אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35878-11-12 מ. ס. י. שווק זכוכית ומראות בע"מ נ' אהרן(המנוח) ואח'

ת"א 35878-11-12 מ. ס. י. שווק זכוכית ומראות בע"מ נ' אהרן(המנוח) ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
35878-11-12
27/08/2015
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
תובעת:
מ. ס. י. שווק זכוכית ומראות בע"מ
נתבעים:
1. עזבון המנוחה אהובה אהרן ז"ל
2. שימרית רומם
3. גיורא אהרון
4. אהרון יונתן
5. אהרון יאיר
6. אהרון דניאל

החלטה
 

 

התובעת, חברה העוסקת ביצור ושיווק מוצרי זכוכית ואביזרים שונים, הגישה תביעה בסך 177,809 ₪ נגד יורשיה של המנוחה אהובה אהרון ז"ל (להלן – המנוחה).

בבסיס התביעה חוב נטען של חברת תריסי יאיר תעשיות אלומיניום בע"מ (להלן – החברה), שהמנוחה היתה מנהלתה, כלפי התובעת, בגין סחורה שסופקה לחברה ותמורתה לא שולמה. החברה משכה שיקים לפקודת התובעת לתשלום החוב, ברם אלה חוללו. המנוחה חתומה לפי הטענה על כתב ערבות לחובות החברה כלפי התובעת, ועל כתב ערבות זה מבוססת התביעה.

עובר להגשת התביעה הגישה התובעת את השיקים לביצוע בהוצאה לפועל כנגד החברה. החברה לא הגישה בקשת התנגדות וההליכים נגדה בהוצאה לפועל תלויים ועומדים עד היום, ככל הנראה מבלי שנשאו פרי. זמן-מה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הגישה התובעת בקשה לצרף את המנוחה כחייבת נוספת. הבקשה הוגשה לאחר פטירת המנוחה, נתון שככל הנראה לא היה בידיעת התובעת. הבקשה לצירוף התקבלה. בהמשך הגישה התובעת בקשה לעדכון פרטים על דרך של ציון עיזבון המנוחה כחייב, בקשה שאף היא התקבלה. אחת מיורשות המנוחה הגישה בקשת התנגדות בה נטען בין היתר כי החתימה על כתב הערבות איננה של המנוחה וכי מדובר בערבות חוזית ולא שטרית ולפיכך לא ניתן לצרף המנוחה כחייבת בתיק ההוצל"פ. טענות אלה נדחו על-ידי כב' רשם ההוצל"פ, אולם ערעור שהוגש לבית משפט השלום עכו התקבל, תוך שנקבע כי לא ניתן היה בנסיבות לצרף את העיזבון כחייב נוסף בתיק.

לאחר הדברים האלה הוגשה התביעה דנן (תוך שבתווך פתחה התובעת בהליך נוסף למתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל, שנדחתה על-ידי בהמ"ש המחוזי).

בבקשה שבפני מבקשת התובעת כי ייקבע שאין הנתבעים רשאים להעלות טענות נגד חוב החברה, בשל היותו חוב פסוק וחלוט, ולפיכך השאלה היחידה לבירור בהליך דנן הינה השאלה האם המנוחה חתומה על כתב הערבות, אם לאו.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, אינני רואה לקבל את הבקשה.

אין חולק כי ביחס לחברה החוב השטרי חלוט. כאמור לעיל, החברה לא הגישה התנגדות לביצוע השיקים שהוגשו להוצל"פ. כפי שנקבע בפסיקה, "שטר כמוהו כפסק–דין על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך ההתנגדות נדחתה". (בר"ע 87/82 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2) 145). לפיכך, משלא הוגשה התנגדות על-ידי החברה, הרי שחבותה לפי השטרות הינה חבות פסוקה וחלוטה בכל הנוגע אליה.

לטענת התובעת, אותו דין חל גם על המנוחה (ועל הנתבעים כחליפיה – יורשיה), בהיותה בעלת "קרבה משפטית" לחברה בשל היותה מנהלת החברה. מהות הטענה, לפי ההקשר בה הועלתה, היא קיים השתק פלוגתא כלפי הנתבעים ביחס לחובה של החברה לפי השטרות. הנתבעים טוענים מנגד כי אין ענייננו במעשה בית דין וכי שאלת קיומו של חוב לא נדונה ולא הוכרעה לגופה.

אציין תחילה כי את טענת הנתבעים בדבר היעד מעשה בי"ד בשל כך שסוגיית חבות החברה לא נדונה ולא הוכרעה לגופה, אין לקבל. משלא הוגשה התנגדות לביצוע שטר, הרי שהשטר כמוהו כפסק דין שניתן בהיעדר בקשת רשות להתגונן. לפיכך קם כנגד החברה מעשה בית דין ביחס לחובה לפי השטרות. העובדה כי לא נתקיים דיון לגופו בתביעה השטרית, בשל כך שהחברה לא ביקשה רשות להתגונן, אין משמעה כי ניתן לשוב ולהתדיין בסוגיית חבות החברה בהליך נפרד, וזאת בין אם מכוח העיקרון של השתק פלוגתא ובין אם מכוח מניעות (להלכה בהקשר זה ביחס לפס"ד שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, ראו: רע"א 223706 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (פורסם במאגרים) (2009); ע"א 2091/09 גולדשטיין נ' מנור (פורסם במאגרים) (2011). משכך, וככל שהטענה להיעדר חוב היתה מועלית על-ידי החברה, לא היה מקום לשעות לה.

אלא שבענייננו הטענה הינה כי קיים השתק פלוגתא כלפי יורשי המנוחה, וזאת בשל "קרבה משפטית" בין המנוחה לחברה. לטענה זו לא הונח בסיס מספק בנסיבות ענייננו. אכן, מעשה בית דין עשוי לקום לא רק בין מי שהיו בעצמם צדדים להליכים השונים, אלא גם כלפי מי שיש לו "קרבה משפטית" למי מהצדדים (ע"א 735/07 צמרות חברה לבנין ואח' נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם במאגרים) (2011). לעניין זה נקבע כי לצורך קביעת "קרבה משפטית" המבחן הוא "האם מצויים שיקולים של מדיניות משפטית המצדיקים השוואת מעמדו של בעל דין בהליך נוכחי למעמדו של בעל דין בהליך קודם, וקשירתו לתוצאותיו" (עניין צמרות לעיל, פסקה 28). השיקולים הנשקלים בהקשר זה הינם בין היתר קיום זהות אינטרסים, ידיעת בעל הדין בהליך הנוכחי על ההליך הקודם, האם היתה לו הזדמנות להצטרף אליו ועוד (שם, שם). עוד קובעת ההלכה, כי בקביעת "קרבה משפטית" בין צדדים להליכים שונים, נדרשת גישה זהירה מצד בהמ"ש על מנת שלא לפגוע פגיעה בלתי מידתית בזכותם של מתדיינים להביא את דברם בפני בית המשפט (שם, שם).

בהתקיים תנאים מתאימים, הכירה הפסיקה בקיום "קרבה משפטית" בין חברה לבין בעל מניותיה, באופן המקים מעשה בית דין ביחס לחברה בגין הכרעה פסוקה בהתדיינות עם בעל מניות, ולהיפך. עם זאת, הדבר מחייב תשתית נתונים מתאימה ההולמת את הרציונלים של מושג "הקרבה המשפטית" בהקשר הנדון, כאשר נקודת המוצא כי ככלל תורת האישיות המשפטית הנפרדת חלה גם בסוגיית מעשה בית דין. ראו סיכום ההלכה בעניין זה בע"א 490/13 פלומין נ' פקיד שומה חיפה (פורסם במאגרים) (2014), כדלקמן:

"ברגיל, תורת האישיות המשפטית הנפרדת של חברה חלה אף בהקשר של מעשה בית דין, באופן שפסק דין שניתן בעניינה של חברה אינו קושר במעשה בית דין את בעלי מניותיה (ראו: זלצמן, בעמ' 435). אולם, המשפט הישראלי הכיר בחריג לכלל זה המבוסס על עקרון קירבת האינטרסים בין בעלי-דין בהליכים שונים (Privity of Interest) לפיו מעשה בית דין יכול להתקיים גם במקרה שבו לא קיימת זהות בין בעלי הדין אך קיימת ביניהם זהות אינטרסים. פסיקתו של בית משפט זה העלתה בעבר את האפשרות שפסק דין אשר ניתן בהליך שחברה הייתה צד לו יהווה מעשה בית דין כלפי בעלי השליטה באותה חברה, באותן חברות המוגדרות כ-"closely held corporation", היינו חברות שמניותיהן מוחזקות בידי מספר מועט של בעלי מניות אשר שולטים בפועל בניהולן ...האפשרות להכיר בפסק דין שניתן לחברה כיוצר מעשה בית דין לבעל מניותיה הוגבלה לאותם מקרים שבהם בעל המניות נטל חלק פעיל בניהולה של התובענה והאינטרסים של בעל המניות אינם שונים באופן מהותי מאלה של החברה".

 

בענייננו לא הוכח כי מתקיימים התנאים הנ"ל כפי שנקבעו בפסיקה. ראשית, המנוחה לא היתה בעלת מניות בחברה, אלא בגדר מנהלת. בנסיבות אלה, ומשבשלב הדיוני הנוכחי לא הובאו כל נתונים שיש בהם להצביע על זיקתה לחברה מעבר לכך, לא די בתפקידה זה כדי להצביע על "קרבה משפטית" לחברה. לא ניתן גם למצוא קרבה כזו בכתב הערבות, משעצם החתימה עליו שנויה במחלוקת, כך שבשלב הדיוני הנוכחי אין מדובר בנתון שניתן להתבסס עליו כממצא. שנית, ושמא עיקר, מכתב התביעה עולה כי השיקים הוגשו לביצוע נגד החברה ביום 1.2.07. המנוחה נפטרה ביום 12.12.06, כעולה מתעודת הפטירה שצורפה לכתב התביעה. בנסיבות אלה, ברי כי למנוחה לא לקחה ולא יכולה היתה לקחת חלק בהליך שנפתח בהוצאה לפועל נגד החברה. נוכח האמור, לא מתקיים הראציונל העומד בבסיס ההכרה בצד זר להליך כמחויב לתוצאותיו מכוח "קרבתו המשפטית" לבעל דין באותו הליך.

טענה נוספת שמעלה התובעת הינה כי הנתבעים עצמם לא העלו טענה נגד עצם קיומו של חוב לחברה במסגרת הטענות שהועלו על-ידם בהליכים שהתנהלו בין הצדדים עד כה, קרי בבקשתם לביטול צירוף העיזבון כחייב בהוצאה לפועל, בהליך הערעור בעניין זה לבית משפט השלום ובהליך למתן צו פשיטת רגל בבהמ"ש המחוזי. גם טענה זו אין לקבל. אינני רואה כיצד יש באי-העלאת טענה כאמור בהליכים שנזכרו כדי ליצור מעשה בית דין בסוגיית חוב החברה כנגד הנתבעים, כאשר טענותיהם של הנתבעים באותם הליכים התקבלו. בבקשתם לביטול צירוף העיזבון כחייב בהוצל"פ התמקדו הנתבעים בטענות ביחס הנוגעות לכתב הערבות ולמהות הערבות בהקשר של סוג ההליך שננקט בהוצל"פ, אולם אינני סבורה כי הדבר משתיק אותם מלטעון טענות נוספות משהתביעה על בסיס כתב הערבות הוגשה בסופו של דבר בהליך המתאים.

 

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ