אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35609-10-13 עיריית תל אביב-יפו נ' אמסלם ואח'

ת"א 35609-10-13 עיריית תל אביב-יפו נ' אמסלם ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
35609-10-13
26/01/2016
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעת:
עיריית תל אביב-יפו
עו"ד אופיר פוקס
עו"ד אופיר בלטמן
עו"ד אבי אסיאו
הנתבעים:
1. יצחק אמסלם
2. חיים עקיבא

עו"ד מוטי קניאל
עו"ד איריס שלו
עו"ד נפתלי פרידמן
פסק-דין

עיקר בתמצית

1.הדיון בתובענה זו הוליך לשֵׁש מסקנות משפטיות של עיקר: ראשית, הפסיקה עודנה חלוקה בשאלת-תקפותו של מוסד הרישיון-במקרקעין ובפרט של רישיון, ובשמו האחר – רשות, שנקנו מכללא. ההכרה היא מצומצמת, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שנית, רשות להחזיק אינה ניתנת להעברה בין מחזיקים שונים, בלא שבאה על כך הסכמתו של בעל-המקרקעין. אפילו בין בעלים אין היא עוברת מעצמה. שלישית, רשות-מכללא להחזיק במקרקעי-ציבור היא לעולם הדירה. רביעית, רשות-מכללא אינה מקימה זכות במקרקעין. כוחה הוא, לכל היותר, של טענת-הגנה מפני תביעות-חיוב. חמשית, כריכתה של טענה לפיצוי, שאיננה מועלית בתביעה נפרדת, בדיון בתביעה לפינוי ממקרקעין היא, בהעדר הוראת-חוק או הסכם מחייבים, ענין להחלטתו של בית-המשפט, לפי שיקולים של צדק ושל יושר (equity). ששית, ראוי כי פיצוי יישקל לא רק במקרים שבהם הושבחו המקרקעין בידי מחזיק, כי אם בכל מקרה שבו שינה המחזיק את מצבו לרעה בשל הסתמכות אובייקטיבית על רשות להחזיק בקרקע.

 

המקרקעין שבמחלוקת

2.עיריית תל אביב-יפו מתכננת לפתֵח את פארק מנחם בגין, הידוע גם בשם "פארק דרום" ומשתרע בין שכונות לִבנה, עזרא ו"הארגזים" לבין נחל אילון, בואכה כביש מס' 1. בתוכנית-המִתאר המקומית מיועד עיקרם של המקרקעין לפארק עירוני ובו גם "מסעדות, מזנונים, בתי קפה, קיוסקים, מבנים ומתקנים לבידור, לשעשועים, לספורט, להדרכת נוער ומבוגרים ומבנים ציבוריים" (סעיף 9.1 לתקנון-התכנית 1358ד מינואר 1994). בַּשטח מתגוררים בני-אדם. זוהי אחת מעשרות תביעות שהגישה העירייה לפינוים, בטענה כי פלשו למקום ואינם זכאים להחזיק בו.

 

3.התביעה מקיפה חלקים משלוש חלקות של מקרקעין. חלקה מס' 74 בגוש 6136 היא בבעלות-התובעת עוד משנת 1959 (רישום ממרשם-המקרקעין הוא נספח א' לכתב-התביעה). מסּיבה, שאינה נהירה לי, פורסמה בשנת 2006 הודעה בדבר הפקעתה של החלקה הזו לטובת-התובעת, לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (י"פ התשס"ו 4692). הערה מתאימה נרשמה במרשם-המקרקעין. שתי חלקות נוספות – מס' 1 ו-2 בגוש 6035 – הפקיעה גם הן התובעת, בהודעות משנת 1996 (י"פ התשנ"ו 1125). בחלקה מס' 2 נסתיימה ההפקעה ברישום-בעלותה של התובעת במרשם. חלקה מס' 1 עודה רשומה על-שם הבעלים הקודם – מדינת-ישראל, אך לזכותה של התובעת רשומה הערה.

 

ייאמר כבר עתה כי בכל הנוגע לעצם-הוכחתה של זכות לתובעת להחזיק בכל אחת מן החלקות הללו אין נפקות להבדלים שברישום. גם קרקע, שהופקעה אך טרם נרשמה בה הבעלות, היא קרקע ובה אוחז מוטב-ההפקעה זכות של החְזקה כדין. מקימה היא לו את הכוח להגן על זכותו זו מכוחו של סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 וקובע: "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". לענינה של המחלוקת אשר בפנַי די ברישומה של הערה לטובתה של מוטבת-ההפקעה למניעתה של טעות בהסתמכות על המרשם. צא, אפוא, ולמד כי בהצגתו של המרשם המעודכן יצאה התובעת ידי-חובתה להראות כי להחְזקה בידי אחרים, בכל חלק שהוא מן המקרקעין הנדונים, נדרשת הסכמתה.

 

4.חומר-הראיות, שהניחה התובעת בפניו של בית-המשפט, הוליך את הנתבעים לטעון כי זו לא עמדה בחובתה שלפי תקנה 82(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. זוהי החובה לתאר את המקרקעין נושא-התביעה באורח, שיאפשר את זיהוים הוודאי. התקנה קובעת כך:

 

"בתובענה שבמקרקעין יכיל כתב התביעה תיאור המקרקעין כדי אפשרות לזהותם וככל האפשר – לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או במפה...".

 

אין עמְדתי כעמדת-הנתבעים. תכליתה של ההוראה הנזכרת היא מניעתו של ספק באשר למקרקעין ומהם מבוקש הפינוי. ספק שכזה לא נתעורר בתובענה שבפנַי. הנתבעים, טענה התובעת, נדרשים לפַנות כל חלק ממקרקעיה, שבו הם מחזיקים. די היה לה אפוא בהצגתם של פרטי-המרשם, המזהים את הגושים ואת החלקות שבהן יש לה זכות, את מיקומם ואת גבולותיהם הגיאוגרפיים, לעמוד בחובה לזהות נכונה את המקרקעין נושא-התובענה. כאן אין מדובר בתיאור כללי, נעדר פרטי התייחסות ספציפיים, של המקרקעין (השוו לבש"א (שלום חיפה) 10876/06 סלקום ישראל בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, בפסקה התשיעית לפסק-דינו של כבוד השופט אברהם אליקים (פורסם במאגרים, 4.1.2007)). אף אין מדובר בסעד-עצמי מִנהלי, המחייב את הרשות-המנהלית בקוצו של יוד. אלא, פנייה היא זו לבית-המשפט. זיהוי הוא זה של המקרקעין בפניו (השוו לת"א (שלום ראשון-לציון) 36309-03-11 חוברי (עיראקי) נ' מִנהל מקרקעי ישראל, בפסקה 23 לפסק-דינה של כבוד השופטת דר' איריס סורוקר (פורסם במאגרים, 22.11.2011)).

 

נמעני-התובענה

5.לכתחילה הוגשה התובענה נגד שני הנתבעים כאחד. לכך התייחס בא-כוחה של התובעת בדיון בבית-המשפט: "אין לנו שום בעיה להפריד את התיקים כך שמר אמסלם ומר עקיבא יהיו בנפרד. כשעשינו את סקר המחזיקים באזור, שני האדונים הציגו את המתחם הזה ביחד" (פרוטוקול, בעמ' 1, ש' 26-25). בפועל, התייחסו הצדדים אל התובענה כאחת, אך היא הקיפה את עניניהם השונים של שני נתבעים, שאינם קשורים זה לזה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ