אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35839-02-16 קלנר נ' פלד (פוזניאק)

ת"א 35839-02-16 קלנר נ' פלד (פוזניאק)

תאריך פרסום : 01/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
35839-02-16
19/02/2017
בפני השופט:
מוטי פירר

- נגד -
תובעת:
רבקה קלנר
נתבע:
אלדד (איסר) פלד (פוזניאק)
פסק דין
 

הסעד המבוקש בתובענה זו הוא פינוי הנתבע מנכס ברח' מוהליבר 104 ביהוד- מונסון, הידוע כחלקה 115 בגוש 6727 (להלן: "הנכס").

הגב' אילקה זבילביץ' ז"ל (להלן: "המנוחה") חתומה על הסכם חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל - להלן: "רמ"י"), מיום ה- 31.10.1977 באשר לנכס. הסכם החכירה הנ"ל קובע כי זכות החכירה הינה ל-49 שנים החל מיום 1.4.1954 וכי לחוכר נתונה זכות להארכת תקופת החכירה ב-49 שנים נוספות.

התובעת הינה בתה של המנוחה וזכאית לזכויותיה בנכס מכוח צו קיום צוואה שניתן ביום 21.10.12 על ידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב.

לטענת התובעת, לאורך השנים הנתבע הציג עצמו בפני המנוחה, ולאחר פטירתה בפניה, כמי שיכול לסייע להן במכלול סוגיות הקשורות בנכס. בין היתר, התחייב הנתבע לסייע ולהסדיר את העברת הזכויות בנכס על שם התובעת על פי צו קיום הצוואה, לסייע בהיוון זכויות החכירה ברמ"י וכן לקדם את מכירת הנכס, אך לדבריה במשך שש שנים דבר מכל התחייבויותיו לא בוצע.

לטענת התובעת התברר לה כי הנתבע מתגורר בנכס דרך קבע, ולמעשה נוהג בנכס כמנהג בעלים ללא כל הסכמה או אישור מטעמה. לפיכך, ולאחר שמוצו הליכים שונים מול הנתבע מחוץ לכותלי בית המשפט ללא תוצאות, הוגשה תובענה זו. לטענת התובעת לנתבע אין כל זכות להחזיק בנכס ועליו לפנותו לאלתר מכל אדם וחפץ ולמסור את החזקה בו לרשותה.

מכתב הגנתו של הנתבע וכן מפרוטוקול הדיון מיום 5 לאוקטובר 2016 עולה כי הנתבע מסכים שאינו בעל הנכס, אינו טוען לזכויות בנכס, טוען כי אינו מתגורר בנכס ואף אינו מחזיק פיסית בנכס כשוכר או כדייר. לדבריו, הוא מטפל בנכס בשם התובעת מול רמ"י.

בסעיף 15 לכתב ההגנה נכתב (ההדגשות במקור): "הנתבע כאמור אינו מחזיק בנכס - אלא רק מטפל בשמה מול המנהל"; וכן ס' 21 לכתב ההגנה "הנתבע יחזור על טענתו כי אינו מחזיק בנכס וכי אין לו התנגדות כי התובעת תמשיך לטפל מול המנהל לצורך חכירתה והמשך המכירה לצד ג' ובלבד כי ישולם לו שכרו וכן הוצאות ותשלומים שהוציא מכיסו"

כמו כן ר' פרוטוקול הדיון מיום עמ' 1 ש' 19: "אני לא גר היום בנכס, רק מתחזק את הנכס" וכן ר' שם עמ' 3 ש' 14: "הנכס בטיפולי אבל אני לא מחזיק בו ולא מתגורר בו".

הנתבע טוען כי הוא נשכר תחילה על ידי המנוחה ולאחר מכן על ידי התובעת לשם טיפול בנכס, בין היתר לצורך הסדרת הזכויות ברמ"י וכן לצורך מכירת הנכס, וכי הוא זכאי לכספים בשל כך, הן כספים בגין פועלו מול רמ"י והן כספים בגין חובות עבר בגין דמי החכירה ששילם מכספו.

עוד טוען הנתבע כי נחתם הסכם מכר ביום 14.6.2010 עם אדם ששמו מר עמית (להלן: "צד ג"), והכל באישורה של המנוחה ובידיעתה של התובעת, לפיו נמכר הנכס בסכום של 1,250,000 ₪ ובגינו אף קיבלה התובעת תשלום ראשון בסך 50,000 ₪. דומה כי אין חולק כי עסקה זו לא הושלמה מעולם.

מכל מקום, אותו צד ג' אינו צד להליך זה, נסיבות העסקה עמו עלומות בשלב זה, וממילא אינן רלבנטיות לתביעה זו העוסקת ביחסי התובעת והנתבע.

לאור העובדה שהנתבע אינו טוען לכל זכות בנכס מכל סוג שהיא, לרבות דבריו המפורשים כי אינו מחזיק בנכס ואינו מתגורר בו, הרי שלא עומדת לו כל טענת הגנה בתביעה זו, ואין מניעה מלקבל את התביעה לסילוק ידו של הנתבע מהנכס. מובן כי אין בכך כדי לקבוע דבר באשר לדרישותיו הכספיות של הנתבע כלפי התובעת. מכל מקום, דרישות כספיות אלו אין בהם כדי להוות טענות הגנה כנגד פינויו מהנכס.

ביום 27.12.16 הוגשה מטעם הנתבע בקשה לעיכוב הליכים בתיק דנן עקב היותו נתון בהליך פשיטת רגל ועקב צו כינוס שניתן בעניינו עוד ביום 8.1.14. לטענתו, נוכח צו הכינוס ובהתאם לסעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ-1980 (להלן: "הפקודה"), אין להוסיף ולנהל הליך זה אלא ברשות בית המשפט הדן בפשיטת הרגל.

בתגובתה לבקשה מציינת התובעת כי דווקא בשל הודעת הנתבע כי הינו מצוי בהליך פשיטת רגל, הודעה שהוגשה חודשים אורכים לאחר הגשת התביעה, נודעת חשיבות יתרה במתן פסק דין לסילוק ידו של הנתבע מהנכס נשוא התובענה, שכן המשך החזקתו בנכס פירושה יצירת נזקים והפסדים נוספים אשר לא ניתן יהיה בבוא היום להיטיבם. עוד מוסיפה וטוענת התובעת כי מעת שהודה הנתבע כי אינו בעל כל זכות בנכס וכי אין לו כל התנגדות למסירת החזקה בנכס לידי התובעת ובלבד שיקבל תמורה כספית עבור פועלו, הרי שעם מתן פסק הדין לפינוי הנכס, תיוותר בין הצדדים מחלוקת כספית בלבד, ואין כל מניעה לנהל הליך זה במנותק מתביעת סילוק יד.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם התובעת.

סעיף 20. (א) לפקודה קובע כדלקמן:

"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

עניינו של הסעיף בחובות ברי תביעה, אשר אינם כוללים תביעה לפינוי מושכר ו/או תביעה לסילוק יד במקרקעין. לפיכך, הליכי הפש"ר בהם מצוי הנתבע, לרבות צו הכינוס אשר ניתן בעניינו, אינם גורעים מסמכותו של בית המשפט לדון בתביעה זו.

בע"א 1516/99‏ לוי נ' חיג'אזי,‏ פ''ד נה(4) 730, נאמר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ