "לאחר שנערכה על ידי בדיקת הקשה על גבי אריחים בחזית המערבית, אין מנוס מהמסקנה שיש צורך לפרק את כל האריחים בחזית זו. האריחים החדשים יהיו במידות אחרות ממה שמבוצע כיום בשטח 42X42 או 45X45." המכתב תומך בטענת התובעים, לפיה רק בינואר 2009 החליטו הנתבעים לבצע פירוק וחיפוי בחזית המערבית.

43.בחקירתו הנגדית נתבע 2, הודה, למעשה, בכך שרק בינואר 2009 הוא החליט לבצע פירוק וחיפוי בחזית המערבית. ר' פרוט' מיום 07.11.16, עמ' 38 ש' 1 וכן פרוט' מיום 01.12.16 עמ' 39 ש' 26-28: "על פי ההסכם הוא היה צריך להביא מפקח מטעמו, חיכיתי חיכיתי, הוא לא הביא ואז שהמפקח מטעמי בא ב- 4.1.09 כשכבר לא הייתה לי ברירה, הוא דפק על האריחים שמע וקבע שבעקבות הצליל החלול שהאריחים משמיעים צריך להחליף את החזית המערבית."

44.טענת הנתבעים כאמור, לפיה נתבע 2 הורה לתובעים מלכתחילה לבצע את העבודה בארבעת צדדי המבנה התבררה, אפוא, כטענה שאינה אמת.

ד(2)(ז) ביצוע חוזר 

45.לדברי מר מיטרני, לאחר שהושלמה עבודת החיפוי, נתבע 2 דפק על אריחי הקרמיקה, קבע כי העבודה אינה תקינה, סימן כ- 170 מטר אריחים והורה לפרק ולהדביק מחדש. הוויכוח בין הצדדים בעניין זה נמשך כחמישה חודשים במהלכו התובעים טענו כי העבודה תקינה ואין צורך לבצעה מחדש. לבסוף, ורק מאחר שהנתבעים לא שילמו עבור העבודה, התובעים נכנעו לדרישת נתבע 2 וביצעו את אותה עבודה מחדש, דבר שגרם לעיכוב של כ- 40 ימים.

46.בחקירתו הנגדית מר מיטרני עמד על דעתו וטען כי התובעים פירקו, על פי דרישת נתבע 2, עבודה בשטח של כ- 170 מ"ר. זאת לאחר שנתבע 2 סימן ואף שבר אריחים עם פטיש. ר' פרוט' עמ' 22 ש' 1-7, וכן ש' 6-7: "אני באתי לבצע עבודה וביצעתי אותה, הוא סימן לי את האריחים, שבר אותם, הכריח אותי להחליף אותם כשלא היה צורך. הוא בעצמו היה עולה לפיגום." נתבע 2 הודה כי הוא עלה על הפיגומים ושבר עם פטיש אלא שלטענתו הוא שבר רק אריח אחד.

47.במכתבו לתובעים מיום 12.04.09, נספח ח' לכתב ההגנה, נתבע 2 כתב כי הוא ביצע בדיקות הקשה ובהסתמך עליהן הוא דרש מהתובעים לבצע עבודות תיקונים. מר וישנגרד אישר בחקירתו הנגדית כי נתבע 2 עלה בעצמו וסימן אריחים פסולים על סמך בדיקת הקשה. (פרוט' מיום 01.12.16, עמ' 45 ש' 30-31).

48.מר וישנגרד כתב לנתבעים במכתב מיום 19.03.09 (נספח ד' לכתב ההגנה) "יש להחליף אריח שבצליל הקשה נמצא חלול". במכתב נוסף מיום 22.04.09 (נספח ט' לכתב ההגנה), מר וישנגרד כתב כי הוא ביצע בדיקות הקשה ובהסתמך עליהן הוא הסיק כי קיימים ליקויים בבנייה.

49.בהתייחסו לכך שנתבע 2 ביצע בדיקות הקשה, סימן אריחים חשודים ודרש להחליפם, המומחה מטעם בית המשפט, אינג' נחמן, קבע כי היה זה מתפקידו של מר וישנגרד, מפקח הבניה, לוודא כי העבודות מבוצעות על פי הדרישות. כן קבע כי בדיקות הקשה אינן מהוות אסמכתא לאישור או פסילה של חיפוי קירות וכי היה על המפקח לבצע בדיקות שליפה תקניות. (עמ' 3 סעיפים 5.14-5.15). אינג' נחמן קבע כי בדיקות ההקשה שביצע נתבע 2 אינן תקינות.

50.לנוכח הקביעות הברורות והחד משמעיות של אינג' נחמן, הוראות מר וישנגרד לתובעים לבצע תיקונים על יסוד בדיקות הקשה היו שגויות. בנוסף, התערבות נתבע 2 הייתה בניגוד גמור להתנהלות מקצועית מקובלת והוראותיו לתובעים לפרק עבודות שביצעו ולבצע אותן מחדש, היו בלתי ענייניות וחסרות בסיס. התובעים צודקים בטענותיהם. הם נאלצו לפרק עבודות, שהיו טובות ותקינות, ולשוב ולבצע אותן מחדש בשל דרישה שרירותית של נתבע 2 ללא כל הצדקה מקצועית ועניינית. בהסתמך על בדיקות ההקשה, נתבע 2 טען טענות מרחיקות לכת, הוא ייחס לתובעים הדבקה רשלנית ובלתי מקצועית, ביצוע על ידי פועלים זולים ובלתי מיומנים ללא פיקוח, לשם חסכון בעלויות וזמן עבודה, בניגוד לתקן, להסכם ולדין. (סעיף 27 לתצהיר נתבע 2) – הכול טענות חסרות שחר.

ד(2)(ח) עבודות נוספות 

51.לדברי מר מיטרני, במהלך ביצוע העבודות התובעים נדרשו על ידי נתבע 2 והמהנדס מטעמם לבצע עבודות נוספות אשר כללו ריצוף מרפסת וחיזוקים של ברגים ורשתות. עבודות אלה לא נכללו בהסכם מלכתחילה וביצוען עיכב את סיום העבודה.

ד(2)(ט) תנאי מזג אוויר

52.מומחה הנתבעים עצמו, מר וישנגרד, כתב בחוות דעתו כי היה קושי אובייקטיבי בחלק מהזמן לבצע את עבודת הדבקת הקרמיקה עקב מזג האוויר. (סעיף 8.3 לחוות הדעת). בחקירתו הנגדית אמר כי בפרקטיקה בעבודות הדבקה אסור לעבוד בימים שבם יורדים או צפויים לרדת גשמים וכי הוא עצמו הורה על עיכוב העבודה למשך 40-60 ימים מטעם זה. (פרוט' מיום 01.12.16, עמ' 45 ש' 6-12).

ד(2)(י) סיכום

53.לאור המקובץ, הצדק עם התובעים. העבודה התארכה או התעכבה בשל סיבות וגורמים שלא היו באחריות התובעים. התובעים אשר היו אמורים לעבוד חמישה ימי עבודה מלאים, מיום ראשון עד יום חמישי, מצאו את עצמם, בהוראת נתבע 2, נאלצים לא לבצע את העבודה בשעות פעילות בתי העסק במבנה, שהן בדיוק שעות העבודה שלהם. הם נאלצו לעבוד שעות בודדות בשעות הבוקר המוקדמות ובימי שישי שבת. בכך הנתבעים נטלו מידי התובעים כל אפשרות לסיים את העבודה במועד. האחריות המלאה בעניין זה מוטלת על הנתבעים שלא נקטו מראש בצעדים הנדרשים לאפשר את ביצוע העבודה בשעות העבודה המקובלות. בנוסף, בעלי העסקים בבניין או מי מטעמם, אשר ביקשו למנוע את עבודת התובעים בשעות פעילות בתי העסק, עצרו את ביצוע העבודות, אם על ידי מניעת חשמל ואם על ידי הזמנת המשטרה. גם נתבע 2 עצמו הורה לתובעים לעצור עבודות כליל לטובת בעלי העסקים במבנה.

54.עיכוב ניכר נוסף נבע מהעובדה שנתבע 2 החליט על ביצוע פירוק וחיפוי בחזית המערבית רק בינואר 2009. רק לאחר החלטתו ניתן היה להזמין את האריחים שנדרשו לטובת חזית זו. גם עיכובים אלה הם באחריות מלאה של הנתבעים. עיכוב נוסף, אשר נמשך כחמישה חודשים, נבע מהוראת נתבע 2 לתובעים לפרק עבודות שבוצעו על ידם ולבצען מחדש. טענת נתבע 2 לעבודה לקויה הייתה מופרכת והתובעים בצדק דחו את דרישתו. הם נכנעו לדרישה המקוממת וביצעו עבודות מחדש, אשר כללו פירוק עבודה תקינה וביצועה מחדש, משום שהנתבעים עיכבו תחת ידם את תשלום התמורה.

55.עיכובים נגרמו בשל שורה של גורמים נוספים שלא היו בשליטת התובעים או באחריותם. בכלל זה חלוף הזמן עד למינוי מפקח מטעם הנתבעים לאחר פטירתו של מהנדס אייזן ז"ל, הפסקות חשמל, המתנה להתקשות טיח לצורך בדיקות טיח, הזמנת עבודות נוספות אשר לא נכללו בהסכם והוראות המפקח מטעם הנתבעים על עיכוב העבודה למשך 40-60 ימים מטעמי מזג אויר.

ד(3) פיצוי בגין ציוד/סחורה שנגנבו מהאתר

56.התובעים טענו כי הנתבעים התקשרו עם חברת שמירה, אשר לא שמרה על כלי העבודה והסחורה של הקבלן שהיו מונחים באתר. כתוצאה מכך, טענו התובעים, נגנבו כלים בשווי רב, ביניהם מכונת שטיפה, כננת חשמלית, פטישונים, דיסקים, צלחות יהלום, קונגו, מסור שולחני לעץ ולאלומיניום, ארגזי כלים, ארגזי קרמיקה גרניט פורצלן, שקי דבק וחלונות אלומיניום.

57.נושא השמירה על רכוש התובעים לא הוסדר בהסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה ובהיעדר ראיה לחובה חוזית מצד הנתבעים לשמור על ציוד הקבלן, אחריות הנתבעים לרכיב זה של התביעה לא הוכח.

58.בהקשר זה יצוין כי הנתבעים טענו, על בסיס סעיף 7 לנספח מסמך מהנדס אייזן ז"ל להסכם, כי התובעים התחייבו לדאוג לשמירה. הטענה נסתרה מהמסמך עצמו. אמנם נרשם במסמך כי בזמן העבודות יהיה צורך בשמירה אך לא נאמר שחובת השמירה חלה על התובעים (הקבלן). העובדה שבפועל הנתבעים העסיקו חברת שמירה על חשבונם מעידה שהנתבעים סברו את ההפך ושחובת השמירה חלה על נתבעת 1.

ד(4) אחידות החיפוי

59.ביחס לחזית המערבית, הנתבעים טענו גם לביצוע בקרמיקה לא אחידה.

60.כאמור לעיל, התובעים התבקשו בתחילה לא לבצע חיפוי של החזית העורפית. הדרישה לחיפוי הייתה בשלב מאוחר יותר. בנוסף לאמור, מר וישנגרד הורה כי האריחים בחזית המערבית יהיו במידות אחרות ממידות האריחים שבוצעו על ידי התובעים בחזיתות הבניין האחרות. נתבע 2 אישר זאת בחקירתו הנגדית. (סעיף 2 למכתב מר וישנגרד אל הנתבעים מיום 05.01.09, נספח ד' לכתב הגנה. פרוט' מיום 01.12.16 עמ' 40 ש' 7) .

61.המומחה מטעם בית המשפט, אינג' נחמן, קבע שאכן קיימת חזית עורפית של המבנה שחופתה באריחים בצבע שונה הבולט לעין משאר חזיתות הבניין. לדברי המומחה, התקנת חזית שלמה של אריחים אורכת זמן נכבד ולא יכול להיות שעבודה זו בוצעה בחטף. לדבריו, אם צבע האריחים לא היה מקובל על מזמיני העבודה או המפקח מטעמם, הם היו עוצרים את עבודת הדבקת האריחים בחזית העורפית.

62.לאור הנסיבות כאמור לעיל, החיפוי בחזית המערבית בקרמיקה שונה היה תוצאה של הזמנת העבודה בשלב מאוחר יותר בצירוף ספציפיקציות לקרמיקה אחרת מזו שהותקנה ביתר החזיתות. כן עולה כי בחירת הקרמיקה וההתקנה היו בתיאום בין הצדדים ובהסכמת הנתבעים.

ד(5) תביעות הצדדים לפיצוי בגין הוצאות משפט בהליך משפטי אחר

63.התובעים והנתבעים היו צדדים גם להליך אשר נוהל בת"א 22938-05-10 ות"א 12883-04-10 (להלן: "ההליך הקודם").

64. בהליך כאן תבעו התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם שכר טרחת עורך הדין ששילמו בהליך הקודם, הליך שבמסגרתו הנתבעים הגישו נגדם הודעה לצד שלישי. מן העבר השני, הנתבעים, בתביעתם שכנגד כאן, תבעו לחייב את התובעים לשלם להם בגין הפסד הפרשי הצמדה שהגיעו לנתבעים מהתובעת בהליך הקודם (חברת פלאנט-טיים בע"מ), תשלומים שהנתבעים נאלצו לשלם לפלאנט-טיים וכן אגרה ושכר טרחת עו"ד ששילמו הנתבעים במסגרת ההליך הקודם.

65.בהליך הקודם נעשה בין הצדדים שם (לרבות הנתבעים כאן), הסדר גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסדר הגישור הוסכם כי לא יינתן צו להוצאות. התובעים כאן (צדדי ג' בהליך הקודם), עתרו בהליך הקודם לבית המשפט לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט. בית המשפט בהליך הקודם דחה את בקשתם.

66.בנסיבות אלה בפני שני הצדדים עומד מעשה בית דין ביחס להוצאות המשפט. בית המשפט בהליך כאן אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט בהליך הקודם ואינו רשאי לפסוק לטובת צד זה או אחר תשלומים שבהם חויבו בהליך הקודם וגם לא הוצאות משפט שהוציאו לצורך אותו הליך משפטי ואשר בית המשפט בהליך הקודם לא ראה לנכון לפסוק להם.

ד(6) נזק לא ממוני

67.התובעים תבעו פיצויים בסך 350,000₪ עבור נזק לא ממוני. זאת בגין הפרת חוזה, חוסר תום לב במשא ומתן ובביצוע ההסכם ועגמת נפש.

68.במקרה שבו גרמה הפרת החוזה נזק לא ממוני לנפגע מן ההפרה, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה "בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין", בהתאם לאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

69.הנתבעים לא שילמו לתובעים את מרבית התמורה החוזית עבור עבודה קבלנית איכותית וטובה שבוצעה על ידי התובעים. מדובר בהתנהלות שרירותית ואף מקוממת של נתבע 2 אשר פעל מטעם נתבעת 1 והתחמקות בוטה מתשלום שהגיע לתובעים, התנהגות העולה כדי חוסר תום לב.

70.אי תשלום התמורה החוזית המגיעה כדין לקבלן, מעבר לעצם היותה הפרה בוטה ובלתי קבילה של התחייבות חוזית, היא פוגעת באורח קשה בהתנהלות הקבלן אשר תלוי במזמין ומוצא עצמו לא מסוגל לקיים את המחויבות הכלכלית המוטלת עליו בניהול הפרויקט ואשר כוללת תשלומים לספקים, תשלום שכר עבודה לעובדים, תשלומים שמסתמכים על ההכנסות מהתקשרות עם נתבעת 1, והם נדרשים לפתרונות ממקורות כלכליים אחרים תוך שהם סופגים ללא כל הצדקה את עלויות המימון.

71.התובעים ניזוקו נזק של ממש עקב הפרת החוזה על ידי הנתבעים והם מצאו עצמם נאלצים לנהל מאבק ארוך למיצוי זכויותיהם הצודקות במשך כשבע שנים, על מנת לקבל את התשלום עבור עבודה שביצעו בפועל זה מכבר, עבודה שבוצעה בהתאם לחוזה ואשר מומחה בית המשפט ראה לציין שמדובר בעבודה יפה, מצוינת, תקינה, מקצועית, ברמה גבוהה וללא כשלים. בנסיבות, נגרמה לתובעים עגמת נפש בלתי מבוטלת.

72.בהתחשב בנסיבות כאמור וכן בהתחשב בשיעור הפיצוי שנפסק בגין נזק ממוני, הפיצוי לתובעים עבור הנזק הלא ממוני יעמוד על 100,000₪.

ה. סוף דבר 

73.התביעה מתקבלת. התביעה שכנגד נדחית.

74.הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים כדלקמן:

א.סך של 508,750₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

ב.הוצאות המשפט, לרבות אגרת בית המשפט ושכר מומחים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.

ג.שכ"ט עו"ד בגין התביעה והתביעה שכנגד בסך של 100,000₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז תשרי תשע"ח, 07 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.