אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 3638-03-16 יוסף נ' מועצה מקומית עילבון ואח'

ת"א 3638-03-16 יוסף נ' מועצה מקומית עילבון ואח'

תאריך פרסום : 27/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3638-03-16
21/06/2016
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
פרח יוסף
הנתבעים:
1. מועצה מקומית עילבון
2. מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק שיפוטי, העדר עילה והתיישנות.

1.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לתיקון הרישום בפנקס המקרקעין בהתאם לסעיפים 93 ו- 95 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"). בכתב התביעה טען התובע, כי תביעתו מתייחסת לחלק הדרום מזרחי של חלקה 9 בגוש 15412 מאדמות הכפר עיילבון (להלן: "חלקה 9"), ואשר סומן בחוות דעתו של המודד מוחמד שעבאן שצורפה לכתב התביעה כחלקת משנה 9/1, בשטח של 2,410 מ"ר. חלקה 9 בכללותה ששטחה הוא 24,797 מ"ר נרשמה בתום הליכי ההסדר ביום 30.10.1945 על שם הנציב העליון ולאחר מכן על שם מדינת ישראל לטובת הכפר עיילבון.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, חלקת משנה 9/1 מוחזקת מלפני יותר מ- 80 שנים ועד היום על ידי סבו ואחריו על ידי אביו והיום על ידי התובע. במשך כל השנים הללו, הם החזיקו בחלקה ועיבדו אותה ברצף, מבלי שגורם כלשהו ערער בצורה כלשהי על זכויותיהם בחלקה או דרש ממנו או מאביו לפניו או מסבו לפנות את החלקה. לטענת התובע, בעת ביצוע הליכי ההסדר בשנת 1945, הוטעה אביו על ידי ועד הסדר הכפר ומוכתר הכפר, שייצגו את פקיד ההסדר עת טענו בפניו, כי החלק המשויך לטובת תושבי הכפר הוא חלק מחלקה 9 ואילו חלקת משנה 9/1 המוחזקת על ידו תירשם על שמו. לתמיכה בטענות אלה מציין התובע, כי חלקת משנה 9/1 שונה באופן מהותי מבחינת צורה וטיפוגרפית משאר שטחי חלקה 9. בעוד שחלקת משנה 9/1 מעובדת מזה יותר משמונים שנים, יתר השטח של חלקה 9 הוא אדמת בור ששימשה את תושבי הכפר למרעה. הוא טוען עוד, כי חלקת משנה 9/1 מהווה המשך טבעי של המתחם שהוחזק בזמנו על ידי סבו בחלקות 11, 12, 19 ו- 20 מהצד המזרחי של חלקת משנה 9/1 וחלקות 21, 24 ו- 26 מהצד הדרום מערבי של אותה חלקת משנה. התובע אף מפנה להערות ברישום לאחר הסדר, שם תוארה החלקה 9 כאדמת בור וטרשים, כאשר ברור כי תיאור זה אינו תואם לחלוטין את חלקת משנה 9/1 שהייתה מוחזקת ומעובדת על ידי סבו מזה עשרות שנים, עוד לפני תחילת הליכי ההסדר. על סמך כל האמור טען התובע, כי הכללת חלקת משנה 9/1 כחלק מחלקה 9 ורישומה על שם הנציב העליון ולאחר מכן על שם מדינת ישראל נעשה במרמה תוך עצימת עיניים והתעלמות מן העובדה כי חלקת משנה 9/1 היא בבעלות, בחזקת ובעיבוד סבו המנוח ולאחר מכן אביו.

התובע טען עוד, כי הכללת חלקת משנה 9/1 בתוך חלקה 9 נעשה עקב טעות סופר במובן סעיף 95 לפקודת ההסדר, שכן לא ייתכן ששטח חלקת משנה 9/1 נתבע על ידי הנציב העליון בשם תושבי הכפר, מאחר שחלקת משנה זו הוחזקה ועובדה על ידי אביו. לטענתו, הנציב העליון בוודאי תבע את הזכויות בשטח שלא הוחזק ועובד על ידי הבעלים הפרטיים שלהם, אלא אותם שטחים ששימשו את תושבי הכפר למרעה ועל כן, סיפוח שטח חלקת משנה 9/1 לשטח חלקה 9 נעשה שלא כשורה ושלא כדין ועל כן, רישום שטח חלקת משנה 9/1 על שם הנציב העליון ואחריו על שם המדינה אף הוא נעשה שלא כשורה במובן סעיף 93 לפקודת ההסדר. רישום זה אף סותר את הרישום בפנקס הקרקעות העותומני, מכוח צוואת סבו המנוח של התובע, כאשר הגבולות שצוינו באותה צוואה שנרשמה בפנקס העותומני כוללים גם את שטח חלקת משנה 9/1.

2.בבקשה לסילוק התביעה על הסף טענה המדינה, כי בתביעה שהוגשה על ידי התובע בהליך קודם בבית משפט זה (ת"א 23725-07-14) ושנמחקה בהמלצת כב' השופט הווארי, טען התובע, כי אביו המנוח הוטעה על ידי ועד הסדר הכפר ומוכתר הכפר, אשר טענו בפניו כי שטח חלקת משנה 9/1 יירשם לטובת תושבי הכפר מאחר שלא ידע כי בקרקע מירי אין אפשרות לרישום לטובת תושבי הכפר ואילו בתביעה השנייה הוא טוען, כי וועד הסדר הכפר ומוכתר הכפר הטעו את אביו עת טענו בפניו כי שטח חלקת משנה 9/1 יירשם על שמו. לטענתו, מדובר בטענות עובדתיות סותרות ועל כן, יש לקבוע כי מתקיים במקרה דנן השתק שיפוטי המונע מן התובע להעלות את טענתו בדבר הטעיית אביו המנוח. המדינה הוסיפה וטענה, כי בקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידה בהליך הקודם התקבלה בחלקה הגדול על ידי בית משפט זה, עת התקבלה עמדתה כי "הטעות" שנטענה בהליך הקודם שכביכול אביו לא ידע שלא ניתן לרשום קרקע מירי לטובת תושבי הכפר אינה טעות וזאת נוכח ההלכה שנקבעה בד"נ 10/76 המועצה המקומית יפיע נ' מדינת ישראל פ"ד לא(2), 605. המבקשת טענה עוד, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שכן גם אם תתקבל טענתו של התובע, כי הוא לא ידע על צוואת סבו המנוח, אין ספק כי אביו ידע על הצוואה, שכן לשיטתו של התובע אביו השתמש בצוואה זו על מנת לתבוע זכויות בקרקעות אחרות. כמו כן נטען, כי תקופת ההתיישנות בתביעה לפי סעיף 93 היא 15 שנים, בעוד שמאז תמו הליכי ההסדר חלפו יותר מ- 70 שנים.

3.דין הבקשה להידחות.

אין יסוד לטענת המדינה בדבר קיומו של השתק שיפוטי. מעיון בכתב התביעה שהוגש בהליך הראשון עולה, כי הטענות שהועלו שם לעניין הטעיית אביו של התובע על ידי ועד הסדר הכפר ומוכתר הכפר זהות לטענות שמועלות כעת בכתב התביעה שהוגש בהליך הראשון. לעניין זה התייחסתי בפסק הדין החלקי שניתן על ידי בהליך הראשון, שם קבעתי, כי על פי הנטען בכתב התביעה "הוטעה התובע (צריך להיות אביו של התובע – ע.ט.) על ידי ועד הסדר הכפר או ע"י מוכתר הכפר, אשר טענו, כי החלק המשויך לטובת תושבי הכפר הוא חלק מהחלקה ולא החלק שבחזקתו". ברם, מאחר שניסוח כתב התביעה שהוגש בהליך הראשון היה מבולבל והטענות נטענו בצורה לא סדורה, קשה היה לעמוד על מהות הטענות וקנקנן והדברים צוינו במפורש במסגרת פסק הדין החלקי. על כן, הטענה לקיומו של השתק שיפוטי נדחית.

4.יתר הטענות שהועלו בבקשה זכו להתייחסות נרחבת בפסק הדין החלקי שניתן על ידי במסגרת ההליך הקודם. הקביעות בפסק הדין החלקי מחייבות את הצדדים מכוח מעשה בית דין. כפי שנקבע בפסק הדין החלקי שניתן בהליך הקודם, התובע מעלה טענות לעניין הארכת תקופת ההתיישנות מכוח סעיפים 7 ו- 8 לחוק ההתיישנות, וטוען כי גילה את המרמה לה הוא טוען רק בשנת 2002, ועל כן לשיטתו התביעה לא התיישנה. טענות אלה, כפי שנקבע בפסק הדין החלקי, מחייבות בירור עובדתי לעניין מועד הגילוי של התרמית הנטענת ובאשר למועד שהתובע ידע או היה עליו לדעת על התרמית והטעות הנטענות, בירור שמן הראוי כי ייעשה במסגרת הדיון בתובענה גופה. הוא הדין באשר לקיומה של עילת תביעה. משנקבע בפסק הדין החלקי שניתן בהליך הקודם, כי טענות התובע לעניין מרמה וטעות ברישום ראויות לבירור ועשויות להקים לו עילת תביעה, לא היה מקום להגשת בקשה לסילוק התביעה בטענה, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ