אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35330-07-13 דג'ורנו נ' האחים אוקנין ואח'

ת"א 35330-07-13 דג'ורנו נ' האחים אוקנין ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
35330-07-13
19/10/2014
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
שלמה דג'ורנו
עו"ד אלי בן חנן
נתבעת:
1. האחים אוקנין – נתבעת פורמאלית
2. עו"ד עמיחי סגל
3. עו"ד שלמה אביטן – נתבע פורמאלי

פסק דין
 
  1. לפניי בקשת הנתבע 2, עו"ד עמיחי סגל, לדחות את התביעה נגדו על הסף, בשל קיומו של מעשה-בית-דין.

  2. התובע הגיש בעבר תביעה נגד הנתבעת 1 (להלן: "השותפות"), בה ביקש להצהיר כי הוא "זכאי להירשם כבעליה של הדירה" ברחוב מאיר גרוסמן 33/2 בבאר-שבע (להלן: "הדירה" [ת"א (שלום ב"ש) 5332/05 דג'ורנו נ' אחים אוקנין שותפות רשומה (להלן: "התביעה הראשונה"), סעיף 21(א) בכתב התביעה]. בין השאר, ובהתייחס לקיום חיוביו הכספיים בגין הדירה, טען התובע כי בניגוד לכפירתה של השותפות – דווקא פרע את החשבונית מס' 2165 ע"ס 155,441 ₪ מיום 12.6.1998 (להלן: החשבונית שבמחלוקת), וזאת באמצעות אספקת סחורה בשווי זה לנושה של השותפות, מגדלי הקריה באר שבע בע"מ, לפי בקשת השותפות [סעיפים 14-15 בכתב התביעה]. לבקשת התובע, ובהסכמת השותפות שיוצגה על ידי הנתבע 2, התביעה הראשונה נדחתה ללא חיוב בהוצאות בפסק-דין מיום 15.12.2008. אין מחלוקת כי השותפות המחתה את זכויותיה לנתבע 2, שהפך על ידי כך לחליפהּ.

  3. כעת, במסגרת תביעה זו (להלן: "התביעה השנייה"), מבקש התובע סעד הצהרתי שלפיו "התובע הינו הבעלים החוקי של הנכס" [כתב התביעה, סעיף 19.1]. אין מחלוקת כי המדובר באותה דירה ברח' מאיר גרוסמן 33/2. במסגרת פירוט טענת התובע כי פרע את מלוא התמורה המוסכמת בגין הדירה – מוזכרת גם אותה חשבונית שבמחלוקת [כתב התביעה דנן, סעיף 8.4].

  4. אזכיר כי "מאחורי כלל מעשה-בית-דין, על שני ענפיו, עומד הרעיון של סופיות הדיון, וככזה, אין הוא כלל טכני-פורמלי, אלא כלל שימושי, המיועד לשים קץ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדתו של בעל-דין יריב על-ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק... שני שיקולים עיקריים מעצבים, אם-כן, את תוכנו של כלל ההשתק ותוחמים את גבולות חלותו: השיקול האחד נעוץ בטובת הציבור, כי יהיה סוף לדיוני משפט... השיקול השני מבטא אינטרס אחר של החברה, והוא לעשות צדק עם הפרט, בעל-הדין שכנגד, שלא יהא נטרד פעמיים" [נינה זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (1991), עמ' 12-13].

  5. נסיבות דומות מאוד לענייננו ניתן למצוא בע"א 165/76רשות הפיתוח נ' עלי חליל עזאם (25.10.1976). הוגשה שם תביעה להצהיר על בעלות במקרקעין. באחד הדיונים, ביקשו התובעים דחית מועד, ולחילופין, אם בית המשפט לא ייעתר לדחיה, אמרו התובעים שלא יביאו ראיות וביקשו להפסיק את התובענה. הנתבעת הסכימה לדחיית התביעה, ובית המשפט החליט לדחותה. מספר שנים מאוחר יותר הוגשה תביעה נוספת, אך בית המשפט קבע כי קיים מעשה-בית-דין: "גם במקרה שבפנינו נולדו שתי התביעות, הראשונה והשניה, מתוך נסיבות עובדתיות זהות והושתתו על אותן טענות משפטיות ממש עד שאין להכיר בשוני בין אחת לרעותה. זהות העילות עולה, באופן ברור וגלוי, מתוך נוסח הדברים שהובא בכתבי-התביעה" [שם, פסקה 4(א)]. הוטעם גם כי כאשר הנכס מושא ההצהרה עובר לבעלים אחר – תוקפו של מעשה-בית-דין לגבי הנכס עוברת יחד איתו לנעבר [שם, פסקה 3(ד)].

  6. גם בעניין ע"א 60/55 אחמד נאיף אל-עבד נ' אל מוצטפה (9.4.1956) הוגשה תביעה להצהיר על בעלות במקרקעין, אך משהתובע לא הופיע להעיד, תביעתו נדחתה מחמת אי-הבאת ראיות. מאוחר יותר הגיש שוב תביעה כנגד אותו נתבע להצהיר על בעלותו בקרקע. תביעתו נדחתה בשל מעשה בית-דין: "במשפט הראשון הוחלט שלא לתת פסק-דין הצהרתי למערער, ועל אותה החלטה הוא לא הגיש כל ערעור ואין הוא יכול לבוא שנית אל אותו בית-משפט ולבקש שוב מתן פסק-דין הצהרתי כפי שדרש בתביעה הראשונה".

  7. גם בעניין ע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק והשקעות בע"מ נ' ק.י.מ.א. להשקעות ובניין בע"מ (7.8.1989) נפסק כאמור, ואף הוטעם כי אין נפקות ללבוש הדיוני של התביעה, ולנסיבות שבהן נדחתה התביעה הראשונה. לפיכך, גם אם התביעה הראשונה הייתה לסעד הצהרתי והשנייה לאכיפת חוזה או להפך; ואפילו התביעה הראשונה נדחתה על הסף – התביעה השנייה, שלמעשה עוסקת באותו עניין, תיחסם מחמת השתק עילה [שם, פסקאות 4 ו-5, בהתאמה].

  8. בעניין ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות (5.1.2011) הוטעם כי "המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים... מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת... "אין לדקדק במרכיבים מישניים, ויש לראות את העיקר – את התשתית הבסיסית של העילה"... כלל "השתק העילה" ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן" [שם, פסקה 24].

  9. בעניין ע"א 601/88 עזבון רודה נ' שרייבר (15.4.1993) הוטעם כי גם פסק-דין המבוסס על הסכמת הצדדים, להבדיל מהכרעה שיפוטית, מקים השתק עילה [שם, פסקה 6].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ