אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 35295-02-16 אריאל נ' קפיטל טרייד אר טי בע"מ ואח'

ת"א 35295-02-16 אריאל נ' קפיטל טרייד אר טי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
35295-02-16
15/12/2016
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
מבקשים:
1. קפיטל טרייד אר טי בע"מ
2. קובי לוצקי

משיב:
נחם חמי אריאל
החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכים בטענה לקיומו של הסכם בוררות.

במוקד הבקשה התנגדות המשיב לעיכוב ההליכים בטענה שהסכם הבוררות מהווה סעיף מקפח בחוזה אחיד, שלכן אין מקום לעיכוב ההליכים ויש לברר את התביעה בבית המשפט.

הרקע לבקשה

  1. במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אותה הגיש המשיב, נחם חמי אריאל, כנגד המבקשים, קפיטל טרייד אר.טי. בע"מ ("המבקשת") וקובי לוצקי ("המבקש").

    בתביעה עותר המשיב לחיוב המבקשים בהשבת מלוא השקעתו בתיק ההשקעות שניהל באמצעות המבקשים, בסך של 200,000 ₪, בטענות שונות ובהן הטעיה, הצגת מצג שווא, הפרת הוראות חוקיות ורשלנות.

  2. בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 26.2.15 נכרת בין המשיב לבין המבקשת הסכם (להלן: "ההסכם") שלפיו העניקה המבקשת למשיב הרשאה לעשות שימוש בתוכנות לניהול פקודות מסחר שברשותה, לביצוע עסקאות השקעה במדדים, סחורות ומט"ח ובמטרה להשגת תשואה על כספי ההשקעה של המשיב. ההשקעה נעשתה בשיטה המכונה "אלגוטרייד", שיטה למסחר מבוסס אלגוריתם, במהלכה מזרים מחשב הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על זיהוי תבניות התנהגות בשוק המסחר במט"ח, סחורות ומדדים. כנגד הרשאה זו התחייב המשיב לשלם למבקשת תשלומים שונים ובהם גם "דמי הצלחה". עם חתימת ההסכם הפקיד המשיב בחשבון המבקשת סך של 200,000 ₪.

    כשבעה חדשים לאחר כריתת ההסכם, במהלך ספטמבר 2015, הודיעה המבקשת למשיב כי עקב דרישות ופיקוח של הרשות לניירות ערך יש לעשות שינוי במבנה ההתקשרות שבין הצדדים, כך שחלף הענקת השירותים לפי ההסכם, ייחתם הסכם שותפות מול המבקשת, הסכם שלפיו יצטרף המשיב (ביחד עם אחרים) כשותף מוגבל בשותפות מוגבלת, אשר תפעל כקרן גידור לצרכי השקעות. למשיב הוסבר, כך לטענתו, שכל ההסכמות וההסדרים שנקבעו בהסכם יוותרו ללא שינוי ומדובר בשינוי טכני בלבד. על בסיס דברים אלה, חתם המשיב ביום 18.10.15 על כתב בקשת הצטרפות לשותפות (להלן: "הסכם השותפות").

    במהלך ינואר 2016 התברר למשיב כי שווי השקעתו בחשבון המבקשת צנח בלמעלה מ- 60%, בעוד שלפי ההסכם נקבעה נקודת הפסקת הפסדים ("stop loss"), שלפיה התחייבה המבקשת שלא לאפשר הפסד העולה על 20%. במצב זה, כך נטען, דרש המשיב להשיב לו את כספי ההשקעה בניכוי ההפסד המקסימאלי שסוכם עימו, דהיינו סך השווה ל- 42,000$. המבקשת סירבה להיענות לדרישה זו, המשיכה לנהל את כספו של המשיב וכך תפחו ההפסדים ושווי ההשקעה עמד ביום 26.1.16 על סך של כ- 5,700$ בלבד. הפסד של כ- 90% מההשקעה המקורית. בסך הכל, לפי אומדן המשיב, מסתכמים הפסדיו מעבר לטווח ההפסד המקסימאלי בסך של 143,566 ₪.

    על רקע מסכת עובדתית זו, טוען המשיב בכתב התביעה כי המבקשת הפרה שלל רב של חוקים המיועדים להסדיר פעילות של ניהול תיקי השקעות, ועוד מייחס המשיב למבקשת הפרת חובת אמון וזהירות, הפרת ההסכמים עימו, חוסר תום לב ועשיית עושר שלא במשפט. חומרת המעשים אף מצדיקה, לשיטת המשיב, השתת חבות אישית על המבקש. כך עותר המשיב לחיוב המבקשים בהשבת מלוא הכספים שהשקיע.

  3. כתב ההגנה אשר הוגש מטעם המבקשים משתרע על פני לא פחות מ- 20 (!) עמודים, ובמסגרתו נראה שהמבקשים מכחישים כל טענה של המשיב בכתב התביעה.

    בתמצית בלבד, ככל שהדבר נדרש להכרעה בבקשה זו לעיכוב ההליכים, יצוין שאין בכתב ההגנה גרסה עובדתית שונה מזו של המשיב בכל הנוגע להשתלשלות האירועים מעת כריתת ההסכם. כך גם אין בכתב ההגנה גרסה שונה מזו של המשיב בכל הנוגע לחתימת ההסכם, העברת השקעה בסך של 200,000 ₪, חתימת הסכם השותפות, וההפסדים שהובילו בהמשך לאובדן מרבית כספי ההשקעה של המשיב.

    עם זאת, טוענים המבקשים בכתב ההגנה שבעת כריתת הסכם השותפות ידע המשיב כי מדובר בהשקעה ספקולטיבית ועתירת סיכונים, ואף הסכים להסרת תנאי הפסקת ההפסדים ("stop loss") שנקבעה בהסכם, שהרי כלל לא ניתן להעניק כזו התחייבות לשותף אחד מני רבים. המבקשים מפנים לשלל סעיפים בהסכם השותפות ומהם ניתן להיווכח, לשיטתם, כי המשיב ידע גם ידע והסכים למכלול תנאי הסכם השותפות ובפרט לכך שמדובר במסחר שעלול להביא לאובדן כל כספי ההשקעה.

    לטענת המבקשים, עד לכריתת הסכם השותפות, כאשר הפעילות נעשתה על בסיס ההסכם, כלל לא נגרמו הפסדים בחשבון המשיב, ברם לאחר כריתת הסכם השותפות, במהלך ינואר 2016, סערו השווקים ברחבי העולם וביום 21.3.16 הופסקה פעילות השותפות. במצב זה נערכה התחשבנות כוללת על בסיס נכסי השותפות ונמצא שבחשבון המשיב נותר סך של 4,726$ עוד לפני סילוק הוצאות השותפות.

    על רקע זה, מכחישים המבקשים מכל וכל את הטענות המייחסות להם ביצוע עוולה כלשהי כלפי המשיב, ולא כל שכן את הטענות להתנהלות חסרת תום לב מצידם. ממילא שהמבקשים אף טוענים שאין יריבות בין המבקש למשיב ושבכלל יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ