אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 34650-05-11 אבו ליל(המנוח) ואח' נ' עומר פאהום 3547108(המנוח) ואח'

ת"א 34650-05-11 אבו ליל(המנוח) ואח' נ' עומר פאהום 3547108(המנוח) ואח'

תאריך פרסום : 29/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
34650-05-11
25/02/2016
בפני השופט:
הבכיר זיאד הווארי

- נגד -
תובעים::
1. מרעי אבו ליל ז"ל ת.ז. 20777124
2. פארוק אבו ליל ת.ז. 053731998
3. מוחמד אבו ליל ת.ז. 054434444
4. ראיף אבו ליל ת.ז. 055837256
5. נאיף אבו ליל ת.ז. 056853898
6. איהאב אבו ליל ת.ז. 058953076
7. ריאד אבו ליל ת.ז. 027632124
8. עלאא אבו ליל ת.ז. 021828009
9. תאופיק אבו ליל ת.ז. 054476874
10. פייסל אבו ליל ת.ז. 053736294
11. ח'אלד אבו ליל ת.ז. 056287691
12. מואפק אבו ליל 005702593
13. אחמד אבו ליל ת.ז. 027524966
14. אינעאם אבו ליל

עו"ד מג'די עאבד
נתבעים::
1. שריף עומר פאהום ז"ל
2. עומר שריף פאהום ת.ז. 052386224
3. סלואה פדל פאהום ז"ל ת.ז. 35453844
4. רגא שריף פאהום ת.ז. 035471127
5. רודינה שריף פאהום ת.ז. 053861779
6. אפוטרופוס לנכסי נפקדים
7. רשם המקרקעין – מדינת ישראל

עו"ד עלאא דיאב
פסק דין

1.בפניי תביעה לפסק דין הצהרתי, בה עתרו התובעים להצהיר כי הינם הבעלים בשלמות של חלקה 53 גוש 16933 בשטח של 7497 מ"ר אדמות עין מאהל (להלן: "החלקה"), והם זכאים להירשם כבעלים של חלקה זו בלשכת רישום המקרקעין בנצרת.

2.התובעים טענו בתביעתם בתמצית, כי מורישם המנוח מרעי חסן אבו ליל ז"ל (להלן: "המנוח מרעי") רכש 1/4 החלקה בשנת 1939 מאת הבעל הרשום של החלקה המנוח שריף עומר פאהום ז"ל (להלן: "המנוח"), וזאת על פי הסכם בכתב שנחתם בין הצדדים. כמו כן רכש מורישם המנוח מרעי 3/4 החלקה ביום 07/01/1946 מאת המנוח, וזאת על פי הסכם בכתב שנחתם כדת וכדין בין הצדדים. עוד טענו, כי שתי העסקאות הנ"ל דווחו לרשויות המס כבר בשנת 1976. התובעים הוסיפו כי המנוח הוכרז כנפקד, וזכויותיו בחלקה נרשמו בשם האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן: "א.נ.נ.").

התובעים טענו עוד, כי לפני שהגישו את התביעה הנוכחית, פנו ל-א.נ.נ. וטענו בפניו כי הם רכשו את החלקה לפני שהפך המנוח לנפקד. להוכחת טענותיהם המציאו לוועדה המייעצת של ה-א.נ.נ. מסמך מקורי לעסקה משנת 1939, מסמך זה נבדק במז"פ ולא נמצאו לגביו סימנים המחשידים את האותנטיות שלו. באשר לעסקה משנת 1946, מאחר ולא היה דאז ברשות התובעים מסמך מקורי, ביקשה הוועדה המייעצת של ה-א.נ.נ. מהתובעים לקבל את הסכמת משפחת פאהום – יורשי המנוח – שהם נוכחים בישראל, אולם משפחת פאהום שללה את קיומם של שני המסמכים ומכאן תביעתם לבית המשפט.

3.יורשי המנוח בהגנתם לתביעה, העלו טענות מקדמיות לדחיית התביעה על הסף, כגון התיישנות ושיהוי ניכר. לגופו של עניין, הכחישו בתוקף את תוכנם, אמיתותם ותוקפם של המסמכים בשתי העסקאות.

4.המדינה בהגנתה גוללה את השתלשלות העניינים. אף היא העלתה טענות מקדמיות לדחיית התביעה על הסף, וגם לגופו של עניין הכחישה את טענות התובעים למעט הודאתה בכך שמסמך העסקה משנת 1939 אכן הוכח בבדיקת מז"פ כי הינו אותנטי.

5.רקע עובדתי וההליכים שהתקיימו:

בישיבה הראשונה ביקשה ב"כ המדינה מב"כ התובע להמציא את המסמך המקורי של העסקה משנת 1946. לאחר שניתן צו לרשויות מס השבח, קיבל ב"כ התובע כאמור את המסמך והעבירו לידי ב"כ המדינה לבדיקת מז"פ. לאחר חלוף מספר ישיבות ולאחר שב"כ התובעים שילם את השכר של מז"פ, נתקבלה חוות הדעת של מז"פ, בה קבעה המומחית כי מצאה סימנים לכך ששלושת הבולים שמודבקים בו הועברו ממסמך אחר, וכי על גבי שלושת הבולים יש רישומים בכתב יד, ובין היתר מצאה שחלקים מהרישומים שאמורים להמשיך על גבי נייר המסמך נמצאים גם מתחת לבולים.

6.נוכח המסקנה לה הגיעה המומחית של מז"פ, המציא ב"כ התובעים חוות דעת של מומחה לכתב יד מטעמו, מר יאיר בן שמש (להלן: "מומחה התובעים"), בה קבע כי קיימת סבירות גבוהה שהמסמך משנת 1946 הינו ישן ויכול להתאים למועד הנושא את תאריך המסמך. בתוספת לחוות דעתו שהתייחסה לחוות הדעת של מז"פ, קבע מומחה התובעים, בין היתר, כי שימוש חוזר בבולי הכנסה במסמכים, אינו בגדר תופעה נדירה, וכי קיים רצף כתיבה על גבי הבולים הנמשך גם על גבי דף המסמך והרישומים שנמצאים מתחת לבולים, לשיטתו של המומחה הדבר ככל הנראה נובע מזליגה של הדיו הנוזלית אל מתחת לבולים. בנוסף קבע, כי לא מצא ראיות המוכיחות את אי אמיתות ההסכם משנת 1946. התובעים הגישו גם חוות דעת של גרפולוגית משפטית בשם פנינה אריאלי, על פיה הגיעה למסקנה בדרגת סבירות גבוהה ביותר שהמסמך משנת 1946 נחתם על ידי המנוח.

7.מאחר והצדדים לא הגיעו להסדר כלשהו, הורתי להם להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. בהקשר זה ראוי לציין, כי ניתנו לצדדים מספר אורכות להגשת תצהירי עדות ראשית. בהמשך יורשי המנוח חזרו בהם מהתכחשותם לעסקות נשוא התביעה, על כן נותרה המחלוקת בין התובעים לבין המדינה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ