אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35538-03-13 סלאמה ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים ואח'

ת"א 35538-03-13 סלאמה ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
35538-03-13
26/03/2015
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובע:
איליה סלאמה
נתבעים, צדדי ג':
1. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
2. כמאל ח'טיב

החלטה
 

 

התובע רכב על אופנוע, פגע בהולך רגל, הנתבע 2 ונפגע בעצמו. לטענתו הוא רכב על אופנוע של צד ג2, לפי הנחיית המעביד בלי לדעת שנהיגתו אינה מכוסה בביטוח. זוהי תביעת נזיקין בגין נזקיו. הנתבעים הם הולך הרגל שבו פגע והנתבעת 1 (להלן: "קרנית"), שלטענתו חבה בגין הנזקים שנגרמו לו. "קרנית" שלחה הודעת צד ג לתובע ולבעל הרכב וגם הגישה נגדם תביעה שכנגד בגין כספים ששילמה לנתבע 2. הראיות בכתב הוגשו. בשלב זה ביקשה ב"כ התובעת לעיין בדוחות חקירה שהוכנו עבור "קרנית" במהלך התביעה בגין נזקי הנתבע 2. "קרנית" מתנגדת לבקשה.

 

2. התובע טוען שמשפטים אזרחיים יש לנהל ב"קלפים פתוחים". אין חיסיון על מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי אחד שכבר הסתיים, במסגרת הליך משפטי אחר. האינטרס שבגילוי האמת גובר על כל אינטרס שיכול להיות ל"קרנית" להסתיר את דוחות החקירה. ההיגיון שמונח בבסיס החיסיון היא זכותו של בעל-דין להתכונן למשפט, אך מאחר ש"קרנית" כבר הצהירה שאינה מתכוונת לעשות שימוש בדוחות החקירה, נשמט הבסיס מתחת לצידוק לחיסיון. "קרנית" טוענת, שאף שמדובר בשני הליכים נפרדים דיונית, יש חפיפה במחלוקות ובצדדים. דוחות החקירה הם חלק מהחומר שהוכן לצורך אותו משפט והם מוגנים מהחיסיון.

 

3. "הלכה פסוקה היא כי מסמכים הנערכים לצורך היוועצות עם עורך-דין בקשר להליכים משפטיים קיימים או צפויים – להלן: "מסמכים משפטיים" – הינם "מסמכים חסויים"; ובעל דין שהכין מסמכים כאלה (או שהוכנו עבורו על ידי אחרים לפי בקשתו) ועורך דין שערך מסמכים כאלה במסגרת ההכנות לדיון (או שנערכו עבורו על ידי אחרים על פי בקשתו או על פי בקשת לקוחו) – אינם חייבים לגלותם." (י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, 2009, עמ'1102.) מהפסיקה הרבה המצוטטת בהמשך עולה מגמה ברורה לפיה דוחות חקירה שהוכנו לשם הכנה של הליך משפטי קיים, או אפילו הליך משפטי צפוי, חוסים תחת חיסיון זה. כך למשל, קבע משכבר כב' הנשיא זוסמן: "... מכיר הדין בחיסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים. שאם לא תאמר כן, ותחשוף הכנתו של המשפט לעינו הפקוחה של בעל-דין יריב, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. כללו של דבר: חסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של המסמך ולעיין בו" (ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פ"ד כט (1) 169)

 

4. "קרנית" הודיעה שהוכנו עבורה דוחות חקירה לקראת ההליך הקודם, תביעת כמאל ח'טיב בבית-משפט השלום במסעדה (ת"א 11976-12-11). טכנית, אכן מדובר בהליך נפרד ושונה, אך נדונו בו סוגיות חופפות בין אותם בעלי-דין. "קרנית" טוענת שהחיסיון שחל על דוחות החקירה בהליך הראשון, חל עליהם גם בהליך זה. ב"כ התובע טוענת שאין להסתמך במשפט השני על חיסיון שנועד להגן על הכנת המשפט הראשון. כאסמכתא לכך היא מצטטת מרע"א 2235/04 - אחת מהלכות רבות שעסקו בסוגיה זו - וסבורה שהביטויים "משפט שמתנהל" "משפט צפוי" ו"בעל-דין שכנגד" שנזכרים בהנמקה, מצביעים על "המשפט", בהדגשת ה"א הידיעה, משפט אחד ספציפי שלגביו נטען החיסיון ולא כל משפט באשר הוא. כנגד זה מפנה ב"כ "קרנית" לאותו פסק-דין, ומצביעה על כך שהחיסיון חל גם על חומר שהוכן בעת שהיתה "הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד". משמע, אין מדובר בחסיון במשפט ספציפי, אלא בכל משפט אם וכאשר יהיה.

 

5. משטענו שני הצדדים לפי אותו תקדים, ייטב להביא דברים בשם אומרם: "הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי [ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב( 2) 602; להלן: פרשת זינגר]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון."חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו" [פרשת זינגר, שם]. מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני [פרשת אזולאי, שם; ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פד"י כט (1) 169, 171]. הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו המובן הרחב והכולל של מושג זה. לחיסיון זה קשר ענייני הדוק וזיקה תכליתית לחיסיון הסטטוטורי הפרוש על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח [סעיף 48 לפקודת הראיות]. עם זאת, אין ביניהם זהות, והחיסיון על חומר הכנה למשפט הוא רחב ומקיף יותר." אלה דברים דומים להלכה שצוטטה קודם. המשך פסקה 13 נוגע לענייננו במישרין:

"היקף התפרשותו של החיסיון ההילכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהיתה קיימת הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד. הכנת חומר בתנאים של צפי לקיומו של משפט מכניסה חומר זה בגדר החיסיון ההילכתי. אולם על פי כלל החיסיון, נדרש כי גם טרם משפט, המסמך הוכן לצורך המשפט [פרשת גלעד, פיסקה 6 לפסק הדין]. התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, איפוא, קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי. מסמך הנערך למטרה עניינית כלשהי שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלבנטי למשפט, וגם אם הוא עשוי לתרום לבירור סוגיות העולות בו." (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, כל זה מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, ההדגשה שלי – י.ב.)

 

6. "התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, איפוא, קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי". דומה שיישום ההלכה לענייננו ברור למדי: "קרנית" עמדה בפני תביעתו של כמאל ח'טיב בהליך שכל הצדדים להליך זה השתתפו בו. האפשרות שאם תתקבל התביעה, "קרנית" תגיש בעתיד תביעת שיבוב נגד התובע דכאן, נגזרת מתוצאות ההליך הראשון והיא בוודאי אחת התוצאות הסבירות שלו. העובדה שמבחינה טכנית מדובר בהליכים משפטיים נפרדים אינה משנה את המהות – מדובר ב"פרשה גדולה אחת", באתן עובדות, בטענות משפטיות חופפות, באותם צדדים. לשם קיום תכליתו של החיסיון, הזיקה המשמעותית היא זיקת התוכן ולא הזיקה הטכנית, הדיונית.

 

7. "קרנית" הודיעה, שהיא עומדת על טענת החיסיון שצוינה כבר בעת מתן תצהיר גילוי המסמכים והיא אינה מבקשת לעכב את חשיפת חומר החקירה (כדרך שנוהגים לעתים, בהתאם להלכת סוויסה). על בסיס זה טען התובע כי נשמט הצידוק לחיסיון – ההגנה על זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. זהו טיעון מתעתע, כי נובע ממנו שיתכנו שני מצבים: אם בעל-דין מתכוון להשתמש בחומר החקירה כראיה, יש לחשוף אותו (אף שבאיחור, לפי הלכת סוויסה). אם אינו מתכוון להשתמש בחומר החקירה יש לגלותו, כי אין צידוק לחיסיון. יוצא שלעולם אין חיסיון על חומר החקירה. למסקנה אבסורדית כזאת אין כל בסיס בהלכה או בהגיונו של החיסיון. עורך-דין המתכונן למשפט יכול לעשות בתוצרי חקירה שימושים רבים ושונים גם אם אינו מבקש להגיש אותם כראיה במשפט. הדין מעניק הגנה זהה לכל השימושים הללו.

8. התובע מסתמך בבקשתו גם על אינטרס גילוי האמת. אכן, מה לכאורה חשוב יותר מגילוי האמת? טיעון זה מתעלם מכך שהחיסיון על מסמכים שהוכנו לצורך משפט, בא לעולם כדי להבטיח את גילוי האמת בטווח הארוך, ע"י הגנה על המשפט האדברסרי כאמצעי מועדף לבירור האמת – על חשבון אינטרס גילוי האמת בטווח הקצר, באמצעים אינקוויזיטוריים. הרי בשם אינטרס גילוי האמת אין פשוט מלפשפש בניירותיו של סניגור ולדעת מה סיפר לו הנאשם או לעיין בחוות-דעת שקיבל, כדי לאתר נקודת תורפה בטיעוניו. ה"רווח" קצר המועד, גילוי האמת במקרה אחד – יעלה במחיר חברתי בלתי נסבל: אובדן היכולת להשתמש בהליך אדברסרי ככלי לבירור האמת במקרים רבים. לא במקרה, לפי ההלכה, החיסיון המגן על מסמכים שהוכנו לקראת משפט אינו מאותם חסיונות יחסיים אשר יש לבחון את הצדקתם אל מול אינטרס גילוי האמת.

 

9. בבקשה שבפני התבקש גילויים של מסמכים נוספים, חלקם מסמכים אשר הצדדים יכולים להשיג בכוחות עצמם וחלקם מסמכים אשר כנראה חוסים תחת החיסיון החל על מסמכים שהוחלפו בין עו"ד ולקוח. בשים לב לשלב הדיוני שבו אנו נמצאים – שנתיים לאחר הגשת התביעה, זמן רב לאחר סיום ההליכים המקדמיים, לאחר הגשת ראיות בכתב ועל סף קביעת מועד לשמיעת העדים – איחר התובע מאוד בהגשת בקשתו והיא נדחית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ